דג דניס אפוי בתנור
ואוו מזמן לא הייתי כאן. חשבתי שמזמן לא הייתי כאן והסתכלתי כעת ומזמןןןןןןן לא הייתי כאן.
אבל הבטחתי לעצמי שלא אתנצל.
כשאני קוראת התנצלויות של בלוגיסטים אחרים, אני מצקצקת בלשוני ואומרת: "נו, באמת, הוא חייב למישהו משהו, בשביל מה הוא מתנצל.. זה נשמע פתטי".
והנה אני כאן כמעט כמעט מתנצלת.
אבל רק כמעט.
טוב, אולי אני בכל זאת אסביר.
המממ… אני קצת חולה. טוב, קצת הרבה חולה. וזו מחלה כרונית, כך שאני לא יכולה להגיד לכם, חכו חכו בקיץ הבא הכל יהיה אחרת…
אז אני כאן כשיש לי כוחות וכשאני מסוגלת לשבת ולהתרכז לקצת יותר מכמה דקות.
זהו, ככה זה כאן ב"מזון למצלמה"…
טוב, מספיק עם הפתיחה הבכיינית.
נעבור לתכלס'.
אז מה יש לנו היום? דג… ולא סתם דג, דניס אפוי בתנור.
דג זה דבר נהדר.
מאוד בריא. מאוד מאוד טעים ותאמינו או לא, אפילו קל להכנה.
פעם פחדתי לגעת בדגים.
קודם כל בגלל הצורך לנקות אותם.
אחר כך בגלל ההתעסקות.
ובסוף בגלל שלא ממש ידעתי איך מבשלים אותם.
טוב, ברור שהכי טעים זה דג מטוגן, אבל זה נורא נורא משמין ולא בריא.
והבריאות חשובה לנו.. נכון ?
אז הולכים על דג אפוי בתנור.
דרך אגב, אפרופו דג מטוגן… לפחות פעם בחיים אתם חייבים לעצמכם את ה"גולדפיש" בחיפה.
זו מסעדה קטנטונת שמתפעלת צ'יפסר וזהו.
הם מטגנים ומגישים את הדגים שמגיעים בכל יום מהים.
אלו דגים קטנים.
לא תמיד משהו מוכר.
אבל הקטע הוא שהם מטוגנים וטעימים וזה אכול כפי יכולתך.
אז אתה מחסל צלחת, ומיד מגיעה עוד צלחת ועוד אחת ואם אתה מסוגל, אז עוד אחת.
וזה טעיםםםםםםםם שאין דברים כאלו (וגם זול, כ-50 ₪ מנת אכול כפי יכולתך לסועד).
טוב, חזרה לשפיות.
אז דג אפוי בתנור.
מוצאים חנות דגים זמינה, שיש בה דגים טריים בתדירות גבוהה.
אפשר גם בסופר.
לבקש לנקות את הדגים אבל להשאיר אותם שלמים.
אנחנו אוהבים דניס, אבל אפשר גם דגים אחרים: לוקוס, מוסר, בורי, בס, לברק, מושט (אמנון), קרפיון, פורל ועוד.
אז תכלס' איך מכינים ?…
דניס אפוי בתנור
מצרכים (לשני סועדים):
2 דגי דניס שלמים (משקל כל דג כחצי קג')
2 כפות שמן קנולה
1 כף תבלין דג (אנחנו השתמשנו בתבלין דג של "פרג" ולאחרונה בתבלין הדג של "ממלכת הדגים" בכ"ס)
1/2 כף תבלין בזיליקום
1 כפית מלח
1/4 כפית פלפל שחור גרוס
אופן ההכנה:
חורצים בדג עם סכין 3 פסים מכל צד.
מערבבים את השמן עם התבלינים.
מושחים את הדג בתערובת מבפנים ומבחוץ.
סוגרים כל דג בנייר כסף.
אופים בתנור שחום מראש ל-200 מעלות במשך 35 דק'.
מוציאים את נייר הכסף וממשיכים לאפות במשך 20 דק' נוספות.
מגישים עם פלחי לימון לצד אורז לבן וסלט ירקות קצוץ דק.
