פסטה עם כרוב

אני יודעת שחנוכה ואני אמורה להתנהג בהתאם ולתת לכם את מתכון הבית לסופגניה המושלמת (אין באמת מתכון כזה).

אבל הרשת מלאה במתכוני סופגניות…

קלאסיות, גדולות, קטנות, קטנטנות, עם ריבה מתוקה, ללא סוכר, עם קרם, על מקל, אפויות, דונאטס, לביבות ועוד כהנה וכהנה דברים טעימים ומושחתים…

וכדי לתת לכם ולי מנוחה מכל המתוק מתוק הזה, החלטתי לשתף דווקא במתכון לפסטה. משהו מניסיונותינו האחרונים.

אני חושבת שזו ההברקה שלי בכל הנוגע לשילובי פסטה וירקות.

פסטה עם כרוב.

לכרוב יש דימוי לא כל כך חיובי בלשון המעטה.

וזה כל כך לא הוגן.

כי באמת יש לו הרבה מה להציע.

והוא ירק בריא וטעים וקל להכנה.

אז הכנתי אותו עם רוטב עגבניות כמו שאמי לימדה אותי להכין.

ואז חשבתי לעצמי למה לא לצרף אותו לפסטה.

אנחנו משוגעים על פסטה.

במיוחד פסטה ביתית שיובל מכין.

אבל גם הפסטה של ברילה מצוינת (מאוד מזכירה טעם של פסטה בהכנה ביתית).

כדאי לנסות: ספגטי, גרנדולה או פטוצ'יני (כולם סוגים של אטריות סמולינה מחיטת דורום), ואפשר גם פפרדלה (אטריות ביצים).

מדובר בעצם בשני מתכונים נפרדים.

מבשלים את הכרוב ורק לקראת סוף ההכנה שלו, עוברים להכנת הפסטה שדורשת זמן הכנה כולל של כ-15 דקות.

כשהפסטה מוכנה, מעבירים אותה לסיר של הכרוב ומערבבים יחד.

זה הכל.

מאוד טעים ובריא 🙂

 

פסטה עם כרוב מבושל

המרכיבים:

1 חב' פסטה

1/2 כרוב

3 עגבניות בשלות

2 כפיות מלח + 1 כפית מלח למי הפסטה

1 כפית סוכר

2 כפות לימון

2 כפות שמן קנולה

1 כפית אבקת מרק עוף

1 כפית פלפל שחור

 

אופן ההכנה:

חותכים את חצי הכרוב לרצועות ושוטפים במים.

שמים בסיר עם מים וכפית מלח.

נותנים למים לרתוח ואז מכבים את האש.

עד שהמים רותחים, מרסקים 3 עגבניות בשלות.

מסננים את הכרוב מהמים – שופכים אותו למסננת ואז מחזירים לסיר.

מוסיפים את העגבניות לסיר עם הכרוב ומתבלים עם שאר המרכיבים: מלח, סוכר, לימון, שמן, מרק עוף ופלפל שחור.

מכסים הכל במים.

מבשלים עד שהמים נספגים כמעט לגמרי והכרוב רך.

 

כשרואים שהכרוב כמעט מוכן (מתחיל להתרכך), אבל עדיין יש מים בסיר, מבשלים את הפסטה בשפע מי מלח רותחים עד לדרגת אל-דנטה (רך אבל נגיס).

מוסיפים את הפסטה לכרוב (מעבירים את הפסטה עם מלקחיים ישירות מהסיר).

אם יש צורך, מוסיפים מעט ממי הפסטה לכרוב.

מערבבים בעדינות ומגישים.

 

למשקיעים – מתכון לפסטה בהכנה ביתית אפשר למצוא כאן.

יום הולדת שנה לבלוג

וואו… כבר שנה… לא להאמין. זה מרגיש כאילו רק עכשיו התחלנו.

הרבה דברים קרו בשנה הזו גם בחיינו האישיים וגם כאן בבלוג וזה עושה לי חשק לעבור קצת אחורה ולהיזכר…

 

אז איך הכל התחיל?

התפטרתי ממקום עבודתי אחרי שלוש שנים. סיימתי במפח נפש ועם המון מחשבות האם להישאר בכלל בתחום העבודה הנוכחי שלי.

החלטתי לקחת את הזמן. לשבת בבית. לחפש (את עצמי?).

זו הייתה תקופה לא קלה. חליתי מאוד. בן זוגי מצא את עצמו גם הוא ללא מקום עבודה (ולא מבחירה).

ובתוך כל הקושי הזה, צמח לו משהו מאוד יפה ומאוד אישי. של שנינו…

"מזון למצלמה" מאגד בתוכו שלוש אהבות גדולות שלנו.

האחד, אוכל – ללמוד, לחקור, לנסות, להמציא, לערבב, לתבל והכל תוך ניסיון אמתי לאכול דברים בריאים, ללא חומרים משמרים ותוספים למיניהם. ליובל יש המון רעיונות והוא אופה בחסד. לי יש יד טובה לתיבול (כך יובל אומר). ביחד, יוצאים לנו דברים טעימים ופשוטים להכנה (כי למי באמת יש זמן לבשל אחרי יום עבודה).

השני, צילום – אני לא מצלמת. יובל הוא הצלם. אני חושבת שהוא מאוד מוכשר בזה ומוציא תחת ידו צילומים מדהימים. של אוכל כמובן, אבל לא רק.

