צילום, אוכל ומה שביניהם

פוסטים שתויגו 'דובדבן'

שלגון יוגורט פירות

IMG_6349_s

מודה שאין לי השראה בתקופה האחרונה 😦

וזה מוזר כי חגים וחופש ואוירה… ובכל זאת אין לי השראה לכתוב.

ודווקא הכנו המון דברים טעימים לאחרונה.

לאו דווקא כאלו שעומדים בקריטריונים של מאכלים לארוחות חג, אלא יותר מתכונים פשוטים באווירת "בוא ננסה לעשות כזה בבית לבד".

אחד כזה מיוחד יש לי בשבילכם עכשיו…

ממש כמה שניות לפני שהקיץ נגמר והסתיו מתחיל (רשמית הוא כבר התחיל. ירד גשם ואי אפשר להיכנס לבריכה כי המים קרים, אבל לי עדיין חם רוב הזמן), מתכון לשלגון יוגורט בטעם מנגו.

אני חייבת להודות שחלק גדול מהקיץ כיכבה במקפיא הביתי שלנו גלידת שמנת מדהימה, תוצרת עצמית כמובן.

אבל מטעמי בריאות ודיאטה, החלפנו לשלגוני יוגורט בטעמי פירות.

את היוגורט אנחנו מכינים בבית לבד ואז משלבים אותו עם כל מיני פירות, מוסיפים סוכר.

וזהו…

יוצא חלומי!

בינתיים ניסינו עם פטל מהגינה (יצא קצת חמצמץ עם נגיעות של גרעיני הפטל), ועם מנגו (עדיין אפשר למצוא מנגו מאיה על המדפים. הם אומנם קצת ירוקים, אבל משאירים אותם על השיש כמה ימים עד שהם מקבלים צבע כתום. הממ… טוב, אולי יותר מכמה ימים, אבל בסוף הם הופכים להיות כתמתמים).

נראה לי שהשלגונים האלו יתחסלו נהדר בסוכה 🙂

נ.ב. קשה למצוא עכשיו מתקן לשלגונים, אבל אנחנו מצאנו את זה שבתמונה מסיליקון בחנות "לגעת באוכל" בקניון רננים (25 ש"ח).

 

20130924_164556_c_s

יוגורט ביתי (עפ"י המתכון הזה וגם קצת עפ"י המתכון הזה)

המרכיבים:

2 ל' חלב 3%

1 גביע יוגורט (אנחנו השתמשנו ב"יוגורמה" של מחלבת בית יצחק – יוגורט כבשים 5% שומן 140 גר')

* יש להשתמש ביוגורט פשוט ובסיסי, לפחות 4.5% שומן. אין להשתמש ביוגורט ביו לסוגיו.

אופן ההכנה:

מחממים חלב לטמפרטורה של 80-90 מעלות או עד שמתחילות להופיע בועות קטנטנות על דפנות הסיר (כמעט רתיחה).

מערבבים ומשאירים להתקרר לטמפרטורה של 40-50 מעלות או עד שאפשר להכניס אצבע לתוך הסיר ולהשאיר אותה בפנים ליותר מכנה שניות (אפשר לזרז את הקירור על ידי הנחת הסיר בקערה עם מי-קרח).

מערבבים מעט חלב לתוך היוגורט בקערית קטנה, ומדי פעם מוסיפים עוד קצת חלב.

כשהתערובת הופכת נוזלית למדי, מוסיפים אותה לשארית החלב ומערבבים.

בשלב הזה מוסיפים פנימה תבלינים או תוספות נוזליות כגון: 1/2 כף סוכר, דבש, סירופ מייפל, מחית פרי, תמצית ווניל, כפית או שתיים קקאו, קינמון וכו'.

מכסים את הסיר ועוטפים אותו היטב מכל הצדדים (כולל התחתית) במגבות או אפילו בשמיכת פוך.