ב-ת-א-ב-ו-ן!
חגיגת שרימפסים
אתמול חגגתי יום הולדת 41 וזה היה The worst birthday ever 😦
האמת שיש לנו התמחות בימי הולדת גרועים במיוחד.
היה את השנה הזו שניסינו להגיע לאחוזת שולמית בראש פינה ונתקענו עם הרכב.
ולפני שלוש שנים אבי חלה מאוד בדיוק ביום ההולדת שלי, מה שהוציא לגמרי את החשק.
והיו עוד כמה שפשוט הדחקנו.
אבל אתמול היה השיא.
לא ישנתי בשני הלילות שקדמו ליום ההולדת והרגשתי פיזית רע מאוד.
הבן המתבגר שלי שכח את יום ההולדת שלי ונזכר ברגע האחרון להתקשר וזה נשמע פחות או יותר ככה: "אמא, מזל טוב. ביי".
היה לי יום ארוך ומעיק בעבודה.
ובערב כבר לא התחשק לעשות שום דבר.
מה שגרם ליובל להגיד לי בסוף הערב שזהו, עוברים תאריך.
אז מהשנה הבאה אנחנו חוגגים לפי התאריך העברי של יום ההולדת שלי, כ"א בניסן, שביעי של פסח.
ואיך כל זה מתקשר לשרימפסים אתם שואלים… אז זהו, שלא ממש.
אבל אתמול בערב רציתי לשפר לעצמי את מצב הרוח עם רשומה חדשה בבלוג (מה שלא קרה מזמן), וכבר הצטברו לי כל מיני דברים שרציתי לשתף אתכם בהם.
ועוגות היו לנו בשתי הרשומות האחרונות ולא התחשק לי (למרות שהכי מתבקש זה עוגה ליום ההולדת).
אז אני הולכת על השיגעון האחרון שלי… שרימפסים.
(דרך אגב, הרשומה לא התפרסמה בסופו של דבר אתמול בערב, כי באמת לא היו לי כוחות. מה שרק הוסיף לדובדבן שבקצפת יום ההולדת הטוב ביותר אי פעם).
אז שרימפסים…
לאחרונה גילינו באטליז אלדייעה החביב עלינו, שקיות של שרימפסים קפואים מדהימים (Frozen Litopenaeus Vannamei Shrimp – Seafood Express).
כמובן שמבחינתנו הכי טעים זה טרי (בכל דבר דרך אגב). אבל בכל הנוגע לשרימפסים, קפוא לוקח, כי לא צריך להתעסק עם הניקיון הלא פשוט שלהם וזה גם הרבה יותר זמין משרימפסים טריים.
מדובר בשרימפסים גדולים, מקולפים ונקיים.
צריך להפשיר מעט ולהקפיץ קצת במחבת וזהו… מעדן!
שרימפס בקארי וחלב קוקוס
מפשירים שרימפסים במסננת במשך כ-10 דקות.
מוציאים להם את הזנבות באמצעות משיכה שלהם (הזנבות נשלפים בקלות).
בשקית שאנחנו קונים יש 1 קג' שרימפסים קפואים ובערך מחצית השקית מספיקה לשני אנשים.
לאחר ההפשרה, מחממים במחבת כ-25 גר' חמאה עם חצי כפית אבקת קארי צהוב.
מוסיפים פחית קרם קוקוס ומביאים לרתיחה.
מוסיפים מעט פלפל שחור (אין צורך להוסיף מלח).
מוסיפים את השרימפסים ונותנים להם להתבשל כמה דקות, עד שהם הופכים להיות ורודים ומתגלגלים פנימה לכיוון הזנב.
מגישים עם אורז לבן.
שרימפס ברוטב צ'ילי מתוק / עפ"י ג'יימי אוליבר
מטגנים שרימפסים גדולים ונקיים במחבת עם מעט שמן (לאחר הפשרה והוצאת הזנבות, כפי שמפורט במתכון הקודם).
מוסיפים שומשום ומקפיצים, כדי שיעטוף את השרימפסים מכל הכיוונים (אפשרי, לא חובה).