השלישי, אהבתנו אחד לשני – וזה אולי הדבר שהוא הכי פחות מובן מאליו ואנו שומרים עליו מכל משמר.

 

הרשומה הראשונה בבלוג הייתה "פוקצ'ה של אמצע שבוע" בהשראת ארז קומרובסקי.

מצחיק לראות את הרשומות הראשונות, שבקושי היה בהן פתיח וחלק הארי שלהן היה המתכון עצמו.

היום אני יותר מרשה לעצמי. פחות אכפת לי אם אני כותבת לעניין או סתם מקשקשת. תכלס' זה שלי… מותר לי 🙂

הפוקצ'ה הייתה רשומה אחת מיני רבות של לחמים ודברי מאפה.

אחריה הגיעו: לחמניות מתוקות, לחם שיפון, פרעצל, פיצה, לחם בונז'ור, לחם זיתים שטוח, לחם רוסי/שומרוני, לחמניות שוקולד, קלצונה, לחם לבן, לחמניות "קרן", בייגל אמריקאי, חלה מתוקה ולחמניות קינמון.

כמו שסיפרתי לא פעם, יובל הוא אופה בחסד עליון. אוהב להתעסק עם בצק והבצק מחזיר לו אהבה, כך שהוא מוציא יצירות מופת מתחת לידיו. שווה להציץ ולנסות..

מתכונים נוספים שכיכבו כאן הינם בהשראת "המלך" ג'יימי אוליבר 🙂 : ספגטי עם שרימפס וארוגולה, ספגטי אלה פוטנסקה, אורז צ'ילי מתוק, אורז עם חלב קוקוס, עוף צלוי עם שומר ולימון ותפוחי אדמה קריספיים בתנור.

ג'יימי גרם למהפך אצלנו בבית. לפני כמה שנים התוודענו ל"מהפכת המזון" שלו וזה שינה לגמרי את תפיסת עולמנו. "Jamie Oliver 's Food Revolution" שודרה בשנת 2010 ובמהלכה ביקר אוליבר בוירג'יניה המערבית וניסה לשנות את הרגלי האכילה של תושבי המקום.

מי שלא הייתה לו ההזדמנות, בהחלט מומלץ לצפות. הסדרה עושה סוויץ' בראש ועוזרת לשנות הרגלי אכילה, לאו דווקא ממקום של הרזיה, אלא ממקום של לשמור על הגוף שלנו ולא לתת לתאגידים הגדולים להאכיל אותנו בזבל, פשוטו כמשמעו.

אם עד אז, אכלנו הרבה אוכל מוכן והמקפיא היה מלא באריזות שניצלים והמבורגרים מוכנים, שצריך רק לחמם, הרי שהיום הדברים האלו לא נכנסים אלינו הביתה ואנחנו באמת משתדלים להכין הכל לבד ממוצרים טריים ופשוטים, שלא מכילים יותר מידי מרכיבים, שאי אפשר לזהות.

אחד הכללים שלנו לעריכת קניות הינו שלא קונים משהו שרשימת המרכיבים שלו ארוכה מדי או כזו שמכילה יותר מידי תוספים. מאז מהפכת המזון של ג'יימי, עברו הרבה תכניות בישול בנהר המכלול התרבותי שלנו ועדיין ג'יימי הינו המועדף עלי בגלל גישתו והאוכל הפשוט שהוא מכין (ממליצה לנסות את "ארוחה ב-30 דקות" שלו).

 

הרבה מתכונים עברו בבלוג במהלך השנה:

58 רשומות

72 מדינות

67,300 צפיות

 

הכוכבת הבלתי מעורערת היא ללא ספק הכרובית הצלויה בתנור. תמיד בראש מצעד הרשומות הנצפות ביותר.

מתכונים אהובים נוספים: קוביות חזה עוף ברוטב סויה וצ'ילי מתוק ואורז צ'ילי מתוק (ממתכוני ה- Lunch Box / ארוחה בקופסה) ופסטה ביתית ברוטב שמנת, יין לבן ובייבי שרימפס.

 

במהלך השנה הספקנו גם להתארח במגזין "על השולחן" במסגרת פרויקט "כותבים אורחים". שם פורסמו מתכונים לשיפודי פרגית עם תפוחי אדמה חלומיים, מעטפות פילו במילוי כבד עוף וגבינת ריקוטה ביתית.

 

אסיים בתקווה לשנה נוספת פוריה, טעימה ומאתגרת ואזכיר שני מתכונים שפורסמו בבלוג ויכולים להוות תחליף מדהים לסופגניות החנוכה המטוגנות והלא בריאות.

אופציה אחת – מאפינס אפויים במילוי ריבה.

אופציה נוספת – לחמניות קינמון.

 

חג חנוכה שמח 🙂

ותמשיכו לקרוא ולהגיב (כיף לדעת שאנשים נהנים מהבלוג שלנו)…

לחמניות קינמון

טוב, אז בתקופה הזו של חיי המרווחים בין הרשומות יותר גדולים מאשר בעבר.

ואולי הרשומות עצמן קצת פחות ארוכות.

ולא צריך להילחם בזה.

זה ככה…

וזה לא אומר שאני פחות אוהבת את הבלוג, או פחות מתגעגעת.

וזה גם לא אומר שהמתכונים פחות טובים.

האוכל כאן פשוט וטעים!!!!

זה רק אומר, שאני עוברת תקופה קשה מבחינה בריאותית, וזה מעסיק אותי מעבר לרצוי.

 

ואם בתקופה קשה עסקינן, הפעם אציע מתכון מדהים ומפנק של לחמניות קינמון.

