כרוב ממולא
אז יצא שפספסתי את יום ההולדת שנתיים לבלוג שחל ב-13.11.14 (זוכרים את הרשומה הראשונה 🙂 ?)
ויצא שגם עכשיו כמו שקרה לפני שנתיים (עם פתיחת הבלוג), פוטרתי ממקום עבודתי.
בפעם ההיא פתחנו את הבלוג בשביל להרגיש טוב יותר ולשפר את ההרגשה בתק' מאוד לא קלה.
וגם עכשיו אני עושה ניסיון להפוך את תק' האבטלה שלי למשהו קצת יותר פורה ומספק.
וחנוכה עכשיו.
ואנחנו לא ממש בקטע של אוכל שמן ועתיר קלוריות.
אז גם אין לי מתכון לתת לכם של סופגניות / לביבות.
בעצם יש את המאפינס האפויים המדהימים האלו שיכולים להוות תחליף נהדר.
ניסינו אותם גם השנה עם קצת פחות סוכר ושמן ממה שיש במתכון, ועדיין יצאו טעימים נורא.
אבל בכלל בא לי לחלוק איתכם מתכון נהדר לא פחות ולא ממש קשור לחנוכה… מתכון לכרוב ממולא.
בסוף השבוע האחרון הייתה הפעם השניה שהכנו כרוב ממולא (אם להיות מדוייקים, אני נתתי הוראות ויובל הכין 🙂 ).
הפעם כבר היינו יותר מיומנים ולמודי נסיון מאשר בפעם הראשונה, ושיפרנו קצת את התיבול ואת הסדר שבו בוצעו שלבי ההכנה השונים, ויצא מושלם!
המתכון הוא מבית אמי (תורכיה), אשר העבירה אותו אלי (טלפונית) עם הערכה מאוד גסה של כמויות המרכיבים במלית וברוטב (וזו בלשון המעטה).
כאן מובא המתכון לאחר שבוצעו בו שינויים והתאמות.
חשוב לי לציין שמדובר במתכון פשוט מאוד, ואם עוקבים אחרי כל השלבים לפי הסדר לא מתאכזבים.
אך יחד עם זאת, מדובר בתבשיל שהכנתו דורשת זמן.
צריך לפנות לפחות שעתיים ולעשות כל מה שצריך בנחת ובסבלנות.
מה לעשות… ככה זה עם ממולאים…
מומלץ להגיש עם פסטה.
אנחנו הכנו פסטה פשוטה, ללא רוטב (הכנה עפ"י הוראות היצרן בגב האריזה).
בעת סינון הפסטה, השארנו מעט ממי הפסטה ופיזרנו קצת שמן זית כדי שהיא לא תדבק.
הפסטה מקבלת את הרוטב של הכרוב הממולא וזה מזכיר קצת את המתכון הזה של פסטה עם כרוב.
אז חג חנוכה שמח ויום הולדת שנתיים (+חודש) פורה וטעים לבלוג הנהדר שלנו.
לחיים!
כרוב ממולא / יובל וגלית
המרכיבים:
1 ראש כרוב לבן גדול
לרוטב:
2 כפות שמן
1/3 כוס מיץ לימון
1 כפית אבקת מרק
2 כפיות מלח
1/2 כפית פלפל שחור
2 כפות סוכר חום (אפשר גם סוכר לבן)
3 כוסות מים רותחים
3 עגבניות מגורדות
למלית:
1 קג' בשר טחון
1/2 כוס אורז בסמטי
1 בצל מגורר וסחוט מנוזלים
1 כוס מים
1 כפית אבקת מרק
1 כפית מלח
1/2 כפית פלפל שחור
אופן ההכנה:
מכינים את עלי הכרוב למילוי: מוציאים את ליבת הכרוב בעזרת סכין קטן ומניחים בסיר מלא מים רותחים לכיסוי, עם 1 כף מלח.
מבשלים כ-30 דקות עד שהעלים משתחררים בקלות מהכרוב.
בזמן שהכרוב מתבשל, מכינים את המלית: מערבבים היטב בקערה את כל מרכיבי המלית לתערובת אחידה.