מוסיפים רוטב צ'ילי מתוק ומקפיצים.
מגישים עם אורז לבן או עם נודלס.
אופציות נוספות:
o לצלות על אש פתוחה (מנגל). לתבל במעט פלפל או בתבלין קייג'ון.
o לטגן מעט בחמאה עם מרווה ופלפל.
o לבשל בחלב קוקוס עם מעט פלפל.
o להקפיץ מעט בשמן זית ולהוסיף על פיצה.
o להוסיף לרטבי פסטה – לקראת סוף ההכנה, לזרוק חופן שרימפסים לרוטב עגבניות, רוטב שמנת או רוטב על בסיס שמן זית.
o להקפיץ קלות בשמן ולגלגל בסושי.
o להוסיף לנודלס.
טיפ אחרון בשרימפס – כמה שפחות בישול יותר טוב. מקסימום 5 דקות.
לחיי ימי הולדת מוצלחים יותר 🙂 !
עוף צלוי עם שומר ולימון
טוב, אז פסח…
לא מתה על חגים בכלל ועל פסח בפרט. לא טיפוס משפחתי כנראה…
בכל אופן, שרדנו את ערב החג ואת החג.
ועכשיו יש כמה ימי חול מועד די נחמדים ואז שוב שישי-שבת, ערב חג-חג.
ואחר כך אני מתחילה עבודה חדשה 🙂
אחרי כמה חודשים בבית, הגיע הזמן. לא ? האמת, שהייתי שמחה להישאר עוד קצת בבית, אבל יובל אומר שזה לא עושה לי טוב לעבור מהספה למחשב ולחזור מהמחשב לספה…
אז מה? מתכונים של פסח ?
לא משהו מתכונים של פסח. במיוחד לא מתוקים של פסח.
אתמול עשינו ניסיון לבראוניז שקדים וקפה שלקחנו מכאן. לא היה קשר בין הבראוניז בתמונות בבלוג ובין בלילת השוקולד שהגיעה לבית של אמי, שדווקא די התלהבה מ"העוגה שהיא בעצם קרם שוקולד" (ואולי סתם לא היה לה נעים להגיד שהיא מעדיפה את עוגיות הבוטנים היבשות של פסח).
ולכן אנחנו נשארים בתחום המוכר והאהוב של עוף צלוי.
הפעם הוספתי לעוף שומר ולימון. בפעם הבאה אולי אנסה להוסיף ארטישוק, יכול להיות מעניין.
התבססתי על המתכון הזה, אשר הינו עפ"י מתכון של ג'יימי אוליבר ("המלך") מהתוכנית "Jamie Does Marrakesh".
השילוב של העוף עם השומר והלימון, נותן לעוף עסיסיות, אשר יחד עם החמיצות הקלילה של הלימון, בהחלט מתאים כארוחה לא מאוד כבדה לאיזון עומס ארוחות החג.
כדאי לנסות. מאוד מיוחד וטעים.
ולפני המתכון, אסיים בברכת חג שמח, לכם קוראי הבלוג הנאמנים ולכל אהוביכם ויקירכם.
עוף צלוי עם שומר ולימון
מרכיבים (3 מנות):
2 קג' כרעי עוף ללא עור מחולקות לשניים
6 ראשי שומר קטנים מקולפים וחתוכים לשניים
1 בצל גדול מקולף וחתוך לארבעה
1 לימון חתוך לארבעה (ללא גרעינים)
גרידה מ-1 לימון
2 כפות שמן
2 כפות תבלין עוף (מומלצים – תבלין גריל עוף של "תבליני מימון" או תבלין עוף של "תבליני פרג")
2 כפיות מלח
1/2 כפית פלפל שחור גרוס
1/2 כפית פלפל צ'ילי גרוס
1 שקית קוקי
אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 220 מעלות.
שמים את כרעי העוף בקערה. מוסיפים את השמן, תבלין העוף, המלח, הפלפל והצ'ילי הגרוס ומערבבים היטב.
מערבבים בקערה נפרדת את השומר, הבצל, הלימון וגרידת הלימון.
מכניסים את העוף, השומר, הבצל והלימון לשקית קוקי. סוגרים ועושים חורים עם מזלג.