נראה לי שזה גם מתלבש טוב על סוף השבוע החורפי (לכאורה) ובכלל…

המתכון הזה התחיל ממתכון לחלה שראיתי בבלוג של שירלי נמש.

והמשיך עם שדרוג של יובל למתכון.

יובל למי שלא יודע (יש כזה שלא מכיר ?) או למי שלא זוכר (כבר יותר לגיטימי מהאופציה הקודמת) הוא אופה בחסד עליון.

הלחמים שלו מטריפים והוא יודע לעבוד עם בצק ואוהב לאפות.

את האהבה שלו מרגישים בכל מגע ולכן כשהוא החליט להוסיף קינמון לחלה ולהפוך אותה ללחמניות, היה ברור שיצא כאן משהו מדהים.

הלחמניות האלו רכות וטעימות. והמרקם שלהן מאוד דומה למרקם של סופגניה, רק שהן הרבה יותר בריאות.

שווה 🙂

 

וסתם משהו לא קשור… אני יודעת שהביקורות חלוקות, אבל למי שלא הספיק לקרוא ולא חושש מהביקורות השליליות, מאוד ממליצה על "חמישים גוונים של אפור", ודווקא בגרסת האודיו באנגלית "Fifty Shades of Grey" של E.L.James.

יש משהו בשפה האנגלית, שקשה לשחזר בעברית.

והספר הוא פשוט סיפור אהבה יפה ומרגש.

לי הוא מאוד עוזר לשקוע בצרות של אחרים   (ועל הדרך גם משפר לי את האנגלית).

וגם הפסקול יפהפה.

 

אז סגרנו… לחמנית קינמון עם Fifty…

לחמניות קינמון

המרכיבים (לכמות של כ-15 לחמניות):

1 ק"ג קמח לחם

1 כף מלח

1/4 כוס סוכר

1 שקית שמרית

2 ביצים גדולות

1/3 כוס שמן

1/4 כוס דבש

11/2 כוסות מים פושרים

2 כפות קינמון

לזיגוג:

4 כפות דבש מהולות ב – 2 כפות מים רותחים

 

אופן ההכנה:

שמים את הקמח בקערת המיקסר. מוסיפים את השמרים ומערבבים היטב.

מוסיפים את המלח, המים, הביצים, השמן, הדבש והסוכר ולשים בעזרת וו הלישה כ-8-10 דקות עד לקבלת בצק רך וקצת דביק.

משמנים את הקערה במעט שמן, מגלגלים את הבצק בתוך הקערה על מנת שיצופה כולו בשמן. מכסים את הקערה במגבת ומניחים להתפחה למשך כשעה וחצי, או עד שהבצק מכפיל את נפחו.

לאחר שהבצק תפח, מוציאים ממנו את האוויר ומחלקים אותו לכדורים במשקל 100 גר' כל אחד. משטחים את הכדורים למעין צורת פיתה ומפזרים קינמון וסוכר על פי הטעם.

מקפלים כל עיגול לצורת מעטפה ואז מגלגלים לצורת כדור (כדי שהקינמון והסוכר יישארו בפנים).

מחליקים את פני הכדורים ע"י מתיחה של הבצק בעזרת שתי הידיים ודחיפה של הקצוות כלפי פנים.

מניחים את הכדורים בתבנית משומנת במרווחים של כ – 2 ס"מ זה מזה כשצדם החלק כלפי מעלה.

מכסים את התבנית במגבת ומניחים שוב להתפחה למשך כ – 40 דקות.

מחממים את התנור ל – 180 מעלות.

אופים את הכדורים למשך כ – 20-25 דקות עד לקבלת צבע זהוב.

מכניסים לתנור בכל פעם רק תבנית אחת (לא להשתמש באופציית הטורבו).

בינתיים מכינים את הזיגוג: מערבבים את הדבש במים רותחים.

 

עם צאת הכדורים מהתנור ובעודם חמים, מברישים אותם בזיגוג הדבש. מפזרים מעט סוכר למעלה.

אם מצליחים (מאוד קשה להתאפק), ממתינים לצינון מלא של הכדורים.

שלגון יוגורט פירות

מודה שאין לי השראה בתקופה האחרונה 😦

וזה מוזר כי חגים וחופש ואוירה… ובכל זאת אין לי השראה לכתוב.

ודווקא הכנו המון דברים טעימים לאחרונה.

לאו דווקא כאלו שעומדים בקריטריונים של מאכלים לארוחות חג, אלא יותר מתכונים פשוטים באווירת "בוא ננסה לעשות כזה בבית לבד".

אחד כזה מיוחד יש לי בשבילכם עכשיו…

ממש כמה שניות לפני שהקיץ נגמר והסתיו מתחיל (רשמית הוא כבר התחיל. ירד גשם ואי אפשר להיכנס לבריכה כי המים קרים, אבל לי עדיין חם רוב הזמן), מתכון לשלגון יוגורט בטעם מנגו.

אני חייבת להודות שחלק גדול מהקיץ כיכבה במקפיא הביתי שלנו גלידת שמנת מדהימה, תוצרת עצמית כמובן.

אבל מטעמי בריאות ודיאטה, החלפנו לשלגוני יוגורט בטעמי פירות.

את היוגורט אנחנו מכינים בבית לבד ואז משלבים אותו עם כל מיני פירות, מוסיפים סוכר.

וזהו…

יוצא חלומי!

