קישואים עם אורז ועגבניות
וואו… איזה חודש מטורף עבר עלינו…
הרכב שבק חיים ובהתחלה זה לא היה כל כך נורא, כי יובל לקח אותי לרכבת בבוקר והחזיר אותי ממנה אחר הצהרים.
אבל אז, האופנוע החליט שאני ויובל זה יותר מידי עבורו ועשה קולות ורעשים…
ובסוף הבנו את הרמז ועברתי לתחבורה ציבורית, שלא ממש מפותחת באזור שבו אנחנו גרים, מה שהביא בכל יום לנסיעה של 3 שעות לעבודה בבוקר ו-3 שעות מהעבודה בערב (מטורףףףףףףףףףףףףףף).
אבל עכשיו יש רכב Thank God והמצב קצת יותר שפוי, אבל עדיין מאוד מעייף לקום כל בוקר בסביבות השעה 5 רק כדי להגיע לעבודה בתל אביב 😦
ובין לבין, החלטנו שמתחילים דיאטה. או לפחות מנסים לצמצם בדברים לא בריאים (דוגמת נוטלה אהובתי…) ולהוסיף לתפריט ירקות (הרבה) ופירות (קצת פחות).
אז נראה לי שחובבי המאפים והמתוקים צפויים להתאכזב ממני בשבועות הקרובים, אבל מי יודע, אולי אני אצליח להוכיח שאוכל בריא יכול להיות גם טעיםםםם 🙂
את המתכון הבא לקישואים עם אורז קיבלתי מאמי וטיפונת שדרגתי אותו.
בגלל "טיגון" הקישואים במחבת, לפני שמוסיפים את הנוזלים לתבשיל, הם יוצאים חומים וטעימים כאילו נאפו שעות בתנור.
האורז נותן נפח למנה ומאפשר לאכול אותה כמו שהיא בתוספת חתיכה קטנה של עוף או בשר.
בשבוע שעבר הכנתי את התבשיל בערב כדי שיהיה לנו לצהרים ביום המחרת וברגע שסובבתי את הראש מיובל, חצי סיר התחסל, אז אתם יכולים להאמין לי שזה טעים.
אפשר לגוון עם ירקות נוספים, או להחליף לפי החשק והטעם.
שיהיה לכולנו שבוע טוב ורגוע 🙂 🙂
קישואים עם אורז ועגבניות
המרכיבים:
5-6 קישואים קטנים
1 בצל גדול
4 עגבניות רגילות או 6 עגבניות מסוג שרי תמר
3/4 כוס אורז
1 כפית מרק עוף
1 כפית שטוחה מלח
1/2 כפית פלפל שחור
מעט שמן
2 כפות רוטב סויה (לא חובה) – במידה ומוסיפים, מוותרים על המלח
אופן ההכנה:
משתמשים בסיר סוטז' עם מכסה או במחבת רחבה שניתן לכסות עם מכסה.
חותכים את הבצל לרצועות ומטגנים עם מעט שמן (על אש רגילה, ללא מכסה).
מקלפים את הקישואים וחותכים לעיגולים דקים.
מוסיפים את הקישואים למחבת וממשיכים לטגן יחד עם רצועות הבצל.
מקלפים את העגבניות וחותכים לקוביות.
אחרי שהבצל והקישואים מקבלים צבע חום, מוסיפים את העגבניות ואת האורז.
מתבלים במרק עוף, מלח ופלפל שחור (אפשר להוסיף 2 כפות רוטב סויה, אבל אז מוותרים על המלח).
מכסים הכל במים רותחים וסוגרים את המחבת עם מכסה.
מבשלים על אש נמוכה כ-20 דקות, עד שהמים נספגים.
לגיוון ניתן להוסיף:
1 חציל חתוך לקוביות
1 פלפל אדום גדול או 2 פלפלים אדומים קטנים חתוכים לרצועות
* מוסיפים את הירקות הקלופים והחתוכים אחד אחרי השני, לאחר רצועות הבצל ולפני הוספת האורז, התיבול והמים.