את שקית הקוקי שמים בתבנית ומבשלים בתנור, בחום של 220 מעלות למשך שעתיים.
לאחר שעה, מוציאים נוזלים משקית הקוקי (גוזרים את שקית הקוקי בקצה ונותנים לנוזלים לצאת) וממשיכים בבישול למשך עוד שעה.
מגישים עם אורז לבן.
קציצות ברוטב עגבניות עם אורז
קראתי בשבוע שעבר כתבה ישנה ממגזין "דרך האוכל". הכתבה הכילה ראיון עם השף חיים כהן. בראיון הוא דיבר על זה שהוא זוכר טעמים ומאכלים מסוימים מבית הוריו ומאוד רוצה שגם ילדיו ייזכרו במאכלים מעשה ידיו. בגלל זה הוא החליט עם הילדים על שניים עשר מאכלים שהוא מכין כל הזמן בסבב מחזורי, כדי שיקבלו משמעות מיוחדת של "בית אבא".
אני לא יודעת בנוגע לשניים עשר מאכלים קבועים, אבל הכתבה בהחלט גרמה לי לחשוב על מאכלים שזכורים לי מבית אמא. אבי כבר לא בחיים, אבל אמי (שתזכה לחיים ארוכים ובריאים) עדיין פעילה ואף מארחת בחגים. יש לה את המאכלים המיוחדים שלה. הם לא מסובכים במיוחד, אבל מבחינתי הם ממש מאפיינים אותה וגם אם אעמוד ואסתכל עליה כשהיא מבשלת ואף אצמד למתכון, שהיא תכתיב לי, זה אף פעם לא יצא בדיוק אותו הדבר.
יובל אומר שהאוכל שלי טוב יותר, אבל אני חושבת שזה פשוט בגלל שאנחנו מכינים דברים שאנחנו לומדים להכיר יחד, כזוג. המאכלים שמאפיינים אותנו שונים מאלו שאמי רגילה להכין ושונים גם מאלו שאמו מכינה. לדעתי הם יותר מודרניים. אנחנו יותר פתוחים לנסות ולגוון. משלבים יותר טעמים – חמוץ, מתוק, חריף…
אצל הילדים שלנו אין אחידות. הגדול אוהב הכל (כמעט) ותמיד ילקק את השפתיים לכל דבר שנכין. האמצעי מעדיף חד משמעית את האוכל של אמי מאשר את האוכל שלי. האוכל שלי מעצבן אותו, אבל אני מקווה שהוא ילמד להעריכו אחרי שיתגייס לצבא. הקטן – בררן. לפעמים אוהב, לפעמים פחות. רוב הפעמים הוא מוכן לטעום וזה כבר משהו.
אין לי מושג איזה מאכל מאפיין אותנו כמשפחה… מעניין מה יאמרו הילדים אם אשאל אותם…
בכל מקרה, הראיון עם חיים והמחשבות על אוכל ביתי ומשפחתיות הביאו אותי למתכון הזה של קציצות ברוטב עגבניות עם אורז.
זה מתכון מבית אמא, עם שדרוגים קלים שלי. לא בדיוק אותו הדבר כמו של אמא, אבל די מזכיר…
מה שבטוח, זה אוכל מנחם 🙂
שיהיה לכולנו שבוע טוב!
אורז
המרכיבים:
2 כוסות אורז בסמטי
5 כוסות מים רותחים
1 כפית שטוחה מלח
1 כפית מלאה אבקת מרק עוף
1/2 כפית פלפל שחור גרוס
3 כפות שמן
אופן ההכנה:
מחממים את השמן בסיר טפלון.
מוסיפים את האורז.
מכסים עם 5 כוסות מים רותחים (משתמשים באותה הכוס בה משתמשים כדי למדוד את האורז).
הרעיון הינו להשתמש בפי שתיים כוסות מים מאשר כוסות אורז ולהוסיף כוס אחת (עובד תמיד!)
לדוג': על 3 כוסות אורז, יש להוסיף 7 כוסות מים. על 1.5 כוסות אורז, יש להוסיף 4 כוסות מים וכן הלאה…
מתבלים במלח, פלפל שחור ואבקת מרק עוף.
