כרוב ממולא
אז יצא שפספסתי את יום ההולדת שנתיים לבלוג שחל ב-13.11.14 (זוכרים את הרשומה הראשונה 🙂 ?)
ויצא שגם עכשיו כמו שקרה לפני שנתיים (עם פתיחת הבלוג), פוטרתי ממקום עבודתי.
בפעם ההיא פתחנו את הבלוג בשביל להרגיש טוב יותר ולשפר את ההרגשה בתק' מאוד לא קלה.
וגם עכשיו אני עושה ניסיון להפוך את תק' האבטלה שלי למשהו קצת יותר פורה ומספק.
וחנוכה עכשיו.
ואנחנו לא ממש בקטע של אוכל שמן ועתיר קלוריות.
אז גם אין לי מתכון לתת לכם של סופגניות / לביבות.
בעצם יש את המאפינס האפויים המדהימים האלו שיכולים להוות תחליף נהדר.
ניסינו אותם גם השנה עם קצת פחות סוכר ושמן ממה שיש במתכון, ועדיין יצאו טעימים נורא.
אבל בכלל בא לי לחלוק איתכם מתכון נהדר לא פחות ולא ממש קשור לחנוכה… מתכון לכרוב ממולא.
בסוף השבוע האחרון הייתה הפעם השניה שהכנו כרוב ממולא (אם להיות מדוייקים, אני נתתי הוראות ויובל הכין 🙂 ).
הפעם כבר היינו יותר מיומנים ולמודי נסיון מאשר בפעם הראשונה, ושיפרנו קצת את התיבול ואת הסדר שבו בוצעו שלבי ההכנה השונים, ויצא מושלם!
המתכון הוא מבית אמי (תורכיה), אשר העבירה אותו אלי (טלפונית) עם הערכה מאוד גסה של כמויות המרכיבים במלית וברוטב (וזו בלשון המעטה).
כאן מובא המתכון לאחר שבוצעו בו שינויים והתאמות.
חשוב לי לציין שמדובר במתכון פשוט מאוד, ואם עוקבים אחרי כל השלבים לפי הסדר לא מתאכזבים.
אך יחד עם זאת, מדובר בתבשיל שהכנתו דורשת זמן.
צריך לפנות לפחות שעתיים ולעשות כל מה שצריך בנחת ובסבלנות.
מה לעשות… ככה זה עם ממולאים…
מומלץ להגיש עם פסטה.
אנחנו הכנו פסטה פשוטה, ללא רוטב (הכנה עפ"י הוראות היצרן בגב האריזה).
בעת סינון הפסטה, השארנו מעט ממי הפסטה ופיזרנו קצת שמן זית כדי שהיא לא תדבק.
הפסטה מקבלת את הרוטב של הכרוב הממולא וזה מזכיר קצת את המתכון הזה של פסטה עם כרוב.
אז חג חנוכה שמח ויום הולדת שנתיים (+חודש) פורה וטעים לבלוג הנהדר שלנו.
לחיים!
כרוב ממולא / יובל וגלית
המרכיבים:
1 ראש כרוב לבן גדול
לרוטב:
2 כפות שמן
1/3 כוס מיץ לימון
1 כפית אבקת מרק
2 כפיות מלח
1/2 כפית פלפל שחור
2 כפות סוכר חום (אפשר גם סוכר לבן)
3 כוסות מים רותחים
3 עגבניות מגורדות
למלית:
1 קג' בשר טחון
1/2 כוס אורז בסמטי
1 בצל מגורר וסחוט מנוזלים
1 כוס מים
1 כפית אבקת מרק
1 כפית מלח
1/2 כפית פלפל שחור
אופן ההכנה:
מכינים את עלי הכרוב למילוי: מוציאים את ליבת הכרוב בעזרת סכין קטן ומניחים בסיר מלא מים רותחים לכיסוי, עם 1 כף מלח.
מבשלים כ-30 דקות עד שהעלים משתחררים בקלות מהכרוב.
בזמן שהכרוב מתבשל, מכינים את המלית: מערבבים היטב בקערה את כל מרכיבי המלית לתערובת אחידה.
לאחר כ-30 דק', מתחילים להוציא את עלי הכרוב.
תופסים את העלה החיצוני עם מלקחיים, משחררים אותו מהכרוב ומניחים בצלחת.
אם יש עורקים מרכזיים קשים, מסירים אותם.
ממשיכים כך עם כל העלים שניתן לשחרר.
משאירים את יתרת הכרוב בסיר, על מנת שגם העלים הפנימיים יתרככו.
ממלאים ומבשלים: שמים כף גדושה מהמלית במרכז כל עלה ומתחילים לקפל אותו מבסיסו.
מקפלים כלפי פנים את השוליים מימין ומשמאל ומגלגלים בלי להדק מדי.
מסדרים את הממולאים בסיר גדול ושטוח בשכבה צפופה אחת, כשהתפר כלפי מטה.
אפשר להוסיף עוד 2 שכבות נוספות.
מכינים את הרוטב: קוצצים את ליבת הכרוב, העורקיים המרכזיים הקשים שהוסרו ואת עלי הכרוב הקטנים שנשארו ומפזרים מעל הכרוב הממולא.
שמים את כל מרכיבי הרוטב בקערה, מערבבים ושופכים לסיר.
מביאים לרתיחה.
מכסים ומבשלים על להבה נמוכה למשך כ-40 דקות, עד צמצום הנוזלים.
מגישים חם.