בינתיים ניסינו עם פטל מהגינה (יצא קצת חמצמץ עם נגיעות של גרעיני הפטל), ועם מנגו (עדיין אפשר למצוא מנגו מאיה על המדפים. הם אומנם קצת ירוקים, אבל משאירים אותם על השיש כמה ימים עד שהם מקבלים צבע כתום. הממ… טוב, אולי יותר מכמה ימים, אבל בסוף הם הופכים להיות כתמתמים).

נראה לי שהשלגונים האלו יתחסלו נהדר בסוכה 🙂

נ.ב. קשה למצוא עכשיו מתקן לשלגונים, אבל אנחנו מצאנו את זה שבתמונה מסיליקון בחנות "לגעת באוכל" בקניון רננים (25 ש"ח).

 

יוגורט ביתי (עפ"י המתכון הזה וגם קצת עפ"י המתכון הזה)

המרכיבים:

2 ל' חלב 3%

1 גביע יוגורט (אנחנו השתמשנו ב"יוגורמה" של מחלבת בית יצחק – יוגורט כבשים 5% שומן 140 גר')

* יש להשתמש ביוגורט פשוט ובסיסי, לפחות 4.5% שומן. אין להשתמש ביוגורט ביו לסוגיו.

אופן ההכנה:

מחממים חלב לטמפרטורה של 80-90 מעלות או עד שמתחילות להופיע בועות קטנטנות על דפנות הסיר (כמעט רתיחה).

מערבבים ומשאירים להתקרר לטמפרטורה של 40-50 מעלות או עד שאפשר להכניס אצבע לתוך הסיר ולהשאיר אותה בפנים ליותר מכנה שניות (אפשר לזרז את הקירור על ידי הנחת הסיר בקערה עם מי-קרח).

מערבבים מעט חלב לתוך היוגורט בקערית קטנה, ומדי פעם מוסיפים עוד קצת חלב.

כשהתערובת הופכת נוזלית למדי, מוסיפים אותה לשארית החלב ומערבבים.

בשלב הזה מוסיפים פנימה תבלינים או תוספות נוזליות כגון: 1/2 כף סוכר, דבש, סירופ מייפל, מחית פרי, תמצית ווניל, כפית או שתיים קקאו, קינמון וכו'.

מכסים את הסיר ועוטפים אותו היטב מכל הצדדים (כולל התחתית) במגבות או אפילו בשמיכת פוך.

מטרת העיטוף היא לשמור על טמפרטורת התערובת במשך כמה שיותר זמן, כך שהחיידקים יתרבו בקצב מהיר וייצרו יוגורט סמיך ככל האפשר.

משתדלים לא להזיז את הסיר (אפשר להשאיר את הסיר בתוך תנור כבוי עם אור דולק).

לאחר כ-8 שעות, מעבירים את היוגורט לכלי איכסון ושולחים למקרר. אחרי כשעה אפשר לאכול.

הערות:

* שיעור השומן ביוגורט שיתקבל – זהה כמעט לאחוז השומן בחלב בו משתמשים.

* כמות היוגורט שתתקבל – זהה כמעט לכמות החלב בה משתמשים (בתוספת כמות היוגורט, כ – 10% מכמות החלב).

* ככל שמשאירים יותר זמן – היוגורט יתקבל חמוץ יותר וסמיך יותר.

* אפשר להשתמש ביוגורט הביתי על מנת להכין כמות נוספת של יוגורט. משאירים בצד מינימום שלוש כפות ומשתמשים בפעם הבאה (החיידקים ממשיכים להתרבות, אבל אחרי מספר פעמים היוגורט יוצא דליל יותר וכדאי שוב לקנות אחד מוכן).

 

שלגון יוגורט פירות

המרכיבים (ל-6 שלגונים קטנים):

1 כוס יוגורט טבעי (אפשר להכין בבית, או לקנות יוגורט פשוט ובסיסי –לפחות 4.5% שומן. לא ביו!)

1 כוס פירות (תות שדה, פטל, דובדבן, מנגו, בננה, מלון וכו')

4 כפות סוכר (אפשר יותר, לפי הטעם)

 

אופן ההכנה:

מרסקים הכל בבלנדר, עד שהתערובת חלקה ומתוקה ממש (המתיקות יורדת עם ההקפאה).

מוזגים לתבנית ארטיקים ומקפיאים.

שנה טובה עם מתכון לסינייה

עוד כמה ימים ראש השנה ואי אפשר להתחיל את השנה בלי רשומה ובלי מתכון.

והכי אי אפשר בלי לאחל לכם קוראי הבלוג הנאמנים שנה טובה 🙂 

השנה האחרונה לא הייתה מדהימה יותר מידי (גם ברמה האישית וגם ברמה החברתית / כלכלית / פוליטית) ולכן אני בעיקר מאחלת שנה אחרת.

שנה פשוטה יותר. עם פחות התמודדויות ויותר שגרה.

פחות איומים מחוץ ויותר בשורות טובות מבית.

שנת בריאות (כי עם כל השאר כבר נסתדר… כן, כן, אפילו עם הסורים והאיראנים)!

וכדי להתחיל את השנה בצורה חגיגית, אני מביאה לכם מתכון לסינייה.

המתכון הזה פשוט ויחד עם זאת נותן תחושה חגיגית.

הכי ישראלי שיש.

הפעם האחרונה שהכנו אותו בבית הייתה סתם ככה כי ליובל התחשק, אבל נראה לי שהוא ישתלב יופי בארוחות החג הרבות, הבאות עלינו לטובה.