עוף ב"קוקי", אורז עם חלב קוקוס ושעועית ירוקה ברוטב עגבניות
אני יודעת שהיום שני צמחוני, אבל זו בכלל הארוחה שהכנו בשבת ונורא התלהבתי ממנה ורציתי להעלות כבר אתמול ולא יצא…
אז ככה… עוף ב"קוקי" כבר היה לנו בבלוג, אבל הפעם עשינו אותו בלי תפוחי אדמה.
עם העוף הכנו שעועית ירוקה ברוטב עגבניות, שזו הפעם הראשונה שלא בישלתי אותה למוות והעזתי להגיש אותה קצת יותר "חיה" מבדרך כלל, למרות שאני מודה שיש לי עוד מקום לשיפור 🙂 .
והשוס זה האורז עם חלב הקוקוס. תשמעו… אין דברים כאלו. את הרעיון לקחתי מג'יימי אוליבר (איך לא…) מתוכנית "15 הדקות" שלו, אבל הוא הוסיף לאורז לימון ואני לא כל כך מתחברת לאורז חמוץ וגם היחס בין חלב הקוקוס והמים במתכון שונה.
חלב הקוקוס עושה משהו לאורז בפה, שמשאיר מן ארומה מדהימה בחך העליון. אני יודעת שאני נשמעת עכשיו כמו השופטים של מאסטר שף, אבל יובל תאר את זה ככה והוא באמת צודק… מן תחושה אוורירית כזו בפה. חייבים לנסות כדי להבין.
פחדתי שהילדים לא ירצו לטעום, אז לא אמרנו להם שהאורז עם חלב קוקוס והם אכלו… וביקשו תוספת… והילד הבעייתי יותר בתחום האוכל אפילו אמר שיצא לנו יותר טעים מבדרך כלל. אז גילינו להם את המרכיב הסודי 🙂 .
חשוב להדגיש שיש להשתמש בחלב קוקוס ולא במי קוקוס, שההבדל ביניהם הוא תהומי.
חלב קוקוס, הנקרא גם קרם קוקוס, מגיע אלינו מהמזרח הרחוק ובעיקר מתאילנד. בחלב הקוקוס יש אחוזי שומן גבוהים – כ-17 אחוזי שומן, מהם 8 אחוזי שומן רווי.
מי קוקוס הם הנוזל הטבעי של פרי הקוקוס ואילו חלב קוקוס, נוצר באמצעות בישול של בשר הפרי הלבן עם המים, השריה וסחיטה. הבדל נוסף בין מי הקוקוס לחלב הקוקוס הוא באחוזי השומן ובסמיכות, כמו ההבדל בין חלב לשמנת מתוקה.
שנתחיל ?
מתכון לעוף בשקית "קוקי" אפשר למצוא כאן.
שעועית ירוקה ברוטב עגבניות
המרכיבים:
1 חב' שעועית ירוקה עדינה של סנפרוסט
1 בצל קצוץ
2 עגבניות מגורדות
1/2 כוס ציר בקר (לא חובה)
1 כף מלאה אבקת מרק (אם מוסיפים ציר בקר, 1 כפית אבקת מרק מספיקה)
1 כפית שטוחה מלח
1/2 כפית פלפל שחור גרוס
שמן
אופן ההכנה:
מטגנים בסיר טפלון את הבצל הקצוץ עם מעט שמן.
כאשר הבצל מזהיב, מוסיפים את יתר המרכיבים לסיר.
מכסים הכל במים שהורתחו מראש.
מבשלים 20-30 דק' על אש רגילה (תלוי במידת העשייה המועדפת).
אורז עם חלב קוקוס
המרכיבים:
1 פחית חלב קוקוס
1 פחית חלב קוקוס מלאה באורז בסמטי (300 גר')
2 פחיות חלב קוקוס מלאות במים רותחים
קוביית חמאה
1 כפית שטוחה מלח
אופן ההכנה:
שמים קובית חמאה בסיר.
כשהחמאה נמסה, שופכים פחית חלב קוקוס לסיר.
