יום הולדת שנה לבלוג
וואו… כבר שנה… לא להאמין. זה מרגיש כאילו רק עכשיו התחלנו.
הרבה דברים קרו בשנה הזו גם בחיינו האישיים וגם כאן בבלוג וזה עושה לי חשק לעבור קצת אחורה ולהיזכר…
אז איך הכל התחיל?
התפטרתי ממקום עבודתי אחרי שלוש שנים. סיימתי במפח נפש ועם המון מחשבות האם להישאר בכלל בתחום העבודה הנוכחי שלי.
החלטתי לקחת את הזמן. לשבת בבית. לחפש (את עצמי?).
זו הייתה תקופה לא קלה. חליתי מאוד. בן זוגי מצא את עצמו גם הוא ללא מקום עבודה (ולא מבחירה).
ובתוך כל הקושי הזה, צמח לו משהו מאוד יפה ומאוד אישי. של שנינו…
"מזון למצלמה" מאגד בתוכו שלוש אהבות גדולות שלנו.
האחד, אוכל – ללמוד, לחקור, לנסות, להמציא, לערבב, לתבל והכל תוך ניסיון אמתי לאכול דברים בריאים, ללא חומרים משמרים ותוספים למיניהם. ליובל יש המון רעיונות והוא אופה בחסד. לי יש יד טובה לתיבול (כך יובל אומר). ביחד, יוצאים לנו דברים טעימים ופשוטים להכנה (כי למי באמת יש זמן לבשל אחרי יום עבודה).
השני, צילום – אני לא מצלמת. יובל הוא הצלם. אני חושבת שהוא מאוד מוכשר בזה ומוציא תחת ידו צילומים מדהימים. של אוכל כמובן, אבל לא רק.
השלישי, אהבתנו אחד לשני – וזה אולי הדבר שהוא הכי פחות מובן מאליו ואנו שומרים עליו מכל משמר.
הרשומה הראשונה בבלוג הייתה "פוקצ'ה של אמצע שבוע" בהשראת ארז קומרובסקי.
מצחיק לראות את הרשומות הראשונות, שבקושי היה בהן פתיח וחלק הארי שלהן היה המתכון עצמו.
היום אני יותר מרשה לעצמי. פחות אכפת לי אם אני כותבת לעניין או סתם מקשקשת. תכלס' זה שלי… מותר לי 🙂
הפוקצ'ה הייתה רשומה אחת מיני רבות של לחמים ודברי מאפה.
אחריה הגיעו: לחמניות מתוקות, לחם שיפון, פרעצל, פיצה, לחם בונז'ור, לחם זיתים שטוח, לחם רוסי/שומרוני, לחמניות שוקולד, קלצונה, לחם לבן, לחמניות "קרן", בייגל אמריקאי, חלה מתוקה ולחמניות קינמון.
כמו שסיפרתי לא פעם, יובל הוא אופה בחסד עליון. אוהב להתעסק עם בצק והבצק מחזיר לו אהבה, כך שהוא מוציא יצירות מופת מתחת לידיו. שווה להציץ ולנסות..
מתכונים נוספים שכיכבו כאן הינם בהשראת "המלך" ג'יימי אוליבר 🙂 : ספגטי עם שרימפס וארוגולה, ספגטי אלה פוטנסקה, אורז צ'ילי מתוק, אורז עם חלב קוקוס, עוף צלוי עם שומר ולימון ותפוחי אדמה קריספיים בתנור.
ג'יימי גרם למהפך אצלנו בבית. לפני כמה שנים התוודענו ל"מהפכת המזון" שלו וזה שינה לגמרי את תפיסת עולמנו. "Jamie Oliver 's Food Revolution" שודרה בשנת 2010 ובמהלכה ביקר אוליבר בוירג'יניה המערבית וניסה לשנות את הרגלי האכילה של תושבי המקום.