ואל תשכחו… אוכל טוב בתחילת השנה… הוא סימן להרבה אוכל טוב לאורך כל השנה 🙂

שתהיה לנו שנה נ-ה-ד-ר-ת!

 

סינייה

מצרכים ל-4 מנות:

1 קג' בשר בקר טחון

1 בצל גדול קצוץ

מעט שמן לטיגון

2 כפיות מלח

1 כפית פלפל שחור גרוס

1 כפית בזיליקום יבש

1 כפית אורגנו יבש

לרוטב הטחינה:

1 כוס טחינה גולמית

1/2 כוס מיץ לימון

1/2 כפית מלח

1-3/4 כוס מים קרים

אופן ההכנה:

מחממים תנור ל-190 מעלות.

מחממים מעט שמן במחבת ומטגנים בצל עד השחמה.

מוסיפים את הבשר הטחון והתבלינים ומטגנים כ-3 דקות עד השחמה קלה תוך הפרדת הבשר לפירורים (שמים לב לא להשחים יותר מידי, היות ולבשר יש גם זמן אפייה בתנור).

משטחים באופן אחיד, אך לא הדוק מידי, את הבשר בכלי שמתאים לתנור (אנחנו משתמשים בתבנית פיירקס מרובעת).

מכניסים לתנור ל-190 מעלות לחצי שעה.

 

מכינים את הטחינה:

יוצקים טחינה גולמית לקערה ומוסיפים את שאר החומרים מלבד המים.

מוסיפים מים קרים בהדרגה ותוך כדי ערבוב עד לקבלת ממרח אחיד במרקם קטיפתי.

טועמים ומתקנים טעמים (מוסיפים מיץ לימון או מלח במידת הצורך).

 

מוציאים את התבנית מהתנור ומנקזים את הנוזלים שהפריש הבשר.

מכסים את הבשר בטחינה ומחזירים חזרה לתנור לעוד 20-30 דקות של אפייה, עד שהטחינה מאבדת את הנוזלים.

 

אוכלים חם בתוספת אורז וסלט.

 

* אם רוצים אורז צהוב כמו בתמונה, מכינים על פי המתכון הזה ומוסיפים בשלב התיבול 1 כפית שטוחה של אבקת קארי צהוב.

שבבי תפוחים וקינמון אפויים

השבוע יצא לדרך פרויקט חדש בשיתוף המגזין הגסטרונומי "על השולחן" שנקרא "כותבים אורחים".

לשמחתנו וגאוותנו הרבה, הוזמנו להשתתף בצוות הכותבים של הפרויקט.

המתכון הראשון שפורסם הינו שיפודי פרגית עם תפוחי אדמה חלומיים.

זהו מתכון קליל וטעים ומאוד מומלץ כארוחת צהרים פשוטה לאמצע השבוע או לסופו.

מאכל שילדים ומבוגרים מאוד אוהבים והכנתו אינה מעיקה מידי בימי הקיץ החמים האלו.

 

וכדי לא לקפח את הבלוג (שכמובן זכות הראשונים תהיה שמורה לו תמיד) הבאתי לכם היום מתכון לחטיף קיצי קליל ובריא – שבבי תפוחים וקינמון אפויים.

זהו פתרון נהדר כשמחפשים משהו לנשנש בלי לשלם בקלוריות רבות.

ההכנה פשוטה מאוד וכמעט אינה דורשת התארגנות מוקדמת.

מה שכן, צריך להתאזר בסבלנות כי החטיף הזה צריך להיות מלאאאאא זמן בתנור (הרבה פחות זמן לוקח לחסל את התפוחים האפויים והנפלאים האלו לאחר שהם מוכנים..)

המתכון לקוח מהבלוג הנהדר "Sallys Baking Addiction".

כדאי לנסות…

 

ו…זוכרים?… אנחנו מחכים לכם ב"על השולחן" (אני והתמונות המדהימות של יובל).

 

שבבי תפוחים וקינמון אפויים עפ"י המתכון הזה

המרכיבים:

3 תפוחים (עדיף מסוג גרנד סמיט או פינק ליידי)

קינמון

סוכר

 

הוראות ההכנה:

מחממים תנור ל-100 מעלות, על אופציית טורבו.

מכינים שתי תבניות אפייה עם נייר אפייה עליהן.

שוטפים ופורסים דק את התפוחים.

מסדרים את פרוסות התפוחים בשכבה אחת על גבי תבניות האפייה.

מפזרים קינמון וסוכר ע"ג פרוסות התפוחים.

אופים במשך שעה.

הופכים את התפוחים ואופים במשך שעה וחצי נוספות.

מכבים את התנור ומשאירים את התפוחים בתוכו להתקרר במשך שעה נוספת (זה יהפוך אותם לפריכים).

סלט חצילים אסלי

 

מזמן לא הייתי כאן. זאת אומרת הייתי, אבל בעיקר מאחורי הקלעים.

וכבר כמה ימים מדגדג לי באצבעות להוסיף רשומה לבלוג…

ויש לי מתכון משהו משהו בשבילכם.

טוב, קצת מצחיק לקרוא לזה מתכון כי זה באמת נורא פשוט להכנה.

אבל הדברים הפשוטים הם אלו שבעצם הכי עושים לנו את היום יום והכי ראוי לעצור לכבודם לכמה דקות. לטעום. להרגיש… ולהבין שבעצם יש לנו כאן את התגלמות הפשטות הגאונית (מודה שזה היה קצת יותר מידי סגנון אייל שני, אבל אמתי… זה באמת פשטות גאונית).