ממלאים את פחית חלב הקוקוס באורז בסמטי ושופכים גם אותו לסיר.
ממלאים פעמיים את הפחית במים רותחים ומוסיפים לסיר.
מוסיפים כפית שטוחה מלח.
מכסים את הסיר במכסה ומבשלים על אש נמוכה עד שכל המים מתאדים.
מסירים את המכסה מהסיר ומשתמשים במזלג כדי לאורר את האורז.
Heavenly…
אוסובוקו
אוסובוקו נשמע מאכל מאוד מרשים ומבטיח ואכן כזה הוא. המון זמן תכננתי על תבשיל אוסובוקו עם יין אדום. שמרתי כל מתכון אפשרי ובשבת האחרונה החלטנו סוף כל סוף ללכת על זה.
קנינו אצל הקצב נתחי אוסובוקו ונדהמנו עד כמה מעט בשר יש בדבר הזה.
רכשנו גם יין טוב (יוגב קברנה) והתכוננו לשבת החורפית.
כמה תובנות בעקבות ההתנסות (הראשונה יש לציין):
- התבשיל עצמו מאוד פשוט וקל להכנה, אבל הוא כן דורש סבלנות של כ-4 שעות בתנור.
- כל המתכונים שמצאתי כללו שילוב של ירקות שורש. אני הלכתי על מתכון קלאסי והכנסתי רק עגבניות ובצלים. בדיעבד, התלהבתי קצת עם הכמות ולדעתי המתכון דורש יותר בשר ופחות ירקות.
- הנתח עצמו מכיל מעט מאוד בשר, שגם הוא מתפורר אחרי 4 שעות בתנור. מאוד טעים, אבל העסק די יקר ולא משתלם. אני חושבת שאפשר לקחת את המתכון ולעשות עם בשר שריר או כתף, שגם הוא דורש בישול ארוך. אולי אפשר לשלב כמה נתחי אוסובוקו, אבל ממש לא לבנות עליהם את כל הארוחה.
- הבישול ביין נותן למתכון טעם וארומה משגעים. לא לוותר!
- הכי טעים עם אורז לבן.
* המתכון הינו עפ"י אופיר ג'ובאני, אבל בוצעו בו שינויים.
מרכיבים:
2 ק"ג בשר אוסובוקו עם העצם, פרוס לפרוסות בעובי 4 ס"מ
1 בצל גדול, חתוך לרבעים
4 עגבניות, מקולפות וחתוכות לפרוסות
1 כוס יין אדום
2 כוסות מים חמים
מעט קמח לקימוח
מעט שמן לסגירת הבשר
1 כף מרק עוף
1 כפית מלח
1 כפית פלפל שחור
הוראות הכנה:
1. מקמחים את הבשר וסוגרים אותו במחבת רחבה.
2. מניחים את הבשר בסיר ומוסיפים את יתר החומרים.
3. מכסים את הסיר ואופים בתנור בחום בינוני של 180 מעלות למשך ארבע שעות.
המבורגר ביתי ממש כמו באגאדיר
אז בשבת החורפית שהייתה לנו אתמול, כשכולם העמיסו על עצמם חמין או נזיד, או סתם מרק טוב, אנחנו הלכנו על המבורגר ביתי, שזה גם ספציאליטה של יובל (חוץ מהסטייקים המעולים שלו, שגם להם מקום של כבוד בבלוג זה :)).
הסוד במתכון הזה הוא בבשר. חשוב ללכת על בשר טרי. עדיף כזה שטוחנים בבית, או שרואים את הקצב טוחן. חשוב שיהיה בבשר קצת שומן. אנחנו ניסינו כל מיני שילובים והכי טוב עובד אצלנו בשר צלעות + 10% נוספים שומן כבש.
חשובה גם הלחמניה כמובן. כי מה לעשות, המבורגר בצלחת אף פעם לא יהיה כמו המבורגר בלחמניה.
