צילום, אוכל ומה שביניהם

פוסטים שתויגו 'ארוחת שישי'

דג דניס אפוי בתנור

IMG_7935_s

 

ואוו מזמן לא הייתי כאן. חשבתי שמזמן לא הייתי כאן והסתכלתי כעת ומזמןןןןןןן לא הייתי כאן.

אבל הבטחתי לעצמי שלא אתנצל.

כשאני קוראת התנצלויות של בלוגיסטים אחרים, אני מצקצקת בלשוני ואומרת: "נו, באמת, הוא חייב למישהו משהו, בשביל מה הוא מתנצל.. זה נשמע פתטי".

והנה אני כאן כמעט כמעט מתנצלת.

אבל רק כמעט.

טוב, אולי אני בכל זאת אסביר.

המממ… אני קצת חולה. טוב, קצת הרבה חולה. וזו מחלה כרונית, כך שאני לא יכולה להגיד לכם, חכו חכו בקיץ הבא הכל יהיה אחרת…

אז אני כאן כשיש לי כוחות וכשאני מסוגלת לשבת ולהתרכז לקצת יותר מכמה דקות.

זהו, ככה זה כאן ב"מזון למצלמה"…

טוב, מספיק עם הפתיחה הבכיינית.

נעבור לתכלס'.

 

אז מה יש לנו היום? דג… ולא סתם דג, דניס אפוי בתנור.

דג זה דבר נהדר.

מאוד בריא. מאוד מאוד טעים ותאמינו או לא, אפילו קל להכנה.

פעם פחדתי לגעת בדגים.

קודם כל בגלל הצורך לנקות אותם.

אחר כך בגלל ההתעסקות.

ובסוף בגלל שלא ממש ידעתי איך מבשלים אותם.

טוב, ברור שהכי טעים זה דג מטוגן, אבל זה נורא נורא משמין ולא בריא.

והבריאות חשובה לנו.. נכון ?

אז הולכים על דג אפוי בתנור.

דרך אגב, אפרופו דג מטוגן… לפחות פעם בחיים אתם חייבים לעצמכם את ה"גולדפיש" בחיפה.

זו מסעדה קטנטונת שמתפעלת צ'יפסר וזהו.

הם מטגנים ומגישים את הדגים שמגיעים בכל יום מהים.

אלו דגים קטנים.

לא תמיד משהו מוכר.

אבל הקטע הוא שהם מטוגנים וטעימים וזה אכול כפי יכולתך.

אז אתה מחסל צלחת, ומיד מגיעה עוד צלחת ועוד אחת ואם אתה מסוגל, אז עוד אחת.

וזה טעיםםםםםםםם שאין דברים כאלו (וגם זול, כ-50 ₪ מנת אכול כפי יכולתך לסועד).

 

טוב, חזרה לשפיות.

אז דג אפוי בתנור.

מוצאים חנות דגים זמינה, שיש בה דגים טריים בתדירות גבוהה.

אפשר גם בסופר.

לבקש לנקות את הדגים אבל להשאיר אותם שלמים.

אנחנו אוהבים דניס, אבל אפשר גם דגים אחרים: לוקוס, מוסר, בורי, בס, לברק, מושט (אמנון), קרפיון, פורל ועוד.

אז תכלס' איך מכינים ?…

 

דניס אפוי בתנור

מצרכים (לשני סועדים):

2 דגי דניס שלמים (משקל כל דג כחצי קג')

2 כפות שמן קנולה

1 כף תבלין דג (אנחנו השתמשנו בתבלין דג של "פרג" ולאחרונה בתבלין הדג של "ממלכת הדגים" בכ"ס)

1/2 כף תבלין בזיליקום

1 כפית מלח

1/4 כפית פלפל שחור גרוס

 

אופן ההכנה:

חורצים בדג עם סכין 3 פסים מכל צד.

מערבבים את השמן עם התבלינים.

מושחים את הדג בתערובת מבפנים ומבחוץ.

סוגרים כל דג בנייר כסף.

אופים בתנור שחום מראש ל-200 מעלות במשך 35 דק'.

