דג דניס אפוי בתנור
ואוו מזמן לא הייתי כאן. חשבתי שמזמן לא הייתי כאן והסתכלתי כעת ומזמןןןןןןן לא הייתי כאן.
אבל הבטחתי לעצמי שלא אתנצל.
כשאני קוראת התנצלויות של בלוגיסטים אחרים, אני מצקצקת בלשוני ואומרת: "נו, באמת, הוא חייב למישהו משהו, בשביל מה הוא מתנצל.. זה נשמע פתטי".
והנה אני כאן כמעט כמעט מתנצלת.
אבל רק כמעט.
טוב, אולי אני בכל זאת אסביר.
המממ… אני קצת חולה. טוב, קצת הרבה חולה. וזו מחלה כרונית, כך שאני לא יכולה להגיד לכם, חכו חכו בקיץ הבא הכל יהיה אחרת…
אז אני כאן כשיש לי כוחות וכשאני מסוגלת לשבת ולהתרכז לקצת יותר מכמה דקות.
זהו, ככה זה כאן ב"מזון למצלמה"…
טוב, מספיק עם הפתיחה הבכיינית.
נעבור לתכלס'.
אז מה יש לנו היום? דג… ולא סתם דג, דניס אפוי בתנור.
דג זה דבר נהדר.
מאוד בריא. מאוד מאוד טעים ותאמינו או לא, אפילו קל להכנה.
פעם פחדתי לגעת בדגים.
קודם כל בגלל הצורך לנקות אותם.
אחר כך בגלל ההתעסקות.
ובסוף בגלל שלא ממש ידעתי איך מבשלים אותם.
טוב, ברור שהכי טעים זה דג מטוגן, אבל זה נורא נורא משמין ולא בריא.
והבריאות חשובה לנו.. נכון ?
אז הולכים על דג אפוי בתנור.
דרך אגב, אפרופו דג מטוגן… לפחות פעם בחיים אתם חייבים לעצמכם את ה"גולדפיש" בחיפה.
זו מסעדה קטנטונת שמתפעלת צ'יפסר וזהו.
הם מטגנים ומגישים את הדגים שמגיעים בכל יום מהים.
אלו דגים קטנים.
לא תמיד משהו מוכר.
אבל הקטע הוא שהם מטוגנים וטעימים וזה אכול כפי יכולתך.
אז אתה מחסל צלחת, ומיד מגיעה עוד צלחת ועוד אחת ואם אתה מסוגל, אז עוד אחת.
וזה טעיםםםםםםםם שאין דברים כאלו (וגם זול, כ-50 ₪ מנת אכול כפי יכולתך לסועד).
טוב, חזרה לשפיות.
אז דג אפוי בתנור.
מוצאים חנות דגים זמינה, שיש בה דגים טריים בתדירות גבוהה.
אפשר גם בסופר.
לבקש לנקות את הדגים אבל להשאיר אותם שלמים.
אנחנו אוהבים דניס, אבל אפשר גם דגים אחרים: לוקוס, מוסר, בורי, בס, לברק, מושט (אמנון), קרפיון, פורל ועוד.
אז תכלס' איך מכינים ?…
דניס אפוי בתנור
מצרכים (לשני סועדים):
2 דגי דניס שלמים (משקל כל דג כחצי קג')
2 כפות שמן קנולה
1 כף תבלין דג (אנחנו השתמשנו בתבלין דג של "פרג" ולאחרונה בתבלין הדג של "ממלכת הדגים" בכ"ס)
1/2 כף תבלין בזיליקום
1 כפית מלח
1/4 כפית פלפל שחור גרוס
אופן ההכנה:
חורצים בדג עם סכין 3 פסים מכל צד.
מערבבים את השמן עם התבלינים.
מושחים את הדג בתערובת מבפנים ומבחוץ.
סוגרים כל דג בנייר כסף.
אופים בתנור שחום מראש ל-200 מעלות במשך 35 דק'.
מוציאים את נייר הכסף וממשיכים לאפות במשך 20 דק' נוספות.
מגישים עם פלחי לימון לצד אורז לבן וסלט ירקות קצוץ דק.
ב-ת-א-ב-ו-ן!
אטריות אורז עם חזה עוף ואפונה
אז יום ראשון היום והרשת מלאה במתכונים קלילים לתחילת השבוע ואני מתכננת להעלות את המתכון הזה כבר כמה ימים, אז חשבתי לעצמי שזו הזדמנות טובה וגם התמונות של יובל מדהימות 🙂 .