לאחר כ-30 דק', מתחילים להוציא את עלי הכרוב.
תופסים את העלה החיצוני עם מלקחיים, משחררים אותו מהכרוב ומניחים בצלחת.
אם יש עורקים מרכזיים קשים, מסירים אותם.
ממשיכים כך עם כל העלים שניתן לשחרר.
משאירים את יתרת הכרוב בסיר, על מנת שגם העלים הפנימיים יתרככו.
ממלאים ומבשלים: שמים כף גדושה מהמלית במרכז כל עלה ומתחילים לקפל אותו מבסיסו.
מקפלים כלפי פנים את השוליים מימין ומשמאל ומגלגלים בלי להדק מדי.
מסדרים את הממולאים בסיר גדול ושטוח בשכבה צפופה אחת, כשהתפר כלפי מטה.
אפשר להוסיף עוד 2 שכבות נוספות.
מכינים את הרוטב: קוצצים את ליבת הכרוב, העורקיים המרכזיים הקשים שהוסרו ואת עלי הכרוב הקטנים שנשארו ומפזרים מעל הכרוב הממולא.
שמים את כל מרכיבי הרוטב בקערה, מערבבים ושופכים לסיר.
מביאים לרתיחה.
מכסים ומבשלים על להבה נמוכה למשך כ-40 דקות, עד צמצום הנוזלים.
מגישים חם.
בעת ההגשה ניתן להוסיף גבינת פרמזן מגוררת. מופלא!
טיפים:
אם נשארה מלית, מכינים קציצות קטנות ומניחים בין הממולאים.
אפשר גם לפורר את הבשר על הממולאים כרבע שעה לקראת סוף הבישול.
אופציה נוספת – פסטה בולונז.
חגיגת שרימפסים
אתמול חגגתי יום הולדת 41 וזה היה The worst birthday ever 😦
האמת שיש לנו התמחות בימי הולדת גרועים במיוחד.
היה את השנה הזו שניסינו להגיע לאחוזת שולמית בראש פינה ונתקענו עם הרכב.
ולפני שלוש שנים אבי חלה מאוד בדיוק ביום ההולדת שלי, מה שהוציא לגמרי את החשק.
והיו עוד כמה שפשוט הדחקנו.
אבל אתמול היה השיא.
לא ישנתי בשני הלילות שקדמו ליום ההולדת והרגשתי פיזית רע מאוד.
הבן המתבגר שלי שכח את יום ההולדת שלי ונזכר ברגע האחרון להתקשר וזה נשמע פחות או יותר ככה: "אמא, מזל טוב. ביי".
היה לי יום ארוך ומעיק בעבודה.
ובערב כבר לא התחשק לעשות שום דבר.
מה שגרם ליובל להגיד לי בסוף הערב שזהו, עוברים תאריך.
אז מהשנה הבאה אנחנו חוגגים לפי התאריך העברי של יום ההולדת שלי, כ"א בניסן, שביעי של פסח.
ואיך כל זה מתקשר לשרימפסים אתם שואלים… אז זהו, שלא ממש.
אבל אתמול בערב רציתי לשפר לעצמי את מצב הרוח עם רשומה חדשה בבלוג (מה שלא קרה מזמן), וכבר הצטברו לי כל מיני דברים שרציתי לשתף אתכם בהם.
ועוגות היו לנו בשתי הרשומות האחרונות ולא התחשק לי (למרות שהכי מתבקש זה עוגה ליום ההולדת).
אז אני הולכת על השיגעון האחרון שלי… שרימפסים.
(דרך אגב, הרשומה לא התפרסמה בסופו של דבר אתמול בערב, כי באמת לא היו לי כוחות. מה שרק הוסיף לדובדבן שבקצפת יום ההולדת הטוב ביותר אי פעם).
אז שרימפסים…
לאחרונה גילינו באטליז אלדייעה החביב עלינו, שקיות של שרימפסים קפואים מדהימים (Frozen Litopenaeus Vannamei Shrimp – Seafood Express).
כמובן שמבחינתנו הכי טעים זה טרי (בכל דבר דרך אגב). אבל בכל הנוגע לשרימפסים, קפוא לוקח, כי לא צריך להתעסק עם הניקיון הלא פשוט שלהם וזה גם הרבה יותר זמין משרימפסים טריים.