דווקא את לחמניות ההמבורגר אנחנו לא מכינים בבית (למרות שיובל אוהב לאפות ומכין כל הזמן מיני מאפים), ואנחנו גם מוותרים על צ'יפס בגלל שאנחנו משתדלים לאכול כמה שפחות מטוגן וצ'יפס בתנור זה ממש לא כמו צ'יפס מטוגן.
היות ויובל הוא זה שמכין את ההמבורגרים אצלנו בבית, שאלתי אותו מהם זמני הצליה הרצויים והוא ממש התקשה לכמת את הזמנים, אז זה מה שיצא… מקווה שיצליח לכם, כי זה באמת לא נורא מסובך וממש שווה את הניסיון…
אז יאללה מתחילים…
* התמונה בראש הפוסט הינה בהשראת Musical Hamburger בהצדעה לזקני השבט 🙂
מרכיבים (ל-4-5 מנות):
בשר טחון המורכב מ-1 קג' צלעות בקר + 100 גר' שומן כבש
1 בצל בינוני קצוץ דק
1 כפית מלח
1/2כפית פלפל שחור גרוס
אופן ההכנה:
קוצצים את הבצל דק ומטגנים עד להזהבה. מעבירים למקרר להתקררות.
לאחר שהבצל התקרר, מערבבים אותו עם שאר המרכיבים של תערובת ההמבורגרים.
יוצרים מהתערובת המבורגרים. כדאי להיעזר ברינג מתאים.
אנחנו מכינים המבורגרים של 220 גר' ו-300 גר' (נעזרים לשם כך במשקל מטבח).
מניחים את ההמבורגרים בתבנית או בצלחות במקרר, על מנת שיתקשו מעט ולא יתפרקו כאשר נצלה אותם.
לאחר המתנה של כחצי שעה, מחממים מחבת פסים.
במקביל מחממים את התנור לחום של 180 מעלות.
כאשר המחבת לוהטת, מתחילים לצלות את ההמבורגרים.
כאן מגיע הקטע שאינו מדוייק במיוחד…
צולים צד אחד של ההמבורגרים וכאשר הוא מתחיל להשחים הופכים לצד השני.
מוציאים מהמחבת כאשר נשאר פס אדום במרכז ההמבורגר לאורכו (ההמבורגר צריך להיות עשוי טוב משני צידיו ומעט "חי" באמצע).
מעבירים את ההמבורגר לתנור להמשך צליה של כ-10 דק'.
זה נותן המבורגר בדרגת עשיה well. אם מעדיפים המבורגר בדרגת עשיה medium, זמן הצליה מתקצר בהתאם.
את ההמבורגרים מגישים בלחמניות. מורחים את הלחמניות במיונז, קטשופ, חומוס, חריף, גוואקמולי, חרדל וכו'. מוסיפים ביצה עין, פטריות, עגבניות, בצל, בייקון, חסה, מלפפון חמוץ, צ'יפס ומה שרק מתחשק.
בתאבון!
פסטה ביתית
ביום שישי האחרון רכשנו בשעה טובה ומוצלחת מכונת פסטה ביתית. בן זוגי היקר מזמן חושק באחת כזו והפעם הנושא עלה, כשאמרתי שאפשר לקנות פסטה טרייה בחנות "פסטה דלה קזה" בקניון שרונים בהוד השרון והוא אמר שממש ממול יש חנות 4Chef , ואפשר לקנות מכונת פסטה ולהכין לבד בבית 🙂 אז הלכנו על זה… וזה היה בעצם עוד מסמר בארון המאכלים התעשייתיים, בעלי הרכיבים שאינם טבעיים, שאנו ממעטים ככל האפשר להכניס לביתנו.
המתכון הנבחר לפסטת הבכורה הביתית הופיע באחת הרשומות הראשונות שלי כאן בבלוג – ספגטי עם שרימפס וארוגולה.
אני מצרפת מתכון מהיר ויומיומי להכנת פסטה ביתית. ממליצה בחום לרכוש מכונת פסטה, למרות שניתן להכין את המתכון גם ידנית.
המתכון לקוח מתוך הספר הראשון של ג'יימי אוליבר – השף הערום.