ההשראה למתכון הגיעה מהספר של ישראל אהרוני – "פסטה, נודלס ומה שביניהן", שהוא מדהים מדהים, מדהים, בעיקר בגלל התמונות המרהיבות (מה לעשות, אני בוחרת ספרי בישול לפי התמונות…). הספר מתאר את גלגולה של הפסטה על דרך המשי – סין, בוכרה, תורכיה ואיטליה. יש בו שימוש נרחב בכל סוגי האטריות למיניהן – כיסנים, אטריות ביצים, אטריות אורז, אטריות שעועית, פסטה, רביולי ועוד.
המתכון לא מופיע בספר, אבל הוא בהחלט עשה לי חשק לבשל עם אטריות אורז.
אני לא חושבת שאי פעם בישלתי עם אטריות אורז. אולי… בכל אופן, החוויה הפעם הייתה שונה… יצא טעים. לא בטוחה שזו ההעדפה שלי על פני פסטה טרייה או אטריות ביצים, אבל ההכנה מהירה ופשוטה וזה איזשהו גיוון לאוכל הדי סטנדרטי של אמצע השבוע.
כל אחד ממרכיבי המנה מבושל בנפרד, אבל אין יותר מידי התעסקות. שמים בסיר, מידי פעם מערבבים וזהו… את אטריות האורז אין צורך לבשל, רק להניח בקערה עם מים רותחים.
המרכיבים:
1/2 שקית אטריות אורז (227 גר')
1 קג' חזה עוף נקי
1 שקית אפונה עדינה קפואה סנפרוסט (600 גר')
1/2 כוס ציר בקר (לא חובה)
3+2 כפות רוטב סויה
1/2 פלפלון צ'ילי
מלח
פלפל שחור גרוס
שמן
אופן ההכנה:
הכנת חזה העוף:
לחתוך את חזה העוף לקוביות קטנות.
לערבב בקערה עם:
3 כפות רוטב סויה
1/2 כפית מלח
1/2 כפית פלפל שחור גרוס
להשרות את חזה העוף במרינדה במשך כשעה, במקרר.
לאחר שעה, לשמן מחבת רחבה.
אחרי שהשמן מתחמם, להעביר למחבת את קוביות חזה העוף עם נוזלי המרינדה.
להוסיף 1/2 פלפלון צ'ילי קצוץ.
לתת לחזה העוף להתבשל.
לערבב מידי פעם.
הכנת האפונה:
לשפוך את שקית האפונה לסיר.
להוסיף:
1/2 כוס ציר בקר (במידה ויש. לא חובה.)
1 כפית מלח
1/2 כפית פלפל שחור גרוס
2 כפות שמן
לכסות במים.
לבשל על אש רגילה כחצי שעה (עד שהאפונה מתרככת).
הכנת אטריות האורז:
לשים 1/2 חב' אטריות אורז בקערה עם מים חמים (שהורתחו).
לתת לאטריות להתרכך (כחצי שעה).
הרכבת המנה:
כשהעוף שחום, להוסיף את אטריות האורז ואת האפונה המבושלת.
להוסיף 2 כפות רוטב סויה.
לערבב הכל יחד.
לתת לתבשיל להתחמם מחדש עם כל המרכיבים.
להגיש ולאכול חם.
קפה גלידה יונק או החיבור למקורות הרומניים של יובל
סיפורה של המסעדה החל בשנת 1948 כאשר יהודה מילשטיין ייסד מפעל לייצור גלידה בעיר התחתית בחיפה. מהר מאוד התווסף אגף מסעדה למפעל הגלידה, וכך זכתה המסעדה לשם המיוחד "קפה גלידה יונק". המומחיות של המסעדה הינה בשרים משובחים – סטיקים עסיסיים, קבב רומני, נקניקיות והמבורגרים. במקום ניתן למצוא חמוצים תוצרת בית, סלטים רומניים, כבד קצוץ, איקרה, חצילים רומניים וכו' (מתוך אתר המסעדה).
למען האמת, אני ממש לא מתחברת לקטע הרומני, בגלל כמויות השום, שנלוות לכל מאכל ומאכל, אבל היות ורציתי לעשות ליובל קצת טוב על הנשמה, החלטתי לתת ליונק צ'אנס .
באחד מערבי אמצע השבוע, לאחר ניווט עירוני בחיפה, הגענו למסעדה המעוצבת בפשטות.
לשולחן הוגשה סלסלה עם פרוסות לחם לבן, אשר ליווה אותנו עם המנות הראשונות שהזמנו – דג קרפיון מטוגן וכבד קצוץ.