מדובר בשרימפסים גדולים, מקולפים ונקיים.
צריך להפשיר מעט ולהקפיץ קצת במחבת וזהו… מעדן!
שרימפס בקארי וחלב קוקוס
מפשירים שרימפסים במסננת במשך כ-10 דקות.
מוציאים להם את הזנבות באמצעות משיכה שלהם (הזנבות נשלפים בקלות).
בשקית שאנחנו קונים יש 1 קג' שרימפסים קפואים ובערך מחצית השקית מספיקה לשני אנשים.
לאחר ההפשרה, מחממים במחבת כ-25 גר' חמאה עם חצי כפית אבקת קארי צהוב.
מוסיפים פחית קרם קוקוס ומביאים לרתיחה.
מוסיפים מעט פלפל שחור (אין צורך להוסיף מלח).
מוסיפים את השרימפסים ונותנים להם להתבשל כמה דקות, עד שהם הופכים להיות ורודים ומתגלגלים פנימה לכיוון הזנב.
מגישים עם אורז לבן.
שרימפס ברוטב צ'ילי מתוק / עפ"י ג'יימי אוליבר
מטגנים שרימפסים גדולים ונקיים במחבת עם מעט שמן (לאחר הפשרה והוצאת הזנבות, כפי שמפורט במתכון הקודם).
מוסיפים שומשום ומקפיצים, כדי שיעטוף את השרימפסים מכל הכיוונים (אפשרי, לא חובה).
מוסיפים רוטב צ'ילי מתוק ומקפיצים.
מגישים עם אורז לבן או עם נודלס.
אופציות נוספות:
o לצלות על אש פתוחה (מנגל). לתבל במעט פלפל או בתבלין קייג'ון.
o לטגן מעט בחמאה עם מרווה ופלפל.
o לבשל בחלב קוקוס עם מעט פלפל.
o להקפיץ מעט בשמן זית ולהוסיף על פיצה.
o להוסיף לרטבי פסטה – לקראת סוף ההכנה, לזרוק חופן שרימפסים לרוטב עגבניות, רוטב שמנת או רוטב על בסיס שמן זית.
o להקפיץ קלות בשמן ולגלגל בסושי.
o להוסיף לנודלס.
טיפ אחרון בשרימפס – כמה שפחות בישול יותר טוב. מקסימום 5 דקות.
לחיי ימי הולדת מוצלחים יותר 🙂 !
יום הולדת שנה לבלוג
וואו… כבר שנה… לא להאמין. זה מרגיש כאילו רק עכשיו התחלנו.
הרבה דברים קרו בשנה הזו גם בחיינו האישיים וגם כאן בבלוג וזה עושה לי חשק לעבור קצת אחורה ולהיזכר…
אז איך הכל התחיל?
התפטרתי ממקום עבודתי אחרי שלוש שנים. סיימתי במפח נפש ועם המון מחשבות האם להישאר בכלל בתחום העבודה הנוכחי שלי.
החלטתי לקחת את הזמן. לשבת בבית. לחפש (את עצמי?).
זו הייתה תקופה לא קלה. חליתי מאוד. בן זוגי מצא את עצמו גם הוא ללא מקום עבודה (ולא מבחירה).
ובתוך כל הקושי הזה, צמח לו משהו מאוד יפה ומאוד אישי. של שנינו…
"מזון למצלמה" מאגד בתוכו שלוש אהבות גדולות שלנו.
האחד, אוכל – ללמוד, לחקור, לנסות, להמציא, לערבב, לתבל והכל תוך ניסיון אמתי לאכול דברים בריאים, ללא חומרים משמרים ותוספים למיניהם. ליובל יש המון רעיונות והוא אופה בחסד. לי יש יד טובה לתיבול (כך יובל אומר). ביחד, יוצאים לנו דברים טעימים ופשוטים להכנה (כי למי באמת יש זמן לבשל אחרי יום עבודה).
השני, צילום – אני לא מצלמת. יובל הוא הצלם. אני חושבת שהוא מאוד מוכשר בזה ומוציא תחת ידו צילומים מדהימים. של אוכל כמובן, אבל לא רק.