מטרת העיטוף היא לשמור על טמפרטורת התערובת במשך כמה שיותר זמן, כך שהחיידקים יתרבו בקצב מהיר וייצרו יוגורט סמיך ככל האפשר.

משתדלים לא להזיז את הסיר (אפשר להשאיר את הסיר בתוך תנור כבוי עם אור דולק).

לאחר כ-8 שעות, מעבירים את היוגורט לכלי איכסון ושולחים למקרר. אחרי כשעה אפשר לאכול.

הערות:

* שיעור השומן ביוגורט שיתקבל – זהה כמעט לאחוז השומן בחלב בו משתמשים.

* כמות היוגורט שתתקבל – זהה כמעט לכמות החלב בה משתמשים (בתוספת כמות היוגורט, כ – 10% מכמות החלב).

* ככל שמשאירים יותר זמן – היוגורט יתקבל חמוץ יותר וסמיך יותר.

* אפשר להשתמש ביוגורט הביתי על מנת להכין כמות נוספת של יוגורט. משאירים בצד מינימום שלוש כפות ומשתמשים בפעם הבאה (החיידקים ממשיכים להתרבות, אבל אחרי מספר פעמים היוגורט יוצא דליל יותר וכדאי שוב לקנות אחד מוכן).

 

20130924_163714_s

20130924_164058_c_s

שלגון יוגורט פירות

המרכיבים (ל-6 שלגונים קטנים):

1 כוס יוגורט טבעי (אפשר להכין בבית, או לקנות יוגורט פשוט ובסיסי –לפחות 4.5% שומן. לא ביו!)

1 כוס פירות (תות שדה, פטל, דובדבן, מנגו, בננה, מלון וכו')

4 כפות סוכר (אפשר יותר, לפי הטעם)

 

אופן ההכנה:

מרסקים הכל בבלנדר, עד שהתערובת חלקה ומתוקה ממש (המתיקות יורדת עם ההקפאה).

מוזגים לתבנית ארטיקים ומקפיאים.

IMG_6353_s


ריבת תפוזים חורפית

IMG_4662_s

אז החורף הזה באמת לא משהו ובמהלך השבוע אין לי יותר מידי חשק לבשל לבד, למרות שאני בבית כל הזמן… כך יוצא שחלק גדול מהיום אני באינטרנט, מתרשמת ממתכונים של אחרים וצוברת לעצמי חשק לסוף השבוע.

ובסוף השבוע, אני ובן זוגי עושים ניסויים באוכל 🙂

טוב, לא מדובר בניסויים מרחיקי לכת, אלא יותר ניסיונות של דברים שאף פעם לא הכנו ושעשו לי חשק במהלך השבוע.

אני נורא אוהבת לבשל עם יובל. הוא כיפי וזורם. ואף פעם לא יסרב לשום דבר שארצה לנסות.

חבל שהמטבח שלנו קטן נורא, אבל חוץ מעניין הגודל, אני חושבת שזה המקום האהוב עלי בשישי-שבת.

כך יצא שהכנו ריבת תפוזים. בדיוק נגמרה לנו ריבת חבושים שהכנו לפני כמה חודשים וריבת תפוזים עלתה די מהר כמחליפה ראויה.

יש לנו כל מיני עצי פרי בחצר. הם עדיין נורא קטנים, אבל חלקם מניבים פירות. עץ קלמנטינה שכמעט מגיע לאדמה מרוב שהוא דקיק וקשה לו לסחוב אפילו קלמנטינה אחת קטנה. עץ פומלה, שכל שנה מוסיף לנו פומלה אחת. נדמה לי שהשנה היו לו שתיים די שוות. שני עצי פיטנגו, שמניבים די הרבה מהפרי הקטן והמדהים, שמזכיר בטעם דובדבן. עץ תות אפגני, עם תותי בר ארוכים וטעימים טעימים. זו עדיין לא העונה שלו, אבל ברגע שיש לו פירות מתחילה מלחמה בינינו ובין זוג ציפורים, שהזכר מבין שניהם מאוד אוהב לחזר אחרי זוגתו עם התותים שלנו :). יש גם שיחי פטל ועץ רימון. ויש כמובן את עץ התפוז שלנו. שהוא מדהים. קטן אבל מלא מלא תפוזים כתומים, מתוקים ומלאי מיץ.