מכסים את הסיר עם מכסה ומבשלים על אש נמוכה במשך 15 דקות (עד שכל המים מתאדים).
מכבים את האש ומכסים את הסיר במגבת (מתחת למכסה של הסיר), כדי לתת לאורז להתייבש מעט.
לאחר כ-15 דקות, מסירים את המגבת והמכסה מהסיר ומשתמשים במזלג כדי לאורר את האורז.
קציצות
המרכיבים:
1 קילו בשר טחון טרי (עדיפות לצלעות)
1 בצל קצוץ
2 ביצים
3 פרוסות לחם ללא הקרום, ספוגות במים וסחוטות
1 כפית שטוחה מלח
1/2 כפית פלפל שחור גרוס
1 כפית מלאה אורגנו
אופן ההכנה:
מכינים מהתערובת קציצות ומטגנים אותן במעט שמן.
מוציאים לצלחת, שמונח עליה נייר סופג.
רוטב עגבניות
המרכיבים:
3 עגבניות גדולות מגורדות
1 כפית שטוחה מלח
2 כפות שמן
2 כוסות מים
אופן ההכנה:
מבשלים את כל המרכיבים בסיר טפלון שטוח עם מכסה.
כשהרוטב רותח, מוסיפים את הקציצות המוכנות.
מבשלים עד שהרוטב מסמיך ורוב הנוזלים נספגים.
הרכבת המנה
מגישים את הקציצות עם הרוטב על גבי האורז הלבן.
אוסובוקו
אוסובוקו נשמע מאכל מאוד מרשים ומבטיח ואכן כזה הוא. המון זמן תכננתי על תבשיל אוסובוקו עם יין אדום. שמרתי כל מתכון אפשרי ובשבת האחרונה החלטנו סוף כל סוף ללכת על זה.
קנינו אצל הקצב נתחי אוסובוקו ונדהמנו עד כמה מעט בשר יש בדבר הזה.
רכשנו גם יין טוב (יוגב קברנה) והתכוננו לשבת החורפית.
כמה תובנות בעקבות ההתנסות (הראשונה יש לציין):
- התבשיל עצמו מאוד פשוט וקל להכנה, אבל הוא כן דורש סבלנות של כ-4 שעות בתנור.
- כל המתכונים שמצאתי כללו שילוב של ירקות שורש. אני הלכתי על מתכון קלאסי והכנסתי רק עגבניות ובצלים. בדיעבד, התלהבתי קצת עם הכמות ולדעתי המתכון דורש יותר בשר ופחות ירקות.
- הנתח עצמו מכיל מעט מאוד בשר, שגם הוא מתפורר אחרי 4 שעות בתנור. מאוד טעים, אבל העסק די יקר ולא משתלם. אני חושבת שאפשר לקחת את המתכון ולעשות עם בשר שריר או כתף, שגם הוא דורש בישול ארוך. אולי אפשר לשלב כמה נתחי אוסובוקו, אבל ממש לא לבנות עליהם את כל הארוחה.
- הבישול ביין נותן למתכון טעם וארומה משגעים. לא לוותר!
- הכי טעים עם אורז לבן.
* המתכון הינו עפ"י אופיר ג'ובאני, אבל בוצעו בו שינויים.
מרכיבים:
2 ק"ג בשר אוסובוקו עם העצם, פרוס לפרוסות בעובי 4 ס"מ
1 בצל גדול, חתוך לרבעים
4 עגבניות, מקולפות וחתוכות לפרוסות
1 כוס יין אדום
2 כוסות מים חמים
מעט קמח לקימוח
מעט שמן לסגירת הבשר
1 כף מרק עוף
1 כפית מלח
1 כפית פלפל שחור
הוראות הכנה:
1. מקמחים את הבשר וסוגרים אותו במחבת רחבה.
2. מניחים את הבשר בסיר ומוסיפים את יתר החומרים.
3. מכסים את הסיר ואופים בתנור בחום בינוני של 180 מעלות למשך ארבע שעות.
מזון למצלמה 