השלישי, אהבתנו אחד לשני – וזה אולי הדבר שהוא הכי פחות מובן מאליו ואנו שומרים עליו מכל משמר.
הרשומה הראשונה בבלוג הייתה "פוקצ'ה של אמצע שבוע" בהשראת ארז קומרובסקי.
מצחיק לראות את הרשומות הראשונות, שבקושי היה בהן פתיח וחלק הארי שלהן היה המתכון עצמו.
היום אני יותר מרשה לעצמי. פחות אכפת לי אם אני כותבת לעניין או סתם מקשקשת. תכלס' זה שלי… מותר לי 🙂
הפוקצ'ה הייתה רשומה אחת מיני רבות של לחמים ודברי מאפה.
אחריה הגיעו: לחמניות מתוקות, לחם שיפון, פרעצל, פיצה, לחם בונז'ור, לחם זיתים שטוח, לחם רוסי/שומרוני, לחמניות שוקולד, קלצונה, לחם לבן, לחמניות "קרן", בייגל אמריקאי, חלה מתוקה ולחמניות קינמון.
כמו שסיפרתי לא פעם, יובל הוא אופה בחסד עליון. אוהב להתעסק עם בצק והבצק מחזיר לו אהבה, כך שהוא מוציא יצירות מופת מתחת לידיו. שווה להציץ ולנסות..
מתכונים נוספים שכיכבו כאן הינם בהשראת "המלך" ג'יימי אוליבר 🙂 : ספגטי עם שרימפס וארוגולה, ספגטי אלה פוטנסקה, אורז צ'ילי מתוק, אורז עם חלב קוקוס, עוף צלוי עם שומר ולימון ותפוחי אדמה קריספיים בתנור.
ג'יימי גרם למהפך אצלנו בבית. לפני כמה שנים התוודענו ל"מהפכת המזון" שלו וזה שינה לגמרי את תפיסת עולמנו. "Jamie Oliver 's Food Revolution" שודרה בשנת 2010 ובמהלכה ביקר אוליבר בוירג'יניה המערבית וניסה לשנות את הרגלי האכילה של תושבי המקום.
מי שלא הייתה לו ההזדמנות, בהחלט מומלץ לצפות. הסדרה עושה סוויץ' בראש ועוזרת לשנות הרגלי אכילה, לאו דווקא ממקום של הרזיה, אלא ממקום של לשמור על הגוף שלנו ולא לתת לתאגידים הגדולים להאכיל אותנו בזבל, פשוטו כמשמעו.
אם עד אז, אכלנו הרבה אוכל מוכן והמקפיא היה מלא באריזות שניצלים והמבורגרים מוכנים, שצריך רק לחמם, הרי שהיום הדברים האלו לא נכנסים אלינו הביתה ואנחנו באמת משתדלים להכין הכל לבד ממוצרים טריים ופשוטים, שלא מכילים יותר מידי מרכיבים, שאי אפשר לזהות.
אחד הכללים שלנו לעריכת קניות הינו שלא קונים משהו שרשימת המרכיבים שלו ארוכה מדי או כזו שמכילה יותר מידי תוספים. מאז מהפכת המזון של ג'יימי, עברו הרבה תכניות בישול בנהר המכלול התרבותי שלנו ועדיין ג'יימי הינו המועדף עלי בגלל גישתו והאוכל הפשוט שהוא מכין (ממליצה לנסות את "ארוחה ב-30 דקות" שלו).
הרבה מתכונים עברו בבלוג במהלך השנה:
67,300 צפיות
הכוכבת הבלתי מעורערת היא ללא ספק הכרובית הצלויה בתנור. תמיד בראש מצעד הרשומות הנצפות ביותר.
מתכונים אהובים נוספים: קוביות חזה עוף ברוטב סויה וצ'ילי מתוק ואורז צ'ילי מתוק (ממתכוני ה- Lunch Box / ארוחה בקופסה) ופסטה ביתית ברוטב שמנת, יין לבן ובייבי שרימפס.
