שלגון יוגורט פירות
מודה שאין לי השראה בתקופה האחרונה 😦
וזה מוזר כי חגים וחופש ואוירה… ובכל זאת אין לי השראה לכתוב.
ודווקא הכנו המון דברים טעימים לאחרונה.
לאו דווקא כאלו שעומדים בקריטריונים של מאכלים לארוחות חג, אלא יותר מתכונים פשוטים באווירת "בוא ננסה לעשות כזה בבית לבד".
אחד כזה מיוחד יש לי בשבילכם עכשיו…
ממש כמה שניות לפני שהקיץ נגמר והסתיו מתחיל (רשמית הוא כבר התחיל. ירד גשם ואי אפשר להיכנס לבריכה כי המים קרים, אבל לי עדיין חם רוב הזמן), מתכון לשלגון יוגורט בטעם מנגו.
אני חייבת להודות שחלק גדול מהקיץ כיכבה במקפיא הביתי שלנו גלידת שמנת מדהימה, תוצרת עצמית כמובן.
אבל מטעמי בריאות ודיאטה, החלפנו לשלגוני יוגורט בטעמי פירות.
את היוגורט אנחנו מכינים בבית לבד ואז משלבים אותו עם כל מיני פירות, מוסיפים סוכר.
וזהו…
יוצא חלומי!
בינתיים ניסינו עם פטל מהגינה (יצא קצת חמצמץ עם נגיעות של גרעיני הפטל), ועם מנגו (עדיין אפשר למצוא מנגו מאיה על המדפים. הם אומנם קצת ירוקים, אבל משאירים אותם על השיש כמה ימים עד שהם מקבלים צבע כתום. הממ… טוב, אולי יותר מכמה ימים, אבל בסוף הם הופכים להיות כתמתמים).
נראה לי שהשלגונים האלו יתחסלו נהדר בסוכה 🙂
נ.ב. קשה למצוא עכשיו מתקן לשלגונים, אבל אנחנו מצאנו את זה שבתמונה מסיליקון בחנות "לגעת באוכל" בקניון רננים (25 ש"ח).
יוגורט ביתי (עפ"י המתכון הזה וגם קצת עפ"י המתכון הזה)
המרכיבים:
2 ל' חלב 3%
1 גביע יוגורט (אנחנו השתמשנו ב"יוגורמה" של מחלבת בית יצחק – יוגורט כבשים 5% שומן 140 גר')
* יש להשתמש ביוגורט פשוט ובסיסי, לפחות 4.5% שומן. אין להשתמש ביוגורט ביו לסוגיו.
אופן ההכנה:
מחממים חלב לטמפרטורה של 80-90 מעלות או עד שמתחילות להופיע בועות קטנטנות על דפנות הסיר (כמעט רתיחה).
מערבבים ומשאירים להתקרר לטמפרטורה של 40-50 מעלות או עד שאפשר להכניס אצבע לתוך הסיר ולהשאיר אותה בפנים ליותר מכנה שניות (אפשר לזרז את הקירור על ידי הנחת הסיר בקערה עם מי-קרח).
מערבבים מעט חלב לתוך היוגורט בקערית קטנה, ומדי פעם מוסיפים עוד קצת חלב.
כשהתערובת הופכת נוזלית למדי, מוסיפים אותה לשארית החלב ומערבבים.
בשלב הזה מוסיפים פנימה תבלינים או תוספות נוזליות כגון: 1/2 כף סוכר, דבש, סירופ מייפל, מחית פרי, תמצית ווניל, כפית או שתיים קקאו, קינמון וכו'.
מכסים את הסיר ועוטפים אותו היטב מכל הצדדים (כולל התחתית) במגבות או אפילו בשמיכת פוך.
מטרת העיטוף היא לשמור על טמפרטורת התערובת במשך כמה שיותר זמן, כך שהחיידקים יתרבו בקצב מהיר וייצרו יוגורט סמיך ככל האפשר.