בעת ההגשה ניתן להוסיף גבינת פרמזן מגוררת. מופלא!
טיפים:
אם נשארה מלית, מכינים קציצות קטנות ומניחים בין הממולאים.
אפשר גם לפורר את הבשר על הממולאים כרבע שעה לקראת סוף הבישול.
אופציה נוספת – פסטה בולונז.
לחם רוסי / שומרוני
טוב, אז איך התחיל הרומן שלנו עם הלחם הזה 🙂 ? יובל אוהב מאוד לאפות והוא גם ממש ממש, אבל ממש, טוב בזה (נכתב באובייקטיביות גמורה). מזה זמן רב חשקה נפשו באפיית לחם רוסי. למיטב הבנתי מדובר בלחם עגול, כהה, עם מעטה קריספי וקשה. חיפשנו הרבה זמן ברשת ולפני כשבוע, פרסמתי שאלה באחת הקבוצות בפייסבוק ובתגובה קיבלתי מתכון נ-ה-ד-ר!
כותרת המתכון הייתה "לחם שיפון רוסי חמוץ" וכאן מגיעה הסתייגות. הלחם מדהים. באמת. ברגע שמכינים אחד, מתמכרים וזה הופך להיות תחביב שבועי (לפחות). אבל אני לא בטוחה שהוא עונה להגדרה של לחם רוסי, והוא גם לא באמת חמוץ (שזה דווקא טוב). יובל שינה את יחס הקמחים במתכון בין קמח הלחם וקמח השיפון, כך שהרוב מתבסס על קמח לחם ולא על שיפון, מה שגורם לכך שהלחם יצא בהיר יחסית. מתקבל באמת לחם ענקי, עגול עם מעטה קריספי, ומה שהכי נחמד זה שאפשר לפרוס ממנו פרוסות ענקיות, שהן נהדרות לכריכים.
יש סטרטר ללחם, שזה בעצם שלב מקדים, שיכול אולי לאיים מעט, אבל באמת שזה שום דבר. מכינים את הסטרטר. משאירים להתפחה (אפשר להכניס למקרר, אם רוצים להאט מעט את התהליך) וביום המחרת ממשיכים לשלב הבא. אין יותר מידי התעסקות, אבל בהחלט יש המתנה בין השלבים.
אפשר להוסיף לבצק כל מיני דברים, כדי להעשיר את טעמו. אנחנו הוספנו גרעיני חמנייה, שבהחלט עשו איזשהו סוויץ' ושדרגו.
הלחם מופלא עם חמאה וגבינה צהובה. כמה פשוט… ככה טעים… באמת מומלץ!
* מבוסס על מתכון של איימי, שציינה כי מקורו הינו wan, ואשר התפרסם בפורום אוכל של אתר בי"ס אורט.
המתכון מאוד מפורט, אבל זה לא מעיד על קושי בהכנה, אלא נועד כדי להקל…
מרכיבים (לכיכר ענקית):
סטרטר:
250 מ"ל מים מהברז
1 כף שמרים יבשים / 25 גר' שמרים טריים
125 גר' קמח לחם
100 גר' קמח שיפון כהה
בצק:
הסטרטר שהוכן יום קודם
300 מ"ל מי ברז רגילים
2 כפיות סוכר
2.5 כפיות מלח
650 גר' קמח לחם + קמח לקימוח ולישה
אופן ההכנה:
הכנת סטרטר:
לערבב את המים עם השמרים. להשאיר לתסיסה.
לערבב יחד את קמח השיפון עם קמח הלחם.
להוסיף לקמח את תערובת השמרים (מתקבלת תערובת שנראית כמו פודינג).
לכסות את הקערה בניילון ולתת לסטרטר לעמוד לילה.
* אם לא רוצים לחכות יום, אפשר להכין את הסטרטר ואחרי 3 שעות להמשיך.
הכנת הלחם:
לערבב את הסטרטר המוכן.
להוסיף לתוכו: מים, סוכר, מלח וקמח לחם.
ללוש לבצק רך ונעים כ- 10-12 דקות.
זה הזמן להוסיף גרעיני חמנייה או כל תוספת אחרת.
ללוש עד לפיזור אחיד.
ליצור כדור ולשמן אותו.
לשים בקערה משומנת מכוסה בניילון / מגבת מעל (לא לאטום לחלוטין).
להשאיר להתפחה (עד הכפלת נפח).
אחרי ההתפחה הראשונה, להוציא אויר ולשטח את הבצק בעדינות.
לעצב לצורה הרצויה (עגולה או אובלית).
לקמח את הכיכר היטב מכל הכיוונים.
לחתוך מס' חתכים אלכסוניים בגב הכיכר.
להניח על תבנית עם נייר אפיה מקומח.
להשאיר להתפחה על התבנית, מכוסה במגבת או בשקית ניילון ענקית, שתכיל את כל התבנית (שקית אשפה למשל).
אחרי התפחה ארוכה וממושכת, של כשעה, להכניס את תבנית הלחם לתנור, להשפריץ מעט מים עם שפריצר מעל כיכר הלחם ולסגור מיד את דלת התנור.
לחזור על הפעולה פעמיים בהפרש של 10 דקות.
לאפות בתנור שחומם מראש ל- 175 מעלות (בטורבו) במשך כשעה.
10 דקות לפני תום האפייה, להבריש את הכיכר בגלאז שהוכן ממים וקורנפלור:
הכנת הגלאז:
לערבב:
125 מ"ל מים
2 כפיות קורנפלור
מזון למצלמה 