אגרול אפוי במלית ירקות ועוף
קיץ וכולם אומרים שאין חשק לבשל. האמת שלי בעיקר אין כוח ועוד פחות מזה זמן לבשל, כי הימים שלי בעבודה מאוד ארוכים וכשחוזרים הביתה נכנסים לבריכה ולא רוצים לצאת ממנה, עד שהמים מתקררים (כן, כן, אפילו בסוף יולי, המים בבריכה באיזשהו שלב מתקררים).
אז מחפשים דברים קלים ומהירים להכנה.
שיהיו גם דלי קלוריות.
ועם המון ירקות…
וככה מגיעים לאגרול אפוי 🙂
האמת שזה היה רעיון של יובל (כמו הרבה דברים טובים אחרים).
הוא הגיע איזה יום הביתה ואמר "בואי נכין אגרול בתנור". בהתחלה לא התלהבתי… תכלס' איך משהו שהכי טעים כשהוא מטוגן, ימשיך להיות טעים כשמוותרים על הטיגון שלו ומכניסים אותו לתנור ?
אבל אם יובל מבקש, אני בדרך כלל מוכנה לפחות לנסות..
אז חיפשנו קצת באינטרנט כדי לקבל רעיונות.
התלבטנו באיזה בצק להשתמש – דפי אורז, בצק סיגרים או בצק פילו.
דפי האורז ירדו מהר מאוד כי הבנו שהם הכי טעימים כשהם בכלל לא מבושלים. אז נשארנו עם בצק סיגרים או בצק פילו.
בסופרמרקט בדקתי את הרכיבים של שני הבצקים והחלטתי שיותר מתאים בצק פילו, שאין בו שומן בכלל (ברכיבים של בצק סיגרים נרשם שומן צמחי… שבסופו של דבר הוא ככל הנראה מרגרינה).
יחד עם בצק הפילו, הצטיידתי בהמון ירקות מכל המינים והסוגים – פלפלים אדומים, גזר, כרוב, בצל ירוק, נבטים סיניים ועלי תרד שטופים.
ההכנה מאוד פשוטה.
בשלב הראשון מכינים מעין סלט סיני חם (יובל חתך את הירקות ואני הקפצתי אותם בסיר סוטז') ואז ממלאים את דפי הפילו (יובל מילא והתענג על כל רגע).
אנחנו הוספנו גם קוביות חזה עוף, שישב במקרר כמה ימים, ופחדתי שיתקלקל אז הכנסתי למתכון.
מאוד חשוב לזכור להוציא את הבצק מהמקפיא כמה שעות לפני ההכנה.
בהתחלה לא חשבנו על זה ואז הוצאנו את הבצק מהמקפיא וראינו שאם ננסה לפתוח אותו הוא פשוט יתפרק. אז עזבנו אותו על השיש ונכנסנו לבריכה (זו מתחילת הפוסט…).
יצא יפה וטעים…
דרך אגב, הסלט הסיני טעים גם בלי בצק הפילו. סתם בתור תוספת (תוך כדי הכנה, נשנשתי ממנו כל כך הרבה שכבר חששתי שלא יישאר עם מה למלא את האגרולים).
כשהאגרולים יצאו מהתנור, אכלנו כמה כשהם היו עוד חמים בתוספת רוטב צ'ילי מתוק.
אבל הרעיון היה להכין משהו שאפשר יהיה לקחת אתנו לארוחת צהרים בעבודה (הכמות הספיקה ליומיים עבורי ועבור יובל והם היו טעימים מאוד לאחר חימום קצר במיקרוגל ובתוספת רוטב צ'ילי מתוק).
תחשבו על זה בקניה הבאה שלכם… זוכרים ? טעים, בריא וקל להכנה…
בתאבון!
דרך אגב, אין ציון מקור למתכון, היות והוא הורכב משלל מתכונים (שבעיקר נתנו לנו השראה) והתוצאה הסופית היא לגמרי שלנו.
אגרול אפוי במלית ירקות ועוף
המצרכים (12-15 אגרולים):
1 חב' בצק פילו (500 גרם)
1/4 כוס שמן זית או תרסיס שמן – להברשה על העלים
4 כפות שמן קנולה – לטיגון הירקות
1 ביצה טרופה – להברשה
3 כפות גדושות שומשום
המלית:
2 פלפלים אדומים פרוסים דק
1 גזר פרוס דק או מגורר
1/4 כרוב פרוס דק
3 בצלים ירוקים פרוסים לרצועות דקות
1/2 חב' נבטים סיניים (150 גר')
1 חב' עלי תרד שטופים (200 גר')
1 קג' חזה עוף שלם, נקי וחתוך לקוביות
1/2 כפית פלפל שחור גרוס
3 כפות רוטב סויה
* אפשר לגוון עם כל סוגי הירקות.
אופן ההכנה:
מכינים את המלית:
מטגנים את הירקות בשמן קנולה עד לריכוך קל.