מי שלא הייתה לו ההזדמנות, בהחלט מומלץ לצפות. הסדרה עושה סוויץ' בראש ועוזרת לשנות הרגלי אכילה, לאו דווקא ממקום של הרזיה, אלא ממקום של לשמור על הגוף שלנו ולא לתת לתאגידים הגדולים להאכיל אותנו בזבל, פשוטו כמשמעו.
אם עד אז, אכלנו הרבה אוכל מוכן והמקפיא היה מלא באריזות שניצלים והמבורגרים מוכנים, שצריך רק לחמם, הרי שהיום הדברים האלו לא נכנסים אלינו הביתה ואנחנו באמת משתדלים להכין הכל לבד ממוצרים טריים ופשוטים, שלא מכילים יותר מידי מרכיבים, שאי אפשר לזהות.
אחד הכללים שלנו לעריכת קניות הינו שלא קונים משהו שרשימת המרכיבים שלו ארוכה מדי או כזו שמכילה יותר מידי תוספים. מאז מהפכת המזון של ג'יימי, עברו הרבה תכניות בישול בנהר המכלול התרבותי שלנו ועדיין ג'יימי הינו המועדף עלי בגלל גישתו והאוכל הפשוט שהוא מכין (ממליצה לנסות את "ארוחה ב-30 דקות" שלו).
הרבה מתכונים עברו בבלוג במהלך השנה:
67,300 צפיות
הכוכבת הבלתי מעורערת היא ללא ספק הכרובית הצלויה בתנור. תמיד בראש מצעד הרשומות הנצפות ביותר.
מתכונים אהובים נוספים: קוביות חזה עוף ברוטב סויה וצ'ילי מתוק ואורז צ'ילי מתוק (ממתכוני ה- Lunch Box / ארוחה בקופסה) ופסטה ביתית ברוטב שמנת, יין לבן ובייבי שרימפס.
במהלך השנה הספקנו גם להתארח במגזין "על השולחן" במסגרת פרויקט "כותבים אורחים". שם פורסמו מתכונים לשיפודי פרגית עם תפוחי אדמה חלומיים, מעטפות פילו במילוי כבד עוף וגבינת ריקוטה ביתית.
אסיים בתקווה לשנה נוספת פוריה, טעימה ומאתגרת ואזכיר שני מתכונים שפורסמו בבלוג ויכולים להוות תחליף מדהים לסופגניות החנוכה המטוגנות והלא בריאות.
אופציה אחת – מאפינס אפויים במילוי ריבה.
אופציה נוספת – לחמניות קינמון.
חג חנוכה שמח 🙂
ותמשיכו לקרוא ולהגיב (כיף לדעת שאנשים נהנים מהבלוג שלנו)…
לחמניות קינמון
טוב, אז בתקופה הזו של חיי המרווחים בין הרשומות יותר גדולים מאשר בעבר.
ואולי הרשומות עצמן קצת פחות ארוכות.
ולא צריך להילחם בזה.
זה ככה…
וזה לא אומר שאני פחות אוהבת את הבלוג, או פחות מתגעגעת.
וזה גם לא אומר שהמתכונים פחות טובים.
האוכל כאן פשוט וטעים!!!!
זה רק אומר, שאני עוברת תקופה קשה מבחינה בריאותית, וזה מעסיק אותי מעבר לרצוי.
ואם בתקופה קשה עסקינן, הפעם אציע מתכון מדהים ומפנק של לחמניות קינמון.
נראה לי שזה גם מתלבש טוב על סוף השבוע החורפי (לכאורה) ובכלל…
המתכון הזה התחיל ממתכון לחלה שראיתי בבלוג של שירלי נמש.
והמשיך עם שדרוג של יובל למתכון.
יובל למי שלא יודע (יש כזה שלא מכיר ?) או למי שלא זוכר (כבר יותר לגיטימי מהאופציה הקודמת) הוא אופה בחסד עליון.
הלחמים שלו מטריפים והוא יודע לעבוד עם בצק ואוהב לאפות.
את האהבה שלו מרגישים בכל מגע ולכן כשהוא החליט להוסיף קינמון לחלה ולהפוך אותה ללחמניות, היה ברור שיצא כאן משהו מדהים.