במהלך השנה הספקנו גם להתארח במגזין "על השולחן" במסגרת פרויקט "כותבים אורחים". שם פורסמו מתכונים לשיפודי פרגית עם תפוחי אדמה חלומיים, מעטפות פילו במילוי כבד עוף וגבינת ריקוטה ביתית.
אסיים בתקווה לשנה נוספת פוריה, טעימה ומאתגרת ואזכיר שני מתכונים שפורסמו בבלוג ויכולים להוות תחליף מדהים לסופגניות החנוכה המטוגנות והלא בריאות.
אופציה אחת – מאפינס אפויים במילוי ריבה.
אופציה נוספת – לחמניות קינמון.
חג חנוכה שמח 🙂
ותמשיכו לקרוא ולהגיב (כיף לדעת שאנשים נהנים מהבלוג שלנו)…
סופלה שוקולד
בפוסט הקודם נתתי מתכון לגלידה, שהולכת מצוין עם סופלה שוקולד…
עכשיו הגיע הזמן למתכון לסופלה 🙂
הסופלה הזה נחשב אצלנו ל"סופלה יומולדת".
כששואלים את הילדים איזו עוגה הם רוצים ליום ההולדת שלהם, הם לא יגידו עוגת שוקולד או עוגת ביסקוויטים. זה תמיד יהיה סופלה שוקולד עם גלידה.
ובצדק…
הדבר הזה מושחת ברמות שלא יתוארו והוא מתוק מתוק מתוק מתוק.
המתכון קליל. הילדים שלנו מכינים אותו לבד. וזה מצחיק, כי ב"מאסטר שף" למשל, זה נחשב למאפה מאוד מדויק שמאוד קשה להכינו.
מומלץ במיוחד לסופי שבוע קרירים. מאוד מחמם את הלב!
מרכיבים (ל-4 מנות אישיות):
2 חבילות גדולות שוקולד מריר
100 גר' חמאה (חבילה קטנה)
3 ביצים
4 כפות קמח
חצי כוס סוכר
אופן ההכנה:
להקציף במיקסר – חצי כוס סוכר, 3 ביצים ו-4 כפות קמח.
לבשל את השוקולד והחמאה על אש קטנה.
לערבב הכל יחד.
לשים בתבניות קטנות, 20 דקות בתנור על חום בינוני.
להגיש עם גלידה.
מאפינס אפויים במילוי ריבה
את המתכון הזה מצאתי בבלוג של וויני – משהו מתוק.
המתכון בהשראת נייג'לה לוסון והוא אמור להיות איזשהו תחליף לסופגניות המדהימות והמשמינות של חנוכה, אבל בינינו, מאפינס אפויים הם לא באמת סופגניות מטוגנות 🙂
בכל אופן, זה נורא קל, מהיר וטעים ואפשר לגוון עם המליות. אנחנו ניסינו ריבה, ריבת חלב ושוקולד.
המצרכים (ל-24 יחידות):
375 מ"ל (½1 כוסות) חלב / חלב בטעם ווניל
255 מ"ל (1 כוס) שמן
3 ביצים גדולות
½1 כפיות תמצית ווניל / 2 שקיות סוכר ווניל
600 גר' קמח תופח
300 גר' סוכר
למילוי – ריבת תות, ריבת חלב, שוקולד נוטלה, ממרח תמרים וכו'
לציפוי – אבקת סוכר
אופן ההכנה:
מחממים תנור ל 190 מעלות.
שמים ניירות עטרה בתבנית מאפינס.
בעזרת מזלג מערבלים את הסוכר עם החלב, השמן, הביצים והווניל.
מערבבים את התערובת לתוך הקמח התופח, רק עד שהכל נטמע (אם יש גושים מתעלמים מהם!).
ממלאים את השקעים עד 1/3 מהגובה. מניחים מעל כפית ריבה בכל שקע, וממלאים בעוד בלילה עד 2/3 מהגובה.
אופים 20 דקות או עד שהציפוי קפיצי ויציב למגע והמאפינס תפחו (כדאי לבדוק בעזרת קיסם).
כשהמאפינס מתקררים מעט, מפזרים עליהם אבקת סוכר.
מזון למצלמה 