מוסיפים תוך כדי טיגון בהדרגה: פלפלים אדומים, גזר, כרוב, בצלים ירוקים, נבטים סיניים ותרד.
בסוף מוסיפים פלפל שחור גרוס ורוטב סויה. מערבבים ומטגנים עוד כ- 2 דקות.
במחבת נפרדת מטגנים את קוביות חזה העוף עם מעט שמן.
כאשר קוביות חזה העוף משחימות, מוסיפים אליהן את תערובת הירקות המוכנה ומערבבים.
מכינים את האגרולים:
חוצים עלה פילו לשניים ושמים אותו לאורך על קרש חיתוך. מרססים את העלה בשמן.
מניחים מעט מהמלית (כף גדושה בערך) בקצה הקרוב אלינו, מקפלים את השוליים כסנטימטר מכל צד ומגלגלים לצורת אגרול.
מניחים על תבנית מרופדת בנייר אפייה, מורחים למעלה ביצה טרופה ומפזרים מעט שומשום.
אופים בחום של 190 מעלות כ- 20 דקות, עד הזהבה.
לחמניות בהשראת "קרן" המיתולוגית
נכון שמזמן לא היו לנו מאפים בבלוג?… טוב, אז מה אם כל מתכון שני הוא מאפה? סיפרתי לכם שאני חולה על מאפים ביתיים, במיוחד ברגע שהם מגיחים מהתנור והריח שלהם מופץ בכל הבית… אז אתם לא יכולים להאשים אותי שלא אמרתי… אמרתי!
החצי שלי שוב בבית… וזו הזדמנות לבקש ממנו להכין לי כל מיני דברים טעימים 🙂
אתמול הוא הכין בראוניז מדהימים וקצת לפני הוא הכין את הלחמניות המקסימות האלו.
את המתכון מצאתי לפני המון זמן בגיליון חגיגות 20 השנה של "על השולחן" (פברואר 2011). אורי שפט הביא אותו כמחווה למסעדת "קרן" המיתולוגית.
"אומרים שאם אתה עני, האוכל טעים יותר. אני לא יודע אם זה נכון, אבל אני זוכר את הפעם הראשונה שביקרתי ב"קרן". הייתי בן 33 ותפרן. לקחתי את אשתי לאכול במסעדה היקרה, והדבר הראשון שנחת על השולחן היה סלסילת לחמניות חמות ומפנקות מהתנור. עטתי עליהן עד הפירור האחרון" (אורי שפט).
אלרן גולדשטיין הכין את הלחמניות בזמנו במטבח של "קרן" והיום יש לו את אחת המעדניות השוות, עם כריך חזה העגל (סמוק מיט) הכי טעים שאכלתם. באחריות!
המתכון פשוט ומכיל 4 מרכיבים כך ששווה לנסות ולו רק בשביל להגיד שהכנתם את הלחמניות של חיים כהן 🙂
והן כל כך יפותתתת ונורא טעימות עם שוקולד, אבל גם עם חביתה וגבינה ואבוקדו… הכל הולך…
לחמניות "קרן"
חומרים ל-10 לחמניות:
560 מ"ל (2.5 כוסות) מים
30 גר' שמרים טריים
1 ק"ג קמח מנופה
20 גר' מלח
לזיגוג:
ביצה טרופה
אופן ההכנה:
מכינים את הבצק: יוצקים מים לקערת מיקסר. מוסיפים שמרים ומערבבים להמסה. מוסיפים קמח ומלח ולשים 4 דקות במהירות נמוכה עד לקבלת בצק. מגבירים את מהירות הלישה לבינונית ולשים 5 דקות נוספות עד לקבלת בצק גמיש ומעט קשה.
מניחים להתפחה ראשונה: מוציאים את הבצק מהקערה למשטח עבודה מקומח קלות ויוצרים כדור. מעבירים לקערה מקומחת קלות, מכסים במטלית מטבח ומניחים להתפחה ראשונה 40 דקות או עד שהבצק כמעט מכפיל את נפחו.
מעצבים, מתפיחים ואופים: מעבירים את הבצק למשטח עבודה מקומח קלות, מרדדים קלות לצורת מלבן ובעזרת סכין חותכים לרצועות. יוצרים מהרצועות עיגולים ומהעיגולים לחמניות אליפטיות. מסדרים את הלחמניות בתבניות מרופדות בנייר אפיה, מכסים במטלית ומניחים להתפחה שנייה למשך כשעה.
מחממים תנור ל-220 מעלות.
חורצים את גב הלחמניות בעזרת מספריים בשלושה מקומות ומברישים בביצה טרופה.
מכניסים לתנור. מתיזים מים על תחתית התנור (ליצירת אדים) וסוגרים את הדלת במהירות. מנמיכים את הטמפ' ל-200 מעלות ואופים 12-14 דקות עד הזהבה. מעבירים לרשת צינון.
מזון למצלמה 