הלחמניות האלו רכות וטעימות. והמרקם שלהן מאוד דומה למרקם של סופגניה, רק שהן הרבה יותר בריאות.
שווה 🙂
וסתם משהו לא קשור… אני יודעת שהביקורות חלוקות, אבל למי שלא הספיק לקרוא ולא חושש מהביקורות השליליות, מאוד ממליצה על "חמישים גוונים של אפור", ודווקא בגרסת האודיו באנגלית "Fifty Shades of Grey" של E.L.James.
יש משהו בשפה האנגלית, שקשה לשחזר בעברית.
והספר הוא פשוט סיפור אהבה יפה ומרגש.
לי הוא מאוד עוזר לשקוע בצרות של אחרים (ועל הדרך גם משפר לי את האנגלית).
וגם הפסקול יפהפה.
אז סגרנו… לחמנית קינמון עם Fifty…
לחמניות קינמון
המרכיבים (לכמות של כ-15 לחמניות):
1 ק"ג קמח לחם
1 כף מלח
1/4 כוס סוכר
1 שקית שמרית
2 ביצים גדולות
1/3 כוס שמן
1/4 כוס דבש
11/2 כוסות מים פושרים
2 כפות קינמון
לזיגוג:
4 כפות דבש מהולות ב – 2 כפות מים רותחים
אופן ההכנה:
שמים את הקמח בקערת המיקסר. מוסיפים את השמרים ומערבבים היטב.
מוסיפים את המלח, המים, הביצים, השמן, הדבש והסוכר ולשים בעזרת וו הלישה כ-8-10 דקות עד לקבלת בצק רך וקצת דביק.
משמנים את הקערה במעט שמן, מגלגלים את הבצק בתוך הקערה על מנת שיצופה כולו בשמן. מכסים את הקערה במגבת ומניחים להתפחה למשך כשעה וחצי, או עד שהבצק מכפיל את נפחו.
לאחר שהבצק תפח, מוציאים ממנו את האוויר ומחלקים אותו לכדורים במשקל 100 גר' כל אחד. משטחים את הכדורים למעין צורת פיתה ומפזרים קינמון וסוכר על פי הטעם.
מקפלים כל עיגול לצורת מעטפה ואז מגלגלים לצורת כדור (כדי שהקינמון והסוכר יישארו בפנים).
מחליקים את פני הכדורים ע"י מתיחה של הבצק בעזרת שתי הידיים ודחיפה של הקצוות כלפי פנים.
מניחים את הכדורים בתבנית משומנת במרווחים של כ – 2 ס"מ זה מזה כשצדם החלק כלפי מעלה.
מכסים את התבנית במגבת ומניחים שוב להתפחה למשך כ – 40 דקות.
מחממים את התנור ל – 180 מעלות.
אופים את הכדורים למשך כ – 20-25 דקות עד לקבלת צבע זהוב.
מכניסים לתנור בכל פעם רק תבנית אחת (לא להשתמש באופציית הטורבו).
בינתיים מכינים את הזיגוג: מערבבים את הדבש במים רותחים.
עם צאת הכדורים מהתנור ובעודם חמים, מברישים אותם בזיגוג הדבש. מפזרים מעט סוכר למעלה.
אם מצליחים (מאוד קשה להתאפק), ממתינים לצינון מלא של הכדורים.
לחם לבן
עברו שבועיים מאז הרשומה האחרונה בבלוג והציק לי נורא שאין לי זמן / כוח אחרי יום עבודה.
ואז הגענו לשבת החורפית הזו…
מתבקש מתכון למרק בשבת החורפית הזו, אבל גם לחם לבן חמים ומריח יעשה את העבודה לדעתי 🙂
זוכרים שאני מאוהבת בלחמים ביתיים ?
אז זה אחד טוב במיוחד.
המתכון המקורי נקרא "לחם פשוט" ואכן כזה הוא… פשוט ופריך וחמים וטעים טעים.