המרכיבים (ל-4 מנות):
500 גר' קמח פסטה (שטיבל 9) או קמח לחם (שטיבל 2)
5 ביצים גדולות וטריות
המרכיבים לבצק ביצים / מהספר "פסטה, נודלס ומה שביניהן" של ישראל אהרוני:
400 גר' קמח לבן מנופה
100 גר' קמח פסטה של "שטיבל" (או 500 גר' קמח לבן בלבד)
1/2 כפית מלח
5 ביצים שלמות
המרכיבים לבצק חלמונים / מהספר "פסטה, נודלס ומה שביניהן" של ישראל אהרוני:
400 גר' קמח לבן מנופה
100 גר' קמח פסטה של "שטיבל" (או 500 גר' קמח לבן בלבד)
1/2 כפית מלח
2 ביצים
6 חלמונים
אופן ההכנה:
לשים את המרכיבים לבצק חלק, טוב ומשיי, ולשים די זמן כדי לפתח ולחזק את הגלוטן שבקמח, כך שהבצק יהיה גמיש.
אם מרגישים שהבצק רטוב או דביק, מוסיפים קצת קמח, ואם הוא יבש מדי – מוסיפים עוד ביצה.
עוטפים את הבצק בניילון נצמד ושמים במקרר לשעה.
מוציאים את הבצק מהמקרר ומחלקים ל-4 כדורים . מכסים שוב 3 מהם, ועובדים עם אחד בכל פעם.
משטחים את הכדור בעדינות עם בסיס כף היד, ומעבירים את הבצק דרך החריץ הכי רחב של המכונה, כדי שהיא תרדד אותו לעלה עבה (מקפלים את שני הקצוות לאמצע, ואחר כך מעבירים את הבצק דרך החריץ הרחב ביותר, 3 או 4 פעמים, וזה גורם לצידי הפסטה למלא את כל רוחבה של המכונה). אז מקמחים מעט את שני הצדדים ומעבירים את הבצק דרך חריץ צר יותר. חוזרים על הפעולה כל הזמן ומקטינים תוך כדי את רוחב החריץ, עד שהעלים מגיעים לעובי של 1-1.5 מילימטרים (במכונה אפשר לרדד את עלי הפסטה דק יותר מאשר ביד).
עכשיו מונחים לפניכם כמה עלי פסטה. חותכים את העלים לאורך של כ-20 סנטימטר. מגלגלים כל חתיכה כמו גלילה (רולדה), בלי לשכוח לקמח אותה לפני כן בנדיבות משני הצדדים.
אם משתמשים במכונת פסטה, חותכים בסכין של המכונה. אפשר לחתוך גם ידנית.
פפארדלה – חותכים כל גלילה לפרוסות ברוחב 4 סנטימטרים.
טליאטלה – חותכים כל גלילה לפרוסות ברוחב 2 סנטימטרים.
טאלייריני – חותכים כל גלילה לפרוסות ברוחב 1 סנטימטר.
אחרי שחותכים את הפסטה ברוחב הרצוי, מטלטלים את פרוסות הגלילה ומקפיצים אותן בעדינות כדי לפתוח אותן ולהיפטר מקמח עודף.
אחר כך מניחים את האטריות על תבנית, בערימות בגודל של מנה.
אפשר לבשל את הפסטה מיד, ואם מניחים אותה על מגש ומכסים היטב במגבת לחה, היא נשארת טרייה 3-4 שעות, ואז מאחסנים במיכל אטום (הפסטה מחזיקה חודשיים לפחות).
מבשלים את הפסטה במים רותחים ומומלחים עד לדרגת אל – דנטה (לא רכה מידי) – כ-5 דקות. מסננים, מוסיפים לרוטב ומערבבים.
מגישים מיד.
שקשוקה
אני לא חושבת שיש מישהו שלא אוהב שקשוקה… טוב, בעצם אני מכירה לפחות אחד, הבן שלי בן ה-14. הוא אומר שהטעם של העגבניות לא מתחבר לו עם הביצים. תכלס' אני לא יודעת אם יש משהו שמתחבר לו חוץ משניצל והמבורגר.