להכין ריבה זה די פשוט למען האמת. צריך להשגיח כדי לא לשרוף ולהוציא ברגע הנכון.

קראתי לאחרונה מאמר של ניר דודק במגזין "על השולחן". לטענת ניר מה שחשוב זה לתת לריבה להגיע לטמפרטורה של 105 מעלות. אין לנו בבית מדחום, אז אנחנו הסתפקנו ב"מבחן הטיפה", שיתואר בהמשך. אם יש לכם מדחום מתאים, שווה לנסות.

המתכון הזה הוא שילוב של שני מתכונים. האחד – מהאתר "המטבח של איה" והשני – מהספר "מטבח ישראלי" של עומר מילר (שהוא מאוד מומלץ דרך אגב).

מה אני אגיד לכם?… יצא טעים. צנצנת אחת (מלאה למחצה) כבר חוסלה.

IMG_4655_s

המצרכים:

1 ק"ג תפוזים בעלי קליפה עבה

1 ק"ג סוכר

מיץ מחצי לימון + 3 חרצנים מהלימון

אופן ההכנה:

שוטפים היטב את התפוזים בשלמותם, מקרצפים טוב את הקליפה.

במגרדת דקה, או עם סכין חדה, מגרדים את כל הקליפה הכתומה מסביב לתפוז (נשאר תפוז שלם לבן, כלומר בקליפתו הלבנה שנמצאת מתחת לקליפה הכתומה).

* אנחנו שומרים את הגרידה בהקפאה ומוסיפים לתבשילים ועוגות.

מניחים את התפוזים בסיר, מכסים במים ומביאים לרתיחה. מבשלים את התפוזים עד שהם מתרככים.

מסננים את התפוזים מן המים ומניחים להם להתקרר.

חותכים את התפוזים המבושלים: אפשר לחתוך לקוביות קטנות, כמו שחותכים ירק לסלט, ואז הריבה תהיה עם חתיכות פרי קטנטנות. אם אוהבים להרגיש ממש נגיסה בחלקי פרי גדולים יותר, אפשר לחתוך כל תפוז ל – 4 או 6 חלקים.

בכל מקרה ובכל גודל, מוציאים את כל החרצנים החוצה. משתדלים לשמור את כל המיצים המופרשים בשעת חיתוך התפוזים.

שמים את התפוזים הקצוצים בסיר כבד עם הסוכר ומערבבים כל הזמן, עד שנוצרים מספיק נוזלים בסיר.

מביאים לרתיחה חזקה במשך מספר דקות.

מוסיפים מיץ מחצי לימון + 3 חרצנים של הלימון (הם יעזרו לריבה להיקרש).

מנמיכים להבה ומבשלים כשעתיים עד שהריבה מגיעה למרקם הרצוי * (הריבה מתבשלת בבעבוע רצוף). האינדיקציה לכך שהריבה מתבשלת בחום המתאים היא שנוצרות בסיר בועות שקופות. מפעם לפעם מערבבים את הריבה.

* מבחן הטיפה, כדי לדעת מתי הריבה מוכנה: מקפיאים מראש צלוחית ומטפטפים עליה מהריבה החמה. אם המרקם נעשה צמיגי, סימן שהריבה מוכנה.

חשוב מאד לא לתת לריבה להיחרך, היא דורשת תשומת לב וערבוב תכוף.

מכינים מספר צנצנות מעוקרות *, אליהן מעבירים את הריבה המוכנה. שומרים את צנצנות הריבה במזווה.

* עיקור הצנצנות: שופכים לצנצנות מים רותחים, סוגרים ומשאירים אותן כך עד שהריבה מוכנה.

IMG_4659_s