צילום, אוכל ומה שביניהם

פוסטים שתויגו 'המלצה'

קפה גלידה יונק או החיבור למקורות הרומניים של יובל

סיפורה של המסעדה החל בשנת 1948 כאשר יהודה מילשטיין ייסד מפעל לייצור גלידה בעיר התחתית בחיפה. מהר מאוד התווסף אגף מסעדה למפעל הגלידה, וכך זכתה המסעדה לשם המיוחד "קפה גלידה יונק". המומחיות של המסעדה הינה בשרים משובחים – סטיקים עסיסיים, קבב רומני, נקניקיות והמבורגרים. במקום ניתן למצוא חמוצים תוצרת בית, סלטים רומניים, כבד קצוץ, איקרה, חצילים רומניים וכו' (מתוך אתר המסעדה).

למען האמת, אני ממש לא מתחברת לקטע הרומני, בגלל כמויות השום, שנלוות לכל מאכל ומאכל, אבל היות ורציתי לעשות ליובל קצת טוב על הנשמה, החלטתי לתת ליונק צ'אנס .

באחד מערבי אמצע השבוע, לאחר ניווט עירוני בחיפה, הגענו למסעדה המעוצבת בפשטות.

לשולחן הוגשה סלסלה עם פרוסות לחם לבן, אשר ליווה אותנו עם המנות הראשונות שהזמנו – דג קרפיון מטוגן וכבד קצוץ.

הדג המטוגן היה בעצם שום קצוץ על מצע של פרוסת קרפיון 🙂 – באופן מפתיע, טעים מאוד.

הכבד הקצוץ, הגיע עם בצל קצוץ בצד – סביר, אבל מעט יבש.

הזמנו גם צלחת חמוצים, שכללה מלפפון, גזר ועגבנייה, שהוחמצו במקום – לא התחברנו. 

המנות העיקריות תיקנו את החויה. הקבב הרומני היה במיטבו, עסיסי ושומי, כמו שקבב רומני צריך להיות. הסטייק הלבן היה מצוין והצ'יפס היה פריך, בשרני וטעים.

לסיכום – החוויה ביונק אותנטית, האוכל טעים ומלווה בהמון ריח של שום. בהחלט מתכוונים לחזור.


ג'יימי אוליבר

אין ספק שרבים מכירים את ג'יימי אוליבר מתוכנית הטלוויזיה הבריטית "השף הערום" (שמה של הסדרה מרמז דרך אגב על פשטות המתכונים של אוליבר ואין לה כל קשר לערום גופני).

לא בטוח שרבים מכירים את "מהפכת המזון של ג'יימי אוליבר" – "Jamie Oliver 's Food Revolution", אשר שודרה בשנת 2010 ובמהלכה ביקר אוליבר בוירג'יניה המערבית וניסה לשנות את הרגלי האכילה של תושבי המקום. 

מי שלא הייתה לו ההזדמנות, בהחלט מומלץ לצפות. הסדרה עושה סוויץ' בראש ועוזרת לשנות הרגלי אכילה, לאו דווקא ממקום של הרזיה, אלא ממקום של לשמור על הגוף שלנו ולא לתת לתאגידים הגדולים להאכיל אותנו בזבל, פשוטו כמשמעו.

ביום הנישואין האחרון שלנו, קיבלתי מתנה מיובל, את הספר "איטליה של ג'יימי" – מקסים, מקסים, מקסים. סיפורים מרגשים, תמונות מדהימות שנותנות תחושה אמיתית של איטליה וכמובן מתכונים עשירים ומעוררי תאבון.

בחרתי מהספר מתכון של ספגטי עם שרימפס וארוגולה ואני מביאה אותו כלשונו מהספר:

המנה הזאת היתה בתפריט במסעדה קטנה הנקראת לה גונדולה (La Gondola) באחד האזורים הכי עניים של פלרמו. מצאתי ששילוב הטעמים נהדר, ונגיש לנו מאוד באנגליה. אפשר לקנות שרימפס קפואים באיכות גבוהה מאוד בסופרמרקטים כיום, כך שאי אפשר לא להצליח. אבל אם אתם יכולים להשיג אותם טריים מאוד ולקלף אותם בעצמכם, הטעם יכול לפתע להפוך ליוקרתי מאוד. פינוק אורחים אמיתי. אם תחתמו את המנה עם שמן זית באיכות טובה מאוד וארוגולה מלאת טעמים, באמת תעשו חיים. נ"ב, אם משתמשים בשרימפס קפואים, יש לוודא שהם מופשרים.

500 גר' ספגטי יבש

מלח ים ופלפל שחור גרוס טרי

שמן זית כתית מעולה

2 שיני שום, קלופות וקצוצות דק

1-2 פלפלוני צ'ילי יבשים, מפוררים

400 גר' שרימפס קלופים

1 כוס קטנה יין לבן

2 כפות גדושות רסק עגבניות מיובשות או 6 עגבניות מיובשות מרוסקות בבלנדר

קליפה ומיץ מ-1 לימון

2 חופנים של ארוגולה, קצוצה גס

מבשלים את הספגטי בסיר גדול עם מים רותחים מומלחים לפי הוראות היצרן. בינתיים מחממים 3 כפות נדיבות של שמן זית כתית מעולה במחבת גדולה וזורקים פנימה את השום והצ'ילי. כשהשום מתחיל להזהיב מוסיפים את השרימפס ומאדים דקה. מוסיפים את היין הלבן ורסק העגבניות ומבשלים כמה דקות. כשהפסטה מוכנה, מסננים אותה במסננת, ושומרים קצת מי בישול. מערבבים את הספגטי עם הרוטב, סוחטים פנימה את מיץ הלימון, מוסיפים מחצית מהארוגולה הקצוצה, מוסיפים מעט מי בישול אם יש צורך לדלל מעט את הרוטב, ומתקנים תיבול. מחלקים ל-4 צלחות ומקשטים בקליפת הלימון ויתרת עלי הארוגולה.

הנאה מובטחת!

ולסיום – קישור לאתר של ג'יימי