משתדלים לא להזיז את הסיר (אפשר להשאיר את הסיר בתוך תנור כבוי עם אור דולק).
לאחר כ-8 שעות, מעבירים את היוגורט לכלי איכסון ושולחים למקרר. אחרי כשעה אפשר לאכול.
הערות:
* שיעור השומן ביוגורט שיתקבל – זהה כמעט לאחוז השומן בחלב בו משתמשים.
* כמות היוגורט שתתקבל – זהה כמעט לכמות החלב בה משתמשים (בתוספת כמות היוגורט, כ – 10% מכמות החלב).
* ככל שמשאירים יותר זמן – היוגורט יתקבל חמוץ יותר וסמיך יותר.
* אפשר להשתמש ביוגורט הביתי על מנת להכין כמות נוספת של יוגורט. משאירים בצד מינימום שלוש כפות ומשתמשים בפעם הבאה (החיידקים ממשיכים להתרבות, אבל אחרי מספר פעמים היוגורט יוצא דליל יותר וכדאי שוב לקנות אחד מוכן).
שלגון יוגורט פירות
המרכיבים (ל-6 שלגונים קטנים):
1 כוס יוגורט טבעי (אפשר להכין בבית, או לקנות יוגורט פשוט ובסיסי –לפחות 4.5% שומן. לא ביו!)
1 כוס פירות (תות שדה, פטל, דובדבן, מנגו, בננה, מלון וכו')
4 כפות סוכר (אפשר יותר, לפי הטעם)
אופן ההכנה:
מרסקים הכל בבלנדר, עד שהתערובת חלקה ומתוקה ממש (המתיקות יורדת עם ההקפאה).
מוזגים לתבנית ארטיקים ומקפיאים.
סופלה שוקולד
בפוסט הקודם נתתי מתכון לגלידה, שהולכת מצוין עם סופלה שוקולד…
עכשיו הגיע הזמן למתכון לסופלה 🙂
הסופלה הזה נחשב אצלנו ל"סופלה יומולדת".
כששואלים את הילדים איזו עוגה הם רוצים ליום ההולדת שלהם, הם לא יגידו עוגת שוקולד או עוגת ביסקוויטים. זה תמיד יהיה סופלה שוקולד עם גלידה.
ובצדק…
הדבר הזה מושחת ברמות שלא יתוארו והוא מתוק מתוק מתוק מתוק.
המתכון קליל. הילדים שלנו מכינים אותו לבד. וזה מצחיק, כי ב"מאסטר שף" למשל, זה נחשב למאפה מאוד מדויק שמאוד קשה להכינו.
מומלץ במיוחד לסופי שבוע קרירים. מאוד מחמם את הלב!
מרכיבים (ל-4 מנות אישיות):
2 חבילות גדולות שוקולד מריר
100 גר' חמאה (חבילה קטנה)
3 ביצים
4 כפות קמח
חצי כוס סוכר
אופן ההכנה:
להקציף במיקסר – חצי כוס סוכר, 3 ביצים ו-4 כפות קמח.
לבשל את השוקולד והחמאה על אש קטנה.
לערבב הכל יחד.
לשים בתבניות קטנות, 20 דקות בתנור על חום בינוני.
להגיש עם גלידה.
גלידת חורף (וקיץ גם)
שנים חשבתי שזה בלתי אפשרי להכין גלידה בבית ואז קראתי מאמר במגזין "על השולחן" והשתכנעתי שזה אפשרי בתנאי שיש בבית מכונת גלידה.
בינתיים (עד לרכישת המכונה, שאינה מוצר זול במיוחד), ניסינו מאותו המאמר מתכון לגלידת וניל בלי מכונת גלידה. החלק העיקרי במתכון דיבר על להוציא את הגלידה מהמקפיא אחת לכמה שעות, לערבב ולהחזיר, כדי שלא ייווצרו גושי קרח בתערובת.
הגלידה בסופו של דבר יצאה טעימה, אבל ההכנה הייתה מאוד מייגעת וכמעט גרמה לנו לוותר.
