המבורגר ביתי ממש כמו באגאדיר
אז בשבת החורפית שהייתה לנו אתמול, כשכולם העמיסו על עצמם חמין או נזיד, או סתם מרק טוב, אנחנו הלכנו על המבורגר ביתי, שזה גם ספציאליטה של יובל (חוץ מהסטייקים המעולים שלו, שגם להם מקום של כבוד בבלוג זה :)).
הסוד במתכון הזה הוא בבשר. חשוב ללכת על בשר טרי. עדיף כזה שטוחנים בבית, או שרואים את הקצב טוחן. חשוב שיהיה בבשר קצת שומן. אנחנו ניסינו כל מיני שילובים והכי טוב עובד אצלנו בשר צלעות + 10% נוספים שומן כבש.
חשובה גם הלחמניה כמובן. כי מה לעשות, המבורגר בצלחת אף פעם לא יהיה כמו המבורגר בלחמניה.
דווקא את לחמניות ההמבורגר אנחנו לא מכינים בבית (למרות שיובל אוהב לאפות ומכין כל הזמן מיני מאפים), ואנחנו גם מוותרים על צ'יפס בגלל שאנחנו משתדלים לאכול כמה שפחות מטוגן וצ'יפס בתנור זה ממש לא כמו צ'יפס מטוגן.
היות ויובל הוא זה שמכין את ההמבורגרים אצלנו בבית, שאלתי אותו מהם זמני הצליה הרצויים והוא ממש התקשה לכמת את הזמנים, אז זה מה שיצא… מקווה שיצליח לכם, כי זה באמת לא נורא מסובך וממש שווה את הניסיון…
אז יאללה מתחילים…
* התמונה בראש הפוסט הינה בהשראת Musical Hamburger בהצדעה לזקני השבט 🙂
מרכיבים (ל-4-5 מנות):
בשר טחון המורכב מ-1 קג' צלעות בקר + 100 גר' שומן כבש
1 בצל בינוני קצוץ דק
1 כפית מלח
1/2כפית פלפל שחור גרוס
אופן ההכנה:
קוצצים את הבצל דק ומטגנים עד להזהבה. מעבירים למקרר להתקררות.
לאחר שהבצל התקרר, מערבבים אותו עם שאר המרכיבים של תערובת ההמבורגרים.
יוצרים מהתערובת המבורגרים. כדאי להיעזר ברינג מתאים.
אנחנו מכינים המבורגרים של 220 גר' ו-300 גר' (נעזרים לשם כך במשקל מטבח).
מניחים את ההמבורגרים בתבנית או בצלחות במקרר, על מנת שיתקשו מעט ולא יתפרקו כאשר נצלה אותם.
לאחר המתנה של כחצי שעה, מחממים מחבת פסים.
במקביל מחממים את התנור לחום של 180 מעלות.
כאשר המחבת לוהטת, מתחילים לצלות את ההמבורגרים.
כאן מגיע הקטע שאינו מדוייק במיוחד…
צולים צד אחד של ההמבורגרים וכאשר הוא מתחיל להשחים הופכים לצד השני.
מוציאים מהמחבת כאשר נשאר פס אדום במרכז ההמבורגר לאורכו (ההמבורגר צריך להיות עשוי טוב משני צידיו ומעט "חי" באמצע).
מעבירים את ההמבורגר לתנור להמשך צליה של כ-10 דק'.
זה נותן המבורגר בדרגת עשיה well. אם מעדיפים המבורגר בדרגת עשיה medium, זמן הצליה מתקצר בהתאם.
את ההמבורגרים מגישים בלחמניות. מורחים את הלחמניות במיונז, קטשופ, חומוס, חריף, גוואקמולי, חרדל וכו'. מוסיפים ביצה עין, פטריות, עגבניות, בצל, בייקון, חסה, מלפפון חמוץ, צ'יפס ומה שרק מתחשק.
בתאבון!
קפה גלידה יונק או החיבור למקורות הרומניים של יובל
סיפורה של המסעדה החל בשנת 1948 כאשר יהודה מילשטיין ייסד מפעל לייצור גלידה בעיר התחתית בחיפה. מהר מאוד התווסף אגף מסעדה למפעל הגלידה, וכך זכתה המסעדה לשם המיוחד "קפה גלידה יונק". המומחיות של המסעדה הינה בשרים משובחים – סטיקים עסיסיים, קבב רומני, נקניקיות והמבורגרים. במקום ניתן למצוא חמוצים תוצרת בית, סלטים רומניים, כבד קצוץ, איקרה, חצילים רומניים וכו' (מתוך אתר המסעדה).
למען האמת, אני ממש לא מתחברת לקטע הרומני, בגלל כמויות השום, שנלוות לכל מאכל ומאכל, אבל היות ורציתי לעשות ליובל קצת טוב על הנשמה, החלטתי לתת ליונק צ'אנס .
באחד מערבי אמצע השבוע, לאחר ניווט עירוני בחיפה, הגענו למסעדה המעוצבת בפשטות.
לשולחן הוגשה סלסלה עם פרוסות לחם לבן, אשר ליווה אותנו עם המנות הראשונות שהזמנו – דג קרפיון מטוגן וכבד קצוץ.
הדג המטוגן היה בעצם שום קצוץ על מצע של פרוסת קרפיון 🙂 – באופן מפתיע, טעים מאוד.
הכבד הקצוץ, הגיע עם בצל קצוץ בצד – סביר, אבל מעט יבש.
הזמנו גם צלחת חמוצים, שכללה מלפפון, גזר ועגבנייה, שהוחמצו במקום – לא התחברנו.
המנות העיקריות תיקנו את החויה. הקבב הרומני היה במיטבו, עסיסי ושומי, כמו שקבב רומני צריך להיות. הסטייק הלבן היה מצוין והצ'יפס היה פריך, בשרני וטעים.
לסיכום – החוויה ביונק אותנטית, האוכל טעים ומלווה בהמון ריח של שום. בהחלט מתכוונים לחזור.
מזון למצלמה 