אז איך המתכון הזה נולד ?

סיפרתי לכם שאנחנו מנסים קצת לשמור על המשקל בתקופה האחרונה ומקפידים יותר מתמיד על מה שנכנס לנו לפה.

ונורא התחשק לי סלט חצילים.

ויובל אמר ש"זה נורא מה שסלט חצילים קנוי מכיל" ו"יאללה בואי נכין לבד".

אז הסכמתי.

בתנאי שהוא יקלה את החצילים ואני אתבל.

ומאז יש לנו כמעט כל הזמן קופסה עם סלט חצילים במקרר.

את הקלייה עצמה יובל עשה במחבת פסים (של סטייקים), על אש גבוהה.

אני יודעת שכולם אומרים שאין על טעמו של חציל אשר נקלה על אש גלויה (על גבי הכיריים או על המנגל), אבל לדעתי זה יותר נוח ככה ויש פחות לכלוך.

כמה זמן משאירים במחבת ?

כמה שיותר… עד שנהיה שחור ונראה כאילו נשרף.

ואז מסובבים מעט את החציל (באמצעות מלקחיים) ונותנים לעוד חלק שלו להשחים. ואחר כך שוב מסובבים, ושוב מסובבים וכן הלאה.. עד שהחציל משחים מכל הצדדים.

מוציאים מהמחבת בזהירות ומחכים טיפונת שיתקרר.

פותחים את החציל עם היד או בעזרת סכין ומוציאים את תוכו באמצעות כף.

קוצצים את בשר החציל מעט עם סכין.

מעבירים לקערה. מוסיפים מעט שמן , מלח ופלפל שחור.

אני הוספתי על 2 חצילים גדולים (עדיף להשתמש בחצילים מסוג בלאדי) – 1 כף שמן, 1/2 כפית מלח ו-1/4 כפית פלפל שחור.

מי שאוהב, יכול להוסיף שום ולימון.

אני אוהבת את הטעם הפשוט והנקי. ככה.

הולך נהדר בכריך שפרוסה אחת שלו מרוחה בסלט חצילים והפרוסה השנייה מרוחה בטחינה ביתית (מתכון כאן). אפשר להוסיף מעט טונה. משדרג את הכריך אף יותר.

אגרול אפוי במלית ירקות ועוף

קיץ וכולם אומרים שאין חשק לבשל. האמת שלי בעיקר אין כוח ועוד פחות מזה זמן לבשל, כי הימים שלי בעבודה מאוד ארוכים וכשחוזרים הביתה נכנסים לבריכה ולא רוצים לצאת ממנה, עד שהמים מתקררים (כן, כן, אפילו בסוף יולי, המים בבריכה באיזשהו שלב מתקררים).

אז מחפשים דברים קלים ומהירים להכנה.

שיהיו גם דלי קלוריות.

ועם המון ירקות…

וככה מגיעים לאגרול אפוי 🙂

האמת שזה היה רעיון של יובל (כמו הרבה דברים טובים אחרים).

הוא הגיע איזה יום הביתה ואמר "בואי נכין אגרול בתנור". בהתחלה לא התלהבתי… תכלס' איך משהו שהכי טעים כשהוא מטוגן, ימשיך להיות טעים כשמוותרים על הטיגון שלו ומכניסים אותו לתנור ?

אבל אם יובל מבקש, אני בדרך כלל מוכנה לפחות לנסות..

אז חיפשנו קצת באינטרנט כדי לקבל רעיונות.

התלבטנו באיזה בצק להשתמש – דפי אורז, בצק סיגרים או בצק פילו.

דפי האורז ירדו מהר מאוד כי הבנו שהם הכי טעימים כשהם בכלל לא מבושלים. אז נשארנו עם בצק סיגרים או בצק פילו.

בסופרמרקט בדקתי את הרכיבים של שני הבצקים והחלטתי שיותר מתאים בצק פילו, שאין בו שומן בכלל (ברכיבים של בצק סיגרים נרשם שומן צמחי… שבסופו של דבר הוא ככל הנראה מרגרינה).

יחד עם בצק הפילו, הצטיידתי בהמון ירקות מכל המינים והסוגים – פלפלים אדומים, גזר, כרוב, בצל ירוק, נבטים סיניים ועלי תרד שטופים.

ההכנה מאוד פשוטה.

בשלב הראשון מכינים מעין סלט סיני חם (יובל חתך את הירקות ואני הקפצתי אותם בסיר סוטז') ואז ממלאים את דפי הפילו (יובל מילא והתענג על כל רגע).

אנחנו הוספנו גם קוביות חזה עוף, שישב במקרר כמה ימים, ופחדתי שיתקלקל אז הכנסתי למתכון.

מאוד חשוב לזכור להוציא את הבצק מהמקפיא כמה שעות לפני ההכנה.

בהתחלה לא חשבנו על זה ואז הוצאנו את הבצק מהמקפיא וראינו שאם ננסה לפתוח אותו הוא פשוט יתפרק. אז עזבנו אותו על השיש ונכנסנו לבריכה (זו מתחילת הפוסט…).

יצא יפה וטעים…

דרך אגב, הסלט הסיני טעים גם בלי בצק הפילו. סתם בתור תוספת (תוך כדי הכנה, נשנשתי ממנו כל כך הרבה שכבר חששתי שלא יישאר עם מה למלא את האגרולים).