אבל חוץ ממנו, באמת אין מצב שיש עוד מישהו שלא אוהב שקשוקה.
שקשוקה זה אוכל מנחם, אבל כזה שלא דורש התעסקות מרובה, או מצרכים יקרים.
מכניסים למחבת מה שיש וזהו… הארוחה מוכנה.
הזיכרון הראשון שלי משקשוקה הוא מבית אמא… אחי חוזר מהצבא, אני ילדה קטנה (יש בינינו הבדל של 17 שנה), מסתכלת מוקסמת על אמא שלי שמכינה לו את השקשוקה שהוא אוהב בצ'יק צ'ק.
השקשוקה של אמא שלי היא עם פלפלים ירוקים ואדומים וגבינה למעלה. אני פחות מתחברת לזה. אוהבת את השקשוקה שלי נטורל, אבל עם לחם חם וטרי.
להלן המתכון אבל לא חייבים להיצמד אליו. הכל יכול להיכנס פנימה. אין מגבלות. מה שיש במקרר…
תיהנו!
החומרים ל2- מנות:
2 כפות שמן זית
1 בצל קצוץ לקוביות
5 עגבניות בשלות מקולפות וחתוכות לקוביות
5 ביצים
1/2 פלפלון צ'ילי גרוס
מלח
אופן ההכנה:
1. מחממים מחבת גדולה ורחבה על להבה בינונית. מוסיפים שמן ובצל. מאדים דקה-שתיים תוך כדי בחישה, עד להזהבה קלה.
2. מוסיפים עגבניות וצ'ילי, מערבבים ומביאים לרתיחה. ממליחים ומבשלים כעשר דקות עם כיסוי תוך כדי בחישה מדי פעם, עד שהעגבניות רכות ונוצר מעין רוטב. טועמים ומתקנים תיבול. ניתן להוסיף מעט מים רותחים אם אין מספיק רוטב.
3. יוצרים גומות קטנות ברוטב, שוברים ביצים אחת-אחת לתוך הגומות, את הביצה האחרונה מקשקשים וגם אותה מוסיפים לרוטב. מכסים ומבשלים שתיים עד חמש דקות, תלוי במידת העשייה הרצויה.
עוד כמה טיפים חשובים:
• כלי – משתמשים במחבת עמוקה או בסיר רחב ונמוך. כדאי להצטייד במכסה בעל פתח ליציאת אדים, כדי להקל על אידוי וצמצום הרוטב.
• רוטב – רק כשהרוטב מוכן ומאוזן מבחינת הטעמים מוסיפים את הביצים, מכיוון שקשה לתקן תיבול לאחר שמוסיפים אותן.
• ביצים – כדי למנוע תאונות, פותחים כל ביצה לחוד לקערית, מפנים לה מקום ברוטב ומחליקים אותה לתוכו.
• צהוב עולה – יש כאלה שמעדיפים רק חלמונים בשקשוקה שלהם, והם מסלקים את החלבונים מראש.
• ביצה הפוכה – מי שאוהב שהחלבון אוטם את החלמון יכסה את המחבת.
• חלמון נוזלי – מי שאוהב החלמון נוזלי במיוחד ינמיך מאוד את הלהבה, ואפילו יכבה וימתין 5 דקות עד שהחלמון יתגבש מעט בחום עקיף.
• טאץ' אחרון – רגע לפני ההגשה מוסיפים עשבי תיבול קצוצים, גבינה מגוררת (מוצרלה, אמנטל, רוקפור או בולגרית), ואפשר גם להסתפק במלח גס ופלפל גרוס.
פסטה בולונז
כמו שניתן לראות מהרשומות בבלוג, אנחנו מאוד אוהבים אוכל איטלקי ודי מושפעים מג'יימי אוליבר.
פסטה בולונז' מתארחת בביתנו בתדירות די גבוהה.
הפעם הראשונה שעשינו הייתה ממש מזמן, אבל מידי פעם אני מוצאת דרכים לשדרוג.
היום למשל הוספתי פטרוזיליה.
