סלט חצילים אסלי
מזמן לא הייתי כאן. זאת אומרת הייתי, אבל בעיקר מאחורי הקלעים.
וכבר כמה ימים מדגדג לי באצבעות להוסיף רשומה לבלוג…
ויש לי מתכון משהו משהו בשבילכם.
טוב, קצת מצחיק לקרוא לזה מתכון כי זה באמת נורא פשוט להכנה.
אבל הדברים הפשוטים הם אלו שבעצם הכי עושים לנו את היום יום והכי ראוי לעצור לכבודם לכמה דקות. לטעום. להרגיש… ולהבין שבעצם יש לנו כאן את התגלמות הפשטות הגאונית (מודה שזה היה קצת יותר מידי סגנון אייל שני, אבל אמתי… זה באמת פשטות גאונית).
אז איך המתכון הזה נולד ?
סיפרתי לכם שאנחנו מנסים קצת לשמור על המשקל בתקופה האחרונה ומקפידים יותר מתמיד על מה שנכנס לנו לפה.
ונורא התחשק לי סלט חצילים.
ויובל אמר ש"זה נורא מה שסלט חצילים קנוי מכיל" ו"יאללה בואי נכין לבד".
אז הסכמתי.
בתנאי שהוא יקלה את החצילים ואני אתבל.
ומאז יש לנו כמעט כל הזמן קופסה עם סלט חצילים במקרר.
את הקלייה עצמה יובל עשה במחבת פסים (של סטייקים), על אש גבוהה.
אני יודעת שכולם אומרים שאין על טעמו של חציל אשר נקלה על אש גלויה (על גבי הכיריים או על המנגל), אבל לדעתי זה יותר נוח ככה ויש פחות לכלוך.
כמה זמן משאירים במחבת ?
כמה שיותר… עד שנהיה שחור ונראה כאילו נשרף.
ואז מסובבים מעט את החציל (באמצעות מלקחיים) ונותנים לעוד חלק שלו להשחים. ואחר כך שוב מסובבים, ושוב מסובבים וכן הלאה.. עד שהחציל משחים מכל הצדדים.
מוציאים מהמחבת בזהירות ומחכים טיפונת שיתקרר.
פותחים את החציל עם היד או בעזרת סכין ומוציאים את תוכו באמצעות כף.
קוצצים את בשר החציל מעט עם סכין.
מעבירים לקערה. מוסיפים מעט שמן , מלח ופלפל שחור.
אני הוספתי על 2 חצילים גדולים (עדיף להשתמש בחצילים מסוג בלאדי) – 1 כף שמן, 1/2 כפית מלח ו-1/4 כפית פלפל שחור.
מי שאוהב, יכול להוסיף שום ולימון.
אני אוהבת את הטעם הפשוט והנקי. ככה.
הולך נהדר בכריך שפרוסה אחת שלו מרוחה בסלט חצילים והפרוסה השנייה מרוחה בטחינה ביתית (מתכון כאן). אפשר להוסיף מעט טונה. משדרג את הכריך אף יותר.
קישואים עם אורז ועגבניות
וואו… איזה חודש מטורף עבר עלינו…
הרכב שבק חיים ובהתחלה זה לא היה כל כך נורא, כי יובל לקח אותי לרכבת בבוקר והחזיר אותי ממנה אחר הצהרים.
אבל אז, האופנוע החליט שאני ויובל זה יותר מידי עבורו ועשה קולות ורעשים…
ובסוף הבנו את הרמז ועברתי לתחבורה ציבורית, שלא ממש מפותחת באזור שבו אנחנו גרים, מה שהביא בכל יום לנסיעה של 3 שעות לעבודה בבוקר ו-3 שעות מהעבודה בערב (מטורףףףףףףףףףףףףףף).
אבל עכשיו יש רכב Thank God והמצב קצת יותר שפוי, אבל עדיין מאוד מעייף לקום כל בוקר בסביבות השעה 5 רק כדי להגיע לעבודה בתל אביב 😦
ובין לבין, החלטנו שמתחילים דיאטה. או לפחות מנסים לצמצם בדברים לא בריאים (דוגמת נוטלה אהובתי…) ולהוסיף לתפריט ירקות (הרבה) ופירות (קצת פחות).
אז נראה לי שחובבי המאפים והמתוקים צפויים להתאכזב ממני בשבועות הקרובים, אבל מי יודע, אולי אני אצליח להוכיח שאוכל בריא יכול להיות גם טעיםםםם 🙂
את המתכון הבא לקישואים עם אורז קיבלתי מאמי וטיפונת שדרגתי אותו.
בגלל "טיגון" הקישואים במחבת, לפני שמוסיפים את הנוזלים לתבשיל, הם יוצאים חומים וטעימים כאילו נאפו שעות בתנור.
האורז נותן נפח למנה ומאפשר לאכול אותה כמו שהיא בתוספת חתיכה קטנה של עוף או בשר.
בשבוע שעבר הכנתי את התבשיל בערב כדי שיהיה לנו לצהרים ביום המחרת וברגע שסובבתי את הראש מיובל, חצי סיר התחסל, אז אתם יכולים להאמין לי שזה טעים.
אפשר לגוון עם ירקות נוספים, או להחליף לפי החשק והטעם.
שיהיה לכולנו שבוע טוב ורגוע 🙂 🙂
קישואים עם אורז ועגבניות
המרכיבים:
5-6 קישואים קטנים
1 בצל גדול
4 עגבניות רגילות או 6 עגבניות מסוג שרי תמר
3/4 כוס אורז
1 כפית מרק עוף
1 כפית שטוחה מלח
1/2 כפית פלפל שחור
מעט שמן
2 כפות רוטב סויה (לא חובה) – במידה ומוסיפים, מוותרים על המלח
אופן ההכנה:
משתמשים בסיר סוטז' עם מכסה או במחבת רחבה שניתן לכסות עם מכסה.
חותכים את הבצל לרצועות ומטגנים עם מעט שמן (על אש רגילה, ללא מכסה).
מקלפים את הקישואים וחותכים לעיגולים דקים.
מוסיפים את הקישואים למחבת וממשיכים לטגן יחד עם רצועות הבצל.
מקלפים את העגבניות וחותכים לקוביות.
אחרי שהבצל והקישואים מקבלים צבע חום, מוסיפים את העגבניות ואת האורז.
מתבלים במרק עוף, מלח ופלפל שחור (אפשר להוסיף 2 כפות רוטב סויה, אבל אז מוותרים על המלח).
מכסים הכל במים רותחים וסוגרים את המחבת עם מכסה.
מבשלים על אש נמוכה כ-20 דקות, עד שהמים נספגים.
לגיוון ניתן להוסיף:
1 חציל חתוך לקוביות
1 פלפל אדום גדול או 2 פלפלים אדומים קטנים חתוכים לרצועות
* מוסיפים את הירקות הקלופים והחתוכים אחד אחרי השני, לאחר רצועות הבצל ולפני הוספת האורז, התיבול והמים.
מזון למצלמה 