כחובבת מתכונים מושבעת, אני מגלה בכל פעם מתכון חדש ומגייסת את בעלי, האופה הביתי, לנסות אותו.
מאז שגיליתי את המתכון הזה, הוא מככב…ותמיד יש כיכר במקפיא ואנחנו מוציאים כמה פרוסות, מחממים במיקרו והוא טעים ממש כאילו יצא עכשיו מהתנור.
הולך מצוין עם הפסטרמה שלנו, חמאה, ממרח איקרה, שוקולד נוטלה, ריבה וכל דבר אחר שרק עולה על דעתכם.
והיתרונות… הכנתם אותו במו ידיכם, אתם יודעים מה המרכיבים והריח שמתפשט במטבח בעת אפייתו, המממ… תענוג!
ואם בכל זאת, הולך לכם טוב מרק בשבת הזו, אולי תנסו את הלחם הלבן עם מרק עדשים ובשר… המתכון כאן!
שבת נהדרת שתהיה לנו ושבוע טוב עוד יותר..
לחם לבן – מקור המתכון: "Pastaghetti"
המרכיבים (ל-2 כיכרות לחם):
1 קג' קמח לחם
40 גר' שמרים טריים
15 גר' מלח
20 גר' דבש
40 גר' חמאה רכה חתוכה לקוביות
כ- 550 מ"ל מים פושרים
אופן ההכנה:
בקערת מיקסר עם וו לישה לערבב קמח ומלח. במידה ומשתמשים בשמרים טריים, יש להתסיס אותם קודם במעט מים בקערית קטנה. להוסיף לקמח שמרים ודבש ולערבב מעט. להתחיל להוסיף מים ולהמשיך ללוש עד שיתקבל בצק. להוסיף את קוביות החמאה, בכל פעם קובייה-שתיים. סה"כ לישה כ-10 דקות.
לכסות את הקערה ולהניח להתפחה של כשעה.
להוציא אויר מהבצק בעזרת אגרוף ולעצב לכיכר עגולה, מאורכת או אובלית. להניח בתבנית מרופדת בנייר אפיה, לכסות את הכיכר ולהניח להתפחה של כשעה. בינתיים להדליק את תנור האפייה ל- 200 מעלות ולהניח בקרקעית התנור קערית. כאשר לדעתכם הכיכר תפחה מספיק, לבצע בה חתכים, 2-3 יספיקו. החתכים הם לא רק ליופי, הם משפיעים על כיוון התפיחה של הכיכר בתנור ומאפשרים יציאת אדים מהבצק במהלך האפייה.
להענקת מראה "כפרי" לכיכר שלכם, אפשר לפזר על הכיכר מעט קמח, לפני ביצוע החתכים.
לשים כוס מים חמים בקערית שבקרקעית התנור ולהכניס את התבנית. לאפות כ-10 דקות בחום 200 מעלות, לאחר כ- 10 דקות להוציא את הקערית ובה המים מהתנור ולהוריד את טמפ' התנור ל-190 מעלות.
לאפות כ-30-35 דקות, עד שהכיכר מקבלת גוון חום.
להוציא ולצנן על רשת לפני החיתוך.
לחם רוסי / שומרוני
טוב, אז איך התחיל הרומן שלנו עם הלחם הזה 🙂 ? יובל אוהב מאוד לאפות והוא גם ממש ממש, אבל ממש, טוב בזה (נכתב באובייקטיביות גמורה). מזה זמן רב חשקה נפשו באפיית לחם רוסי. למיטב הבנתי מדובר בלחם עגול, כהה, עם מעטה קריספי וקשה. חיפשנו הרבה זמן ברשת ולפני כשבוע, פרסמתי שאלה באחת הקבוצות בפייסבוק ובתגובה קיבלתי מתכון נ-ה-ד-ר!