כשהאגרולים יצאו מהתנור, אכלנו כמה כשהם היו עוד חמים בתוספת רוטב צ'ילי מתוק.

אבל הרעיון היה להכין משהו שאפשר יהיה לקחת אתנו לארוחת צהרים בעבודה (הכמות הספיקה ליומיים עבורי ועבור יובל והם היו טעימים מאוד לאחר חימום קצר במיקרוגל ובתוספת רוטב צ'ילי מתוק).

תחשבו על זה בקניה הבאה שלכם… זוכרים ? טעים, בריא וקל להכנה…

בתאבון!

דרך אגב, אין ציון מקור למתכון, היות והוא הורכב משלל מתכונים (שבעיקר נתנו לנו השראה) והתוצאה הסופית היא לגמרי שלנו.

 

אגרול אפוי במלית ירקות ועוף

המצרכים (12-15 אגרולים):

1 חב' בצק פילו (500 גרם)

1/4 כוס שמן זית או תרסיס שמן – להברשה על העלים

4 כפות שמן קנולה – לטיגון הירקות

1 ביצה טרופה – להברשה

3 כפות גדושות שומשום

המלית:

2 פלפלים אדומים פרוסים דק

1 גזר פרוס דק או מגורר

1/4 כרוב פרוס דק

3 בצלים ירוקים פרוסים לרצועות דקות

1/2 חב' נבטים סיניים (150 גר')

1 חב' עלי תרד שטופים (200 גר')

1 קג' חזה עוף שלם,  נקי וחתוך לקוביות

1/2 כפית פלפל שחור גרוס

3 כפות רוטב סויה

 

* אפשר לגוון עם כל סוגי הירקות.

 

אופן ההכנה:

מכינים את המלית:

מטגנים את הירקות בשמן קנולה עד לריכוך קל.

מוסיפים תוך כדי טיגון בהדרגה: פלפלים אדומים, גזר, כרוב, בצלים ירוקים, נבטים סיניים ותרד.

בסוף מוסיפים פלפל שחור גרוס ורוטב סויה. מערבבים ומטגנים עוד כ- 2 דקות.

במחבת נפרדת מטגנים את קוביות חזה העוף עם מעט שמן.

כאשר קוביות חזה העוף משחימות, מוסיפים אליהן את תערובת הירקות המוכנה ומערבבים.

מכינים את האגרולים:

חוצים עלה פילו לשניים ושמים אותו לאורך על קרש חיתוך. מרססים את העלה בשמן.

מניחים מעט מהמלית (כף גדושה בערך) בקצה הקרוב אלינו, מקפלים את השוליים כסנטימטר מכל צד ומגלגלים לצורת אגרול.

מניחים על תבנית מרופדת בנייר אפייה, מורחים למעלה ביצה טרופה ומפזרים מעט שומשום.

אופים בחום של 190 מעלות כ- 20 דקות, עד הזהבה.

 

קישואים עם אורז ועגבניות

וואו… איזה חודש מטורף עבר עלינו…

הרכב שבק חיים ובהתחלה זה לא היה כל כך נורא, כי יובל לקח אותי לרכבת בבוקר והחזיר אותי ממנה אחר הצהרים.

אבל אז, האופנוע החליט שאני ויובל זה יותר מידי עבורו ועשה קולות ורעשים…

ובסוף הבנו את הרמז ועברתי לתחבורה ציבורית, שלא ממש מפותחת באזור שבו אנחנו גרים, מה שהביא בכל יום לנסיעה של 3 שעות לעבודה בבוקר ו-3 שעות מהעבודה בערב (מטורףףףףףףףףףףףףףף).

אבל עכשיו יש רכב  Thank God  והמצב קצת יותר שפוי, אבל עדיין מאוד מעייף לקום כל בוקר בסביבות השעה 5 רק כדי להגיע לעבודה בתל אביב 😦

ובין לבין, החלטנו שמתחילים דיאטה. או לפחות מנסים לצמצם בדברים לא בריאים (דוגמת נוטלה אהובתי…) ולהוסיף לתפריט ירקות (הרבה) ופירות (קצת פחות).

אז נראה לי שחובבי המאפים והמתוקים צפויים להתאכזב ממני בשבועות הקרובים, אבל מי יודע, אולי אני אצליח להוכיח שאוכל בריא יכול להיות גם טעיםםםם 🙂

 

את המתכון הבא לקישואים עם אורז קיבלתי מאמי וטיפונת שדרגתי אותו.

בגלל "טיגון" הקישואים במחבת, לפני שמוסיפים את הנוזלים לתבשיל, הם יוצאים חומים וטעימים כאילו נאפו שעות בתנור.

האורז נותן נפח למנה ומאפשר לאכול אותה כמו שהיא בתוספת חתיכה קטנה של עוף או בשר.

בשבוע שעבר הכנתי את התבשיל בערב כדי שיהיה לנו לצהרים ביום המחרת וברגע שסובבתי את הראש מיובל, חצי סיר התחסל, אז אתם יכולים להאמין לי שזה טעים.

אפשר לגוון עם ירקות נוספים, או להחליף לפי החשק והטעם.

 

שיהיה לכולנו שבוע טוב ורגוע 🙂 🙂

 

קישואים עם אורז ועגבניות

המרכיבים:

5-6 קישואים קטנים

1 בצל גדול

4 עגבניות רגילות או 6 עגבניות מסוג שרי תמר

3/4 כוס אורז

1 כפית מרק עוף

1 כפית שטוחה מלח

1/2 כפית פלפל שחור

מעט שמן

2 כפות רוטב סויה (לא חובה) – במידה ומוסיפים, מוותרים על המלח

 

אופן ההכנה:

משתמשים בסיר סוטז' עם מכסה או במחבת רחבה שניתן לכסות עם מכסה.

