לחם זיתים שטוח

חלוקת התפקידים אצלנו בבית היא כזו שאני הבשלנית ויובל האופה (במסגרת תפקידו הוא גם מבצע את הרכש עבור הבשלנית). בתחום האפייה, אני מוצאת את המתכונים, קוראת קריאות התלהבות ומוחאת כפיים והוא מוציא תחת ידיו לחמים שהם ממש מעשי קסמים.

כל פעמים אני נשבעת שזה הלחם הכי טעים שאכלתי ואז מגיע מתכון חדש עם לחם חדש, שקורא תיגר ומשיג את תואר המלך, לפחות עד למתכון הבא.

הלחם המחזיק בתואר בביתנו כעת הינו לחם שיפון עם זיתים, עפ"י מתכון של ארז קומרובסקי.

מה שמיוחד בלחם הזה הינו השילוב בין קמח הלחם וקמח השיפון, הזיתים השחורים והקרסט המדהים.

הלחם הזה גם לא יותר מידי מעוצב, כך שממש אין בעיה להכינו.

מעצבן שצריך לחכות עד שהוא תופח, אבל הביס בסוף שווה את ההמתנה.

* נבדק עם מגוון ממרחים. הכי טעים – עם ממרח גוואקמולי. טוב, וגם עם חמאה…

חומרים ל-4 כיכרות צרים וארוכים:

700 גרם (5 כוסות) קמח לאפיית לחם

300 גרם (2 כוסות) קמח שיפון

30 גרם (קובייה) שמרים טריים, או 1 כף שמרים יבשים

650 גרם (1/4 3-3 כוסות) מים מינרלים קרים (בחורף רצוי פושרים)

1/2 1 כוסות זיתים מגולענים מזן טאסוס או קלמטה (אפשר להשתמש בזיתים שחורים מכל סוג)

1 כף שטוחה מלח ים דק

עלי אורגנו טריים ממספר גבעולים

1 כף שטוחה זרעי כוסברה

שמן זית לשימון הקערה

אופן ההכנה:

1. מנפים את שני סוגי הקמח לקערה גדולה ומערבבים. מוסיפים קוביית שמרים טריים או כף שמרים יבשים ומפוררים אותם באצבעות לתוך הקמח. מוזגים את המים ולשים כ-8 דקות. אם הבצק קשה ויבש מדי, מוסיפים מים.

2. מוסיפים את המלח, עלי האורגנו (ללא הגבעולים), זרעי הכוסברה והזיתים (מותירים כמה זיתים לקישוט). לשים עד שהבצק הופך אחיד ודביק. מעבירים את הבצק לקערה ששומנה בשמן זית, מכסים בשקית ניילון (לא ניילון נצמד), ומניחים לתפוח בטמפרטורת החדר כשעה וחצי, או עד שהבצק מכפיל את נפחו. אחרי כחצי שעה רצוי "להפיל" את הבצק, כלומר להוציא ממנו את האוויר ולהחזיר אותו לקערה להמשך התפיחה.

3. מעבירים את הבצק למשטח מקומח. פותחים אותו בידיים למלבן גדול. מקמחים את הבצק שוב, ובסכין גדולה וחדה, או בעזרת קלף פלסטיק חותכים אותו ל-4 מלבנים ארוכים. מפזרים עליהם מעט קמח שיפון, ורצוי לפזר עוד קצת זיתים מלמעלה.

4. מניחים את המלבנים על שני גיליונות נייר אפייה שקומחו בקמח שיפון והונחו על מגשים ללא שוליים. מכסים בניילון (לא נצמד) ומניחים לתפיחה נוספת כשעה עד שעה וחצי. מאחר שהאפייה תיעשה בשני סבבים, אפשר לאחסן מגש אחד במקרר, כדי להאט את התפיחה האחרונה, ולהוציא אותו מהמקרר כמה דקות לפני תום האפייה של הסבב הראשון.

5. מניחים אבן אפייה או תבנית הפוכה בשליש התחתון של התנור ומחממים אותו ל-240 מעלות (לא במצב טורבו).

6. מתיזים מעט מים בתוך חלל התנור כדי ליצור לחות ומחליקים נייר אפייה אחד עם שתי כיכרות על האבן או התבנית ההפוכה. אופים כ-20 דקות. מנמיכים את חום התנור ל-190-200 מעלות ואופים עוד כ-20-25 דקות. אם אתם אוהבים לחם עם קרום עבה במיוחד, אל תחששו להשאיר אותו בתנור עוד כמה דקות, כדי לעבות את הקרום.

7. מעבירים לצינון על גבי רשת ואופים באותה צורה את הכיכרות שנותרו.

8. כדי לבדוק שהלחם מוכן מקישים על תחתיתו. כשהוא משמיע צליל חלול – הלחם מוכן.