כותרת המתכון הייתה "לחם שיפון רוסי חמוץ" וכאן מגיעה הסתייגות. הלחם מדהים. באמת. ברגע שמכינים אחד, מתמכרים וזה הופך להיות תחביב שבועי (לפחות). אבל אני לא בטוחה שהוא עונה להגדרה של לחם רוסי, והוא גם לא באמת חמוץ (שזה דווקא טוב). יובל שינה את יחס הקמחים במתכון בין קמח הלחם וקמח השיפון, כך שהרוב מתבסס על קמח לחם ולא על שיפון, מה שגורם לכך שהלחם יצא בהיר יחסית. מתקבל באמת לחם ענקי, עגול עם מעטה קריספי, ומה שהכי נחמד זה שאפשר לפרוס ממנו פרוסות ענקיות, שהן נהדרות לכריכים.
יש סטרטר ללחם, שזה בעצם שלב מקדים, שיכול אולי לאיים מעט, אבל באמת שזה שום דבר. מכינים את הסטרטר. משאירים להתפחה (אפשר להכניס למקרר, אם רוצים להאט מעט את התהליך) וביום המחרת ממשיכים לשלב הבא. אין יותר מידי התעסקות, אבל בהחלט יש המתנה בין השלבים.
אפשר להוסיף לבצק כל מיני דברים, כדי להעשיר את טעמו. אנחנו הוספנו גרעיני חמנייה, שבהחלט עשו איזשהו סוויץ' ושדרגו.
הלחם מופלא עם חמאה וגבינה צהובה. כמה פשוט… ככה טעים… באמת מומלץ!
* מבוסס על מתכון של איימי, שציינה כי מקורו הינו wan, ואשר התפרסם בפורום אוכל של אתר בי"ס אורט.
המתכון מאוד מפורט, אבל זה לא מעיד על קושי בהכנה, אלא נועד כדי להקל…
מרכיבים (לכיכר ענקית):
סטרטר:
250 מ"ל מים מהברז
1 כף שמרים יבשים / 25 גר' שמרים טריים
125 גר' קמח לחם
100 גר' קמח שיפון כהה
בצק:
הסטרטר שהוכן יום קודם
300 מ"ל מי ברז רגילים
2 כפיות סוכר
2.5 כפיות מלח
650 גר' קמח לחם + קמח לקימוח ולישה
אופן ההכנה:
הכנת סטרטר:
לערבב את המים עם השמרים. להשאיר לתסיסה.
לערבב יחד את קמח השיפון עם קמח הלחם.
להוסיף לקמח את תערובת השמרים (מתקבלת תערובת שנראית כמו פודינג).
לכסות את הקערה בניילון ולתת לסטרטר לעמוד לילה.
* אם לא רוצים לחכות יום, אפשר להכין את הסטרטר ואחרי 3 שעות להמשיך.
הכנת הלחם:
לערבב את הסטרטר המוכן.
להוסיף לתוכו: מים, סוכר, מלח וקמח לחם.
ללוש לבצק רך ונעים כ- 10-12 דקות.
זה הזמן להוסיף גרעיני חמנייה או כל תוספת אחרת.
ללוש עד לפיזור אחיד.
ליצור כדור ולשמן אותו.
לשים בקערה משומנת מכוסה בניילון / מגבת מעל (לא לאטום לחלוטין).
להשאיר להתפחה (עד הכפלת נפח).
אחרי ההתפחה הראשונה, להוציא אויר ולשטח את הבצק בעדינות.
לעצב לצורה הרצויה (עגולה או אובלית).
לקמח את הכיכר היטב מכל הכיוונים.
לחתוך מס' חתכים אלכסוניים בגב הכיכר.
להניח על תבנית עם נייר אפיה מקומח.
להשאיר להתפחה על התבנית, מכוסה במגבת או בשקית ניילון ענקית, שתכיל את כל התבנית (שקית אשפה למשל).
אחרי התפחה ארוכה וממושכת, של כשעה, להכניס את תבנית הלחם לתנור, להשפריץ מעט מים עם שפריצר מעל כיכר הלחם ולסגור מיד את דלת התנור.
לחזור על הפעולה פעמיים בהפרש של 10 דקות.