הדג המטוגן היה בעצם שום קצוץ על מצע של פרוסת קרפיון 🙂 – באופן מפתיע, טעים מאוד.
הכבד הקצוץ, הגיע עם בצל קצוץ בצד – סביר, אבל מעט יבש.
הזמנו גם צלחת חמוצים, שכללה מלפפון, גזר ועגבנייה, שהוחמצו במקום – לא התחברנו.
המנות העיקריות תיקנו את החויה. הקבב הרומני היה במיטבו, עסיסי ושומי, כמו שקבב רומני צריך להיות. הסטייק הלבן היה מצוין והצ'יפס היה פריך, בשרני וטעים.
לסיכום – החוויה ביונק אותנטית, האוכל טעים ומלווה בהמון ריח של שום. בהחלט מתכוונים לחזור.
ג'יימי אוליבר
אין ספק שרבים מכירים את ג'יימי אוליבר מתוכנית הטלוויזיה הבריטית "השף הערום" (שמה של הסדרה מרמז דרך אגב על פשטות המתכונים של אוליבר ואין לה כל קשר לערום גופני).
לא בטוח שרבים מכירים את "מהפכת המזון של ג'יימי אוליבר" – "Jamie Oliver 's Food Revolution", אשר שודרה בשנת 2010 ובמהלכה ביקר אוליבר בוירג'יניה המערבית וניסה לשנות את הרגלי האכילה של תושבי המקום.
מי שלא הייתה לו ההזדמנות, בהחלט מומלץ לצפות. הסדרה עושה סוויץ' בראש ועוזרת לשנות הרגלי אכילה, לאו דווקא ממקום של הרזיה, אלא ממקום של לשמור על הגוף שלנו ולא לתת לתאגידים הגדולים להאכיל אותנו בזבל, פשוטו כמשמעו.
ביום הנישואין האחרון שלנו, קיבלתי מתנה מיובל, את הספר "איטליה של ג'יימי" – מקסים, מקסים, מקסים. סיפורים מרגשים, תמונות מדהימות שנותנות תחושה אמיתית של איטליה וכמובן מתכונים עשירים ומעוררי תאבון.
בחרתי מהספר מתכון של ספגטי עם שרימפס וארוגולה ואני מביאה אותו כלשונו מהספר:
המנה הזאת היתה בתפריט במסעדה קטנה הנקראת לה גונדולה (La Gondola) באחד האזורים הכי עניים של פלרמו. מצאתי ששילוב הטעמים נהדר, ונגיש לנו מאוד באנגליה. אפשר לקנות שרימפס קפואים באיכות גבוהה מאוד בסופרמרקטים כיום, כך שאי אפשר לא להצליח. אבל אם אתם יכולים להשיג אותם טריים מאוד ולקלף אותם בעצמכם, הטעם יכול לפתע להפוך ליוקרתי מאוד. פינוק אורחים אמיתי. אם תחתמו את המנה עם שמן זית באיכות טובה מאוד וארוגולה מלאת טעמים, באמת תעשו חיים. נ"ב, אם משתמשים בשרימפס קפואים, יש לוודא שהם מופשרים.
500 גר' ספגטי יבש
מלח ים ופלפל שחור גרוס טרי
שמן זית כתית מעולה
2 שיני שום, קלופות וקצוצות דק
1-2 פלפלוני צ'ילי יבשים, מפוררים
400 גר' שרימפס קלופים
1 כוס קטנה יין לבן
2 כפות גדושות רסק עגבניות מיובשות או 6 עגבניות מיובשות מרוסקות בבלנדר
קליפה ומיץ מ-1 לימון
2 חופנים של ארוגולה, קצוצה גס
מבשלים את הספגטי בסיר גדול עם מים רותחים מומלחים לפי הוראות היצרן. בינתיים מחממים 3 כפות נדיבות של שמן זית כתית מעולה במחבת גדולה וזורקים פנימה את השום והצ'ילי. כשהשום מתחיל להזהיב מוסיפים את השרימפס ומאדים דקה. מוסיפים את היין הלבן ורסק העגבניות ומבשלים כמה דקות. כשהפסטה מוכנה, מסננים אותה במסננת, ושומרים קצת מי בישול. מערבבים את הספגטי עם הרוטב, סוחטים פנימה את מיץ הלימון, מוסיפים מחצית מהארוגולה הקצוצה, מוסיפים מעט מי בישול אם יש צורך לדלל מעט את הרוטב, ומתקנים תיבול. מחלקים ל-4 צלחות ומקשטים בקליפת הלימון ויתרת עלי הארוגולה.
הנאה מובטחת!
מזון למצלמה 