מוציאים את נייר הכסף וממשיכים לאפות במשך 20 דק' נוספות.

מגישים עם פלחי לימון לצד אורז לבן וסלט ירקות קצוץ דק.

 

ב-ת-א-ב-ו-ן!


קציצות ברוטב עגבניות עם אורז

IMG_4616_1_s

קראתי בשבוע שעבר כתבה ישנה ממגזין "דרך האוכל". הכתבה הכילה ראיון עם השף חיים כהן. בראיון הוא דיבר על זה שהוא זוכר טעמים ומאכלים מסוימים מבית הוריו ומאוד רוצה שגם ילדיו ייזכרו במאכלים מעשה ידיו. בגלל זה הוא החליט עם הילדים על שניים עשר מאכלים שהוא מכין כל הזמן בסבב מחזורי, כדי שיקבלו משמעות מיוחדת של "בית אבא".

אני לא יודעת בנוגע לשניים עשר מאכלים קבועים, אבל הכתבה בהחלט גרמה לי לחשוב על מאכלים שזכורים לי מבית אמא. אבי כבר לא בחיים, אבל אמי (שתזכה לחיים ארוכים ובריאים) עדיין פעילה ואף מארחת בחגים. יש לה את המאכלים המיוחדים שלה. הם לא מסובכים במיוחד, אבל מבחינתי הם ממש מאפיינים אותה וגם אם אעמוד ואסתכל עליה כשהיא מבשלת ואף אצמד למתכון, שהיא תכתיב לי, זה אף פעם לא יצא בדיוק אותו הדבר.

יובל אומר שהאוכל שלי טוב יותר, אבל אני חושבת שזה פשוט בגלל שאנחנו מכינים דברים שאנחנו לומדים להכיר יחד, כזוג. המאכלים שמאפיינים אותנו שונים מאלו שאמי רגילה להכין ושונים גם מאלו שאמו מכינה. לדעתי הם יותר מודרניים. אנחנו יותר פתוחים לנסות ולגוון. משלבים יותר טעמים – חמוץ, מתוק, חריף…

אצל הילדים שלנו אין אחידות. הגדול אוהב הכל (כמעט) ותמיד ילקק את השפתיים לכל דבר שנכין. האמצעי מעדיף חד משמעית את האוכל של אמי מאשר את האוכל שלי. האוכל שלי מעצבן אותו, אבל אני מקווה שהוא ילמד להעריכו אחרי שיתגייס לצבא. הקטן – בררן. לפעמים אוהב, לפעמים פחות. רוב הפעמים הוא מוכן לטעום וזה כבר משהו.

אין לי מושג איזה מאכל מאפיין אותנו כמשפחה… מעניין מה יאמרו הילדים אם אשאל אותם…

בכל מקרה, הראיון עם חיים והמחשבות על אוכל ביתי ומשפחתיות הביאו אותי למתכון הזה של קציצות ברוטב עגבניות עם אורז.

זה מתכון מבית אמא, עם שדרוגים קלים שלי. לא בדיוק אותו הדבר כמו של אמא, אבל די מזכיר…

מה שבטוח, זה אוכל מנחם 🙂

שיהיה לכולנו שבוע טוב!

IMG_4629_1_s

 אורז

המרכיבים:

2 כוסות אורז בסמטי

5 כוסות מים רותחים

1 כפית שטוחה מלח

1 כפית מלאה אבקת מרק עוף

1/2 כפית פלפל שחור גרוס

3 כפות שמן

אופן ההכנה:

מחממים את השמן בסיר טפלון.

מוסיפים את האורז.

מכסים עם 5 כוסות מים רותחים (משתמשים באותה הכוס בה משתמשים כדי למדוד את האורז).

הרעיון הינו להשתמש בפי שתיים כוסות מים מאשר כוסות אורז ולהוסיף כוס אחת (עובד תמיד!)

לדוג': על 3 כוסות אורז, יש להוסיף 7 כוסות מים. על 1.5 כוסות אורז, יש להוסיף 4 כוסות מים וכן הלאה…

מתבלים במלח, פלפל שחור ואבקת מרק עוף.