אבל אז גילינו שאפשר לעשות גלידה קצת אחרת. בלי מכונה ובלי ערבובים חוזרים ונשנים.
המתכון הבא מופלא והוא לגמרי יציר כפינו להתפאר.
הגלידה המתקבלת הינה רכה ונימוחה ומאוד מתאימה לחורף, וגם לקיץ.
אפשר לגוון בטעמים ולצרף לסופלה או לעוגת שוקולד חמה. מעדן!
וכמובן שמתקבלת גלידה טבעית, ללא חומרים משמרים, שהיא הרבה יותר בריאה מכל גלידה קנויה שהיא.
מומלץ… 10 דקות הכנה וזהו…
המצרכים:
4 חלבונים (לבן)
1/2 כוס סוכר
1 סוכר וניל
להקציף
4 חלמונים (הצהוב)
1 שמנת חלבית להקצפה
להקציף
אופן ההכנה:
לערבב את שתי הקצפות בזהירות ולשפוך לתבנית.
להקפיא עד השימוש.
לגלידת וניל עם עוגיות – להוסיף עוגיות אוראו לתערובת החלבונים.
לגלידת וניל עם פצפוצים – להוסיף פצפוצי שוקולד מריר/לבן לתערובת החלבונים.
לגלידת שוקולד – להמיס במיקרוגל 200 גר' שוקולד מריר (עדיף 60% קקאו) עם השמנת החלבית להקצפה ולהוסיף לתערובת החלמונים.
אופציה נוספת לגלידת שוקולד – להוסיף 5 כפות אבקת שוקולית לתערובת החלמונים.
לגלידת שוקו וניל – להכין גלידת וניל עוגיות ולהקפיא במשך שעתיים. לאחר מכן, להכין גלידת שוקולד ולהוסיף כשכבה שניה לקופסה עם גלידת הוניל.
קפה גלידה יונק או החיבור למקורות הרומניים של יובל
סיפורה של המסעדה החל בשנת 1948 כאשר יהודה מילשטיין ייסד מפעל לייצור גלידה בעיר התחתית בחיפה. מהר מאוד התווסף אגף מסעדה למפעל הגלידה, וכך זכתה המסעדה לשם המיוחד "קפה גלידה יונק". המומחיות של המסעדה הינה בשרים משובחים – סטיקים עסיסיים, קבב רומני, נקניקיות והמבורגרים. במקום ניתן למצוא חמוצים תוצרת בית, סלטים רומניים, כבד קצוץ, איקרה, חצילים רומניים וכו' (מתוך אתר המסעדה).
למען האמת, אני ממש לא מתחברת לקטע הרומני, בגלל כמויות השום, שנלוות לכל מאכל ומאכל, אבל היות ורציתי לעשות ליובל קצת טוב על הנשמה, החלטתי לתת ליונק צ'אנס .
באחד מערבי אמצע השבוע, לאחר ניווט עירוני בחיפה, הגענו למסעדה המעוצבת בפשטות.
לשולחן הוגשה סלסלה עם פרוסות לחם לבן, אשר ליווה אותנו עם המנות הראשונות שהזמנו – דג קרפיון מטוגן וכבד קצוץ.
הדג המטוגן היה בעצם שום קצוץ על מצע של פרוסת קרפיון 🙂 – באופן מפתיע, טעים מאוד.
הכבד הקצוץ, הגיע עם בצל קצוץ בצד – סביר, אבל מעט יבש.
הזמנו גם צלחת חמוצים, שכללה מלפפון, גזר ועגבנייה, שהוחמצו במקום – לא התחברנו.
המנות העיקריות תיקנו את החויה. הקבב הרומני היה במיטבו, עסיסי ושומי, כמו שקבב רומני צריך להיות. הסטייק הלבן היה מצוין והצ'יפס היה פריך, בשרני וטעים.
לסיכום – החוויה ביונק אותנטית, האוכל טעים ומלווה בהמון ריח של שום. בהחלט מתכוונים לחזור.
מזון למצלמה 