חותכים את הבצל לרצועות ומטגנים עם מעט שמן (על אש רגילה, ללא מכסה).

מקלפים את הקישואים וחותכים לעיגולים דקים.

מוסיפים את הקישואים למחבת וממשיכים לטגן יחד עם רצועות הבצל.

מקלפים את העגבניות וחותכים לקוביות.

אחרי שהבצל והקישואים מקבלים צבע חום, מוסיפים את העגבניות ואת האורז.

מתבלים במרק עוף, מלח ופלפל שחור (אפשר להוסיף 2 כפות רוטב סויה, אבל אז מוותרים על המלח).

מכסים הכל במים רותחים וסוגרים את המחבת עם מכסה.

מבשלים על אש נמוכה כ-20 דקות, עד שהמים נספגים.

 

לגיוון ניתן להוסיף:

1 חציל חתוך לקוביות

1 פלפל אדום גדול או 2 פלפלים אדומים קטנים חתוכים לרצועות

* מוסיפים את הירקות הקלופים והחתוכים אחד אחרי השני, לאחר רצועות הבצל ולפני הוספת האורז, התיבול והמים.

 

כנפיים ברוטב סויה וצ'ילי

כשיש מתבגרים בבית ואתה לא גר במקום שיש בו תחבורה ציבורית נורמלית, אתה מוצא את עצמך כל סוף השבוע מתפקד על תקן נהג הסעות.

בין לבין אתה גם צריך להאכיל את המתבגרים ולנסות למצוא משהו שלא לוקח יותר מיד זמן להכין ויספק אותם.

אופציה מצוינת ראשונה זה ההמבורגר המדהים שיובל מכין.

אופציה מצוינת לא פחות הינה כנפיים ברוטב סויה וצ'ילי.

בכלל, השילוב של סויה וצ'ילי זה שילוב מנצח.

כל כך פשוט וכל כך משדרג כל דבר כמעט.

לאחרונה, מצאתי את עצמי מוסיפה סויה וצ'ילי בלי הכרה ואז גיליתי כמה נתרן יש בסויה, אז אני מנסה לשמור קצת על שפיות בתחום הזה.

דרך אגב, בדקנו את האופציה של סויה ללא נתרן ואין יותר מידי הבדל בינה ובין הסויה הרגילה, למעט המחיר שהוא כפול!!… אז ויתרנו.

אז למה דווקא כנפיים ? למה לא בעצם ?

ילדים מתים עליהן.

יחסית מאוד זול.

נורא קל להכין.

טוב, רק אם אתם לא בעיתיים מבחינת אכילת העור.

אם אתם כמוני ולא מוכנים לגעת בעור של הכנפיים, זה ידרוש מכם יותר זמן הכנה, כי להוריד את העור מהכנפיים לוקח זמן והקצב לא עושה את זה עבורכם (בכל אופן, בסופר הם לא מורידים את העור מהכנפיים, ולא משנה אילו קשרים יוצרים עם האישה שמכינה את ההזמנות שם).

דרך אגב, כדי להוריד את העור בקלות, אני ממליצה להשתמש במספריים מיוחדים. דוגמת אלו שרכשנו לפני המון שנים בלובלינסקי ועד היום משרתים אותנו נאמנה.

עוד משהו שחשוב לי לציין… אני אוהבת את המתכון הזה דווקא בגלל שהכנפיים אפויות בתנור. עד לפני כמה שנים, טיגנו המון. וכנפיים בצ'ילי היו כמובן כנפיים שטוגנו קודם לכן בסיר טיגון. וזה טעים ומטורף כמה שזה לא בריא.

אז אפשר בלי שמן וזה מאוד טעים ואפשר לחסל המון כנפיים בלי נקיפות מצפון.

אפשר אפילו בלי שום תוספת, אבל אז צריך כמות גדולה יותר וכדאי בשילוב עם סלט בצד.

מקווה ששכנעתי 🙂 כי זה באמת נורא טעים וכמו שאמרתי ילדים מתים על זה.

שבוע נעים וקריר שיהיה לנו 🙂

כנפי עוף ברוטב סויה וצ'ילי מתוק

מצרכים:

1 קג' כנפי עוף לכל סועד

רוטב צילי מתוק לפי הטעם

רוטב סויה לפי הטעם (עדיף של YAMASA)

 

אופן הכנה:

מחממים תנור לחום של 220 מעלות.

מנקים את הכנפיים היטב.

מערבבים את הכנפיים עם רוטב הצ'ילי ורוטב הסויה ומכניסים לתנור בתוך שקיות קוקי למשך כשעה (לא לשכוח לחורר את שקיות הקוקי לפני הכנסתן לתנור).

לאחר שעה, מוציאים את שקיות הקוקי מהתנור ומרוקנים אותן מהנוזלים.

מחממים רוטב צ'ילי מתוק במחבת.

מכניסים את הכנפיים למחבת ומצפים אותן היטב ברוטב (בכל פעם להכניס מעט כנפיים על מנת שהציפוי יהיה יפה).

מגישים חם עם תוספת או סלט בצד.

* בתמונות רואים את הכנפיים עם פסטה ברוטב פסטו. מתכון אפשר למצוא כאן.