מכסים את הסיר עם מכסה ומבשלים על אש נמוכה במשך 15 דקות (עד שכל המים מתאדים).

מכבים את האש ומכסים את הסיר במגבת (מתחת למכסה של הסיר), כדי לתת לאורז להתייבש מעט.

לאחר כ-15 דקות, מסירים את המגבת והמכסה מהסיר ומשתמשים במזלג כדי לאורר את האורז.

IMG_4628_1_s

קציצות

המרכיבים:

1 קילו בשר טחון טרי (עדיפות לצלעות)

1 בצל קצוץ

2 ביצים

3 פרוסות לחם ללא הקרום, ספוגות במים וסחוטות

1 כפית שטוחה מלח

1/2 כפית פלפל שחור גרוס

1 כפית מלאה אורגנו

 

אופן ההכנה:

מכינים מהתערובת קציצות ומטגנים אותן במעט שמן.

מוציאים לצלחת, שמונח עליה נייר סופג.

 

רוטב עגבניות

המרכיבים:

3 עגבניות גדולות מגורדות

1 כפית שטוחה מלח

2 כפות שמן

2 כוסות מים

 

אופן ההכנה:

מבשלים את כל המרכיבים בסיר טפלון שטוח עם מכסה.

כשהרוטב רותח, מוסיפים את הקציצות המוכנות.

מבשלים עד שהרוטב מסמיך ורוב הנוזלים נספגים.

 

הרכבת המנה

מגישים את הקציצות עם הרוטב על גבי האורז הלבן.

IMG_4633_1_s


עוף ב"קוקי", אורז עם חלב קוקוס ושעועית ירוקה ברוטב עגבניות

IMG_4824_s

אני יודעת שהיום שני צמחוני, אבל זו בכלל הארוחה שהכנו בשבת ונורא התלהבתי ממנה ורציתי להעלות כבר אתמול ולא יצא…

אז ככה… עוף ב"קוקי" כבר היה לנו בבלוג, אבל הפעם עשינו אותו בלי תפוחי אדמה.

עם העוף הכנו שעועית ירוקה ברוטב עגבניות, שזו הפעם הראשונה שלא בישלתי אותה למוות והעזתי להגיש אותה קצת יותר "חיה" מבדרך כלל, למרות שאני מודה שיש לי עוד מקום לשיפור 🙂 .

והשוס זה האורז עם חלב הקוקוס. תשמעו… אין דברים כאלו. את הרעיון לקחתי מג'יימי אוליבר (איך לא…) מתוכנית "15 הדקות" שלו, אבל הוא הוסיף לאורז לימון ואני לא כל כך מתחברת לאורז חמוץ וגם היחס בין חלב הקוקוס והמים במתכון שונה.

חלב הקוקוס עושה משהו לאורז בפה, שמשאיר מן ארומה מדהימה בחך העליון. אני יודעת שאני נשמעת עכשיו כמו השופטים של מאסטר שף, אבל יובל תאר את זה ככה והוא באמת צודק… מן תחושה אוורירית כזו בפה. חייבים לנסות כדי להבין.

פחדתי שהילדים לא ירצו לטעום, אז לא אמרנו להם שהאורז עם חלב קוקוס והם אכלו… וביקשו תוספת… והילד הבעייתי יותר בתחום האוכל אפילו אמר שיצא לנו יותר טעים מבדרך כלל. אז גילינו להם את המרכיב הסודי 🙂 .

חשוב להדגיש שיש להשתמש בחלב קוקוס ולא במי קוקוס, שההבדל ביניהם הוא תהומי.

חלב קוקוס, הנקרא גם קרם קוקוס, מגיע אלינו מהמזרח הרחוק ובעיקר מתאילנד. בחלב הקוקוס יש אחוזי שומן גבוהים – כ-17 אחוזי שומן, מהם 8 אחוזי שומן רווי.