לאפות בתנור שחומם מראש ל- 175 מעלות (בטורבו) במשך כשעה.
10 דקות לפני תום האפייה, להבריש את הכיכר בגלאז שהוכן ממים וקורנפלור:
הכנת הגלאז:
לערבב:
125 מ"ל מים
2 כפיות קורנפלור
לחם בונז'ור
לחמים ביתיים זה באמת משהו שאני מאוד אוהבת.
הניסיון האחרון שלנו בתחום היה מתכון ללחם שמצאתי בפייסבוק של בונז'ור.
מאוד פשוט ומאוד מאוד מוצלח.
ממליצה לנסות…
מצרכים:
1 ק"ג קמח
2.5 כפיות שמרים יבשים
1.5 כפיות מלח
650 מ"ל מים
אופן ההכנה:
1. מכניסים את כל החומרים יחד למיקסר או לקערה ולשים כ-10 דקות כדי שהגלוטן יתפתח כראוי.
2. מניחים את הבצק בקערה גדולה, מכסים בניילון או מגבת ועוזבים לשעה לפחות. בזמן הזה הבצק יכפיל את נפחו. לאחר זמן ההתפחה מוציאים את הבצק מהקערה, ואם צריך מפזרים מעט קמח כדי להקל על מלאכת עיצוב הכיכר.
3. טופחים היטב על הבצק כדי לשחרר ממנו את הגזים שנוצרו במהלך ההתפחה. חותכים אותו לשני חצאים ומעצבים שתי כיכרות עגולות או ארוכות.
4. מרפדים מגש בנייר אפייה ומפזרים עליו כמות נדיבה של קמח או סולת. נותנים לכיכרות לתפוח עוד שעה כשהן מכוסות. בתום השעה חורצים חריץ בעומק של חצי סנטימטר לאורך הכיכר או שניים–שלושה חריצים לרוחב. רגע לפני ההכנסה לתנור מניחים תבנית עם מים רותחים בתחתית התנור, כדי שיתפתח קרום פריך.
5. מחממים תנור ל-250 מעלות ואופים כ-25 דקות.
זהו, הלחם מוכן כשחלקו העליון שזוף היטב וכאשר נוקשים על חלקו התחתון יש רעש עמום. קריספי וטעים 🙂
לחם השיפון של יובל
אין כמו לחמים שמכינים בבית והכי אין על הלחמים של יובל…
אני מביאה כאן את המתכון שלו ללחם שיפון.
תנסו… הנאה מובטחת (הכי טעים עם גבינת שמנת וסלמון מעושן).
מצרכים ל-2 כיכרות:
500 גרם קמח שיפון
1 קג' קמח חיטה לבן
50 גרם שמרים
1/4 כוס סוכר
1/4 4 כוסות מים
3 כפות שמן
3/4 כף מלח
200 גר' זיתי קלמטה מגולענים וקצוצים (לא חובה)
אופן ההכנה:
1. מערבבים את הקמחים בקערה גדולה ומפוררים לתוכם את השמרים. מוסיפים את הסוכר, המים, השמן והזיתים. לשים 2- 3 דקות, מוסיפים את המלח וממשיכים בלישה עוד מספר דקות, עד שהבצק נעים ודביק.
2. משמנים את הקערה בשמן ומכסים בניילון (לא נצמד). מתפיחים 40 דקות בטמפרטורת החדר.
3. מחלקים את הבצק ל-2 כדורים ויוצרים מכל כדור צורת נקניק באורך התבנית. משמנים את התבניות בשמן ומניחים את הנקניקים בתוכם. מכסים בניילון ומתפיחים כ-40 דקות.
4. מחממים תנור ל-230 מעלות. מברישים את הכיכרות במים.
5. מכניסים את התבניות לשליש התחתון של התנור וזורקים על תחתית התנור כמה קוביות קרח כדי ליצור בו לחות. אופים כ- 45 דקות, עד שהלחם מקבל קרום קשה.
מזון למצלמה 