המתבגר בבית עיקם את הפרצוף, אבל לדעתי יצא גאוני 🙂
המצרכים לפסטה:
1 חבילה ספגטי
מים
מלח
מעט שמן זית
המצרכים לרוטב:
1 קג' בשר בקר טחון
1 בצל גדול קצוץ דק
6-8 עגבניות אדומות ובשלות, מקולפות וחתוכות לקוביות
1/2 כוס אורגנו טרי קצוץ או 1 כף אורגנו יבש
1/2 כוס בזיליקום טרי קצוץ
1/2 כוס פטרוזיליה טריה קצוצה (לא חובה)
3-4 כפות שמן
מלח
פלפל שחור גרוס
להגשה:
גבינת פרמזן מגורדת
אופן הכנת הפסטה:
מבשלים את הספגטי בהרבה מים מומלחים.
בודקים אם הם מוכנים על ידי נגיסה קלה, מה שנקרא "אל דנטה".
מסננים במסננת כדי להיפטר מהמים (משאירים 1 כוס מי פסטה עבור הרוטב).
מטפטפים כמה טיפות שמן זית ומערבבים מהר, פעולה זו נועדה למנוע את הידבקות הספגטי.
שומרים חם, ובכלל, כדאי להכין רק כאשר הרוטב מוכן, או נמצא בשלבי הכנה אחרונים.
אופן הכנת הרוטב:
מטגנים בסיר בצל קצוץ.
כשהבצל נעשה שקוף, מוסיפים את הבשר הטחון ומטגנים אותו תוך ערבוב ומעיכה, עד שהוא מתפורר לפירורים.
ברגע שהפירורים מתחילים להשחים, מוסיפים את העגבניות ואת שאר התבלינים, למעט התבלינים הטריים אותם משאירים לסוף הבישול, מנמיכים את האש ומבשלים את העגבניות במיץ של עצמן.
מפעם לפעם אפשר להוסיף 2 כפות ממי הבישול של הפסטה ולערבב היטב.
סה"כ זמן הבישול – כחצי שעה.
בחמש הדקות האחרונות, טועמים, מוסיפים בזיליקום, פטרוזיליה ומלח ופלפל שחור גרוס במידת הצורך. מערבבים עם הספגטי.
מכבים את האש.
מגישים עם גבינת פרמזן מגורדת.
פיצה שכולם אוהבים
פיצה ביתית זה אחד הדברים הכי טעימים שיש.
עד שלא מנסים, לא מבינים עד כמה זה הרבה יותר טעים מפיצה קנויה.
ניסינו הרבה בצקים והרבה שילובי תוספות ובסופו של דבר, חזרנו לפיצה הראשונה שהכנו אי פעם.
המתכון הזה פשוט וטעים…
מצרכים לבצק:
1 קג' קמח פיצה/ פוקצ'ה – שטיבל 15
1 שקית שמרית
1 כף סוכר שטוחה
2 כפיות מלח שטוחות
שליש כוס שמן זית
1/2 2 כוסות מים
אופן הכנת הבצק:
מערבבים את השמרים עם הקמח. מוסיפים את המים. מערבלים כדקה ומוסיפים את המלח ושמן הזית.
לשים טוב עד שהבצק הופך לרך ולא דביק (לא יבש מידי ולא נדבק). אם יש צורך, מוסיפים עוד מים.
מתפיחים את הבצק בכלי מכוסה. אחרי חצי שעה מורידים את הבצק עם היד, כשהוא בתוך הכלי, ואז מתפיחים עוד חצי שעה.
רוטב עגבניות
המרכיבים:
1 בצל גדול מגורד
5 עגבניות גדולות מגורדות
1 כפית שטוחה של מלח
מעט פלפל שחור גרוס
1/2 כפית אורגנו
מעט שמן
אופן ההכנה:
מחממים את השמן במחבת או בסיר שטוח. מוסיפים את הבצל הקצוץ ומטגנים רק עד שהוא הופך לשקוף.
מוסיפים את העגבניות המרוסקות ומבשלים תוך ערבוב 