מי קוקוס הם הנוזל הטבעי של פרי הקוקוס ואילו חלב קוקוס, נוצר באמצעות בישול של בשר הפרי הלבן עם המים, השריה וסחיטה. הבדל נוסף בין מי הקוקוס לחלב הקוקוס הוא באחוזי השומן ובסמיכות, כמו ההבדל בין חלב לשמנת מתוקה.

שנתחיל ?

 

מתכון לעוף בשקית "קוקי" אפשר למצוא כאן.

IMG_4812_s 

שעועית ירוקה ברוטב עגבניות

המרכיבים:

1 חב' שעועית ירוקה עדינה של סנפרוסט

1 בצל קצוץ

2 עגבניות מגורדות

1/2 כוס ציר בקר (לא חובה)

1 כף מלאה אבקת מרק (אם מוסיפים ציר בקר, 1 כפית אבקת מרק מספיקה)

1 כפית שטוחה מלח

1/2 כפית פלפל שחור גרוס

שמן

 

אופן ההכנה:

מטגנים בסיר טפלון את הבצל הקצוץ עם מעט שמן.

כאשר הבצל מזהיב, מוסיפים את יתר המרכיבים לסיר.

מכסים הכל במים שהורתחו מראש.

מבשלים 20-30 דק' על אש רגילה (תלוי במידת העשייה המועדפת).

 

IMG_4815_s

אורז עם חלב קוקוס

המרכיבים:

1 פחית חלב קוקוס

1 פחית חלב קוקוס מלאה באורז בסמטי (300 גר')

2 פחיות חלב קוקוס מלאות במים רותחים

קוביית חמאה

1 כפית שטוחה מלח

 

אופן ההכנה:

שמים קובית חמאה בסיר.

כשהחמאה נמסה, שופכים פחית חלב קוקוס לסיר.

ממלאים את פחית חלב הקוקוס באורז בסמטי ושופכים גם אותו לסיר.

ממלאים פעמיים את הפחית במים רותחים ומוסיפים לסיר.

מוסיפים כפית שטוחה מלח.

מכסים את הסיר במכסה ומבשלים על אש נמוכה עד שכל המים מתאדים.

מסירים את המכסה מהסיר ומשתמשים במזלג כדי לאורר את האורז. 

Heavenly…

 

IMG_4816_s


אוסובוקו

IMG_0961_2_s

אוסובוקו נשמע מאכל מאוד מרשים ומבטיח ואכן כזה הוא. המון זמן תכננתי על תבשיל אוסובוקו עם יין אדום. שמרתי כל מתכון אפשרי ובשבת האחרונה החלטנו סוף כל סוף ללכת על זה.

קנינו אצל הקצב נתחי אוסובוקו ונדהמנו עד כמה מעט בשר יש בדבר הזה.

רכשנו גם יין טוב (יוגב קברנה) והתכוננו לשבת החורפית.

כמה תובנות בעקבות ההתנסות (הראשונה יש לציין):

  • התבשיל עצמו מאוד פשוט וקל להכנה, אבל הוא כן דורש סבלנות של כ-4 שעות בתנור.
  • כל המתכונים שמצאתי כללו שילוב של ירקות שורש. אני הלכתי על מתכון קלאסי והכנסתי רק עגבניות ובצלים. בדיעבד, התלהבתי קצת עם הכמות ולדעתי המתכון דורש יותר בשר ופחות ירקות.
  • הנתח עצמו מכיל מעט מאוד בשר, שגם הוא מתפורר אחרי 4 שעות בתנור. מאוד טעים, אבל העסק די יקר ולא משתלם. אני חושבת שאפשר לקחת את המתכון ולעשות עם בשר שריר או כתף, שגם הוא דורש בישול ארוך. אולי אפשר לשלב כמה נתחי אוסובוקו, אבל ממש לא לבנות עליהם את כל הארוחה.
  • הבישול ביין נותן למתכון טעם וארומה משגעים. לא לוותר!
  • הכי טעים עם אורז לבן.

 

IMG_4447_s

* המתכון הינו עפ"י אופיר ג'ובאני, אבל בוצעו בו שינויים.