15 בינואר 2013 | קטגוריות: לחמים ומאפים | Tags: אורגנו, ארוחה זוגית, ארוחת בוקר, ארוחת ערב, ארז קומרובסקי, זיתי טאסוס, זיתי טסוס, זיתי קלמטה, זיתים, זיתים מגולענים, זיתים מגולענים מזן טאסוס או קלמטה, זיתים שחורים מגולענים, זרעי כוסברה, טעים, כיכר לחם, לחם, לחם זיתים שטוח, לחם חדש, לחם לארוחה זוגית, לחם לארוחת בוקר, לחם לארוחת ערב, לחם לבן, לחם לשבת, לחם עם זיתים, לחם עם שמרים, לחם שיפון עם זיתים, מלח ים, מתכון, מתכון ללחם ארז, מתכון ללחם זיתים שטוח, מתכון ללחם זיתים שטוח של ארז קומרובסקי, מתכון ללחם עם זיתים, מתכון ללחם שיפון עם זיתים, מתכון ללחם שיפון עם זיתים של ארז קומרובסקי, מתכון ללחם של ארז קומרובסקי, עלי אורגנו, קמח לחם, קמח שיפון, קרסט, שטיבל 2, שמן זית, שמרים טריים, שמרים יבשים | השארת תגובה

קפה גלידה יונק או החיבור למקורות הרומניים של יובל

סיפורה של המסעדה החל בשנת 1948 כאשר יהודה מילשטיין ייסד מפעל לייצור גלידה בעיר התחתית בחיפה. מהר מאוד התווסף אגף מסעדה למפעל הגלידה, וכך זכתה המסעדה לשם המיוחד "קפה גלידה יונק". המומחיות של המסעדה הינה בשרים משובחים – סטיקים עסיסיים, קבב רומני, נקניקיות והמבורגרים. במקום ניתן למצוא חמוצים תוצרת בית, סלטים רומניים, כבד קצוץ, איקרה, חצילים רומניים וכו' (מתוך אתר המסעדה).

למען האמת, אני ממש לא מתחברת לקטע הרומני, בגלל כמויות השום, שנלוות לכל מאכל ומאכל, אבל היות ורציתי לעשות ליובל קצת טוב על הנשמה, החלטתי לתת ליונק צ'אנס .

באחד מערבי אמצע השבוע, לאחר ניווט עירוני בחיפה, הגענו למסעדה המעוצבת בפשטות.

לשולחן הוגשה סלסלה עם פרוסות לחם לבן, אשר ליווה אותנו עם המנות הראשונות שהזמנו – דג קרפיון מטוגן וכבד קצוץ.

הדג המטוגן היה בעצם שום קצוץ על מצע של פרוסת קרפיון 🙂 – באופן מפתיע, טעים מאוד.

הכבד הקצוץ, הגיע עם בצל קצוץ בצד – סביר, אבל מעט יבש.

הזמנו גם צלחת חמוצים, שכללה מלפפון, גזר ועגבנייה, שהוחמצו במקום – לא התחברנו. 

המנות העיקריות תיקנו את החויה. הקבב הרומני היה במיטבו, עסיסי ושומי, כמו שקבב רומני צריך להיות. הסטייק הלבן היה מצוין והצ'יפס היה פריך, בשרני וטעים.

לסיכום – החוויה ביונק אותנטית, האוכל טעים ומלווה בהמון ריח של שום. בהחלט מתכוונים לחזור.

21 בנובמבר 2012 | קטגוריות: המלצות לספרים, מסעדות ועוד | Tags: אותנטי, איקרה, ביקורת למסעדה רומנית, ביקורת למסעדה רומנית בחיפה, ביקורת למסעדת יונק, ביקורת מסעדות, בצל קצוץ, בשר משובח, בשרים משובחים, גלידה, דג, דג מטוגן, דג קרפיון, דג קרפיון מטוגן, החיבור למקורות הרומניים של יובל, המבורגר, המבורגר רומני, המבורגרים, המלצה, העיר התחתית בחיפה, חיפה, חמוצים, חמוצים תוצרת בית, חציל רומני, חצילים רומניים, טעים, יהודה מילשטיין, יונק, כבד, כבד קצוץ, לחם לבן, מסעדה, מסעדה בחיפה, מסעדה בעיר התחתית, מסעדה בעיר התחתית בחיפה, מסעדה המעוצבת בפשטות, מסעדה רומנית, מסעדה רומנית בחיפה, מסעדת קפה גלידה, מפעל ליצור גלידה, נקניקיה, נקניקיות, סטייק לבן, סטיק עסיסי, סטיקים עסיסיים, סלט איקרה, סלט רומני, סלטים רומניים, סלסלה עם לחם לבן, צ'יפס, צ'יפס פריך, צלחת חמוצים, קבב, קבב עסיסי, קבב עסיסי ושומי, קבב רומני, קטע רומני, קפה, קפה גלידה בחיפה, קפה גלידה יונק, קפה גלידה יונק או החיבור למקורות הרומניים של יובל, רומני, ריח של שום, שום, שום קצוץ | השארת תגובה