מרכיבים:

2 ק"ג בשר אוסובוקו עם העצם, פרוס לפרוסות בעובי 4 ס"מ

1 בצל גדול, חתוך לרבעים

4 עגבניות, מקולפות וחתוכות לפרוסות

1 כוס יין אדום

2 כוסות מים חמים

מעט קמח לקימוח

מעט שמן לסגירת הבשר

1 כף מרק עוף

1 כפית מלח

1 כפית פלפל שחור

 

הוראות הכנה:

1. מקמחים את הבשר וסוגרים אותו במחבת רחבה.

2. מניחים את הבשר בסיר ומוסיפים את יתר החומרים.

3. מכסים את הסיר ואופים בתנור בחום בינוני של 180 מעלות למשך ארבע שעות.

IMG_4454_s


קרפצ'יו או גורמה למתחילים

IMG_4282_s

אם היו אומרים לי לפני כמה שנים שאני אוכל קרפצ'יו, לא הייתי מאמינה. בשר חי… אין סיכוי ! אבל כנראה נכונה האמרה "Never say never" ובעשר השנים האחרונות, לאחר שעברתי גירושין, מצאתי שחיי הקודמים היו, איך לומר, די ריקים, והתחלתי למלא אותם בהרבה הנאות, חלקן קולינריות וחלקן אחרות… ומה אני אגיד לכם… יותר טוב ככה 🙂

כל ההקדמה הארוכה הזו מביאה אותי לזה שביום שישי האחרון חגגנו את היותנו לבד (בלי הילדים, שהיו אצל הוריהם האחרים) באכילת לחם בונז'ור לבן (מהפוסט הקודם), עם חמאה וקרפצ'יו. וזה היה ט-ע-י-ם!

אז לכל מיטיבי הלסת למיניהם… בדיוק חמש דקות עבודה (ועוד קצת אם מוסיפים את זמן אפיית הלחם), עזרה מהקצב בפריסת נתחי הקרפצ'יו, או סתם עזרה מפטיש שניצלים טוב, קצת יין, אוירה… ויש לכם ערב זוגי רומנטי (טוב, אולי זה עובד גם עם ילדים ברקע, אבל קצת קשה לי לדמיין את זה).

המתכון הינו של השף אסף דוקטור (מסעדת "קרפצ'יו בר"):

מצרכים:

 לצלחת קרפצ'יו בקוטר 25 ס"מ:
  • 60 גר' בשר נקי משומן (סינטה, פילה, אנטרקוט, שייטל)
  • 1 כף חומץ בלסמי
  • 1 כף שמן זית
  • מלח, פלפל
  • 1.5 כפות גבינת פרמז'ן, מגוררת
  • חופן עלי רוקט
  • מיץ מ-1/2 לימון
  • שמן זית לתיבול הרוקט

אופן ההכנה:

הקרפצ'יו:
  1. חותכים את הבשר לפיסות קטנות בעובי של כ-4 מ"מ.
  2. מניחים יריעת ניילון על משטח העבודה ומסדרים את פיסות הבשר על צלחת כשהן צמודות זו לזו, בצורת עיגול בגודל של חצי מקוטר צלחת ההגשה.
  3. מכסים ביריעת ניילון נוספת ומשטחים את הבשר בעדינות בעזרת צדו החלק של פטיש שניצלים, כך שהבשר ייהפך דק ויתפשט בין שתי יריעות הניילון.
  4. מקלפים בעדינות את יריעת הניילון העליונה, הופכים את הבשר על גבי צלחת ומסירים את יריעת הניילון השנייה.
התיבול:
  1. יוצקים על הבשר את חומץ הבלסמי ואחריו את שמן הזית.
  2. מתבלים הכל במלח ובפלפל ומפזרים את הגבינה המגוררת.
ההגשה:
  1. מערבבים בקערה קטנה את עלי הרוקט עם מיץ הלימון ושמן הזית.
  2. מכדררים מעט את העלים ומניחים במרכז צלחת הקרפצ'יו.
  3. אוכלים עם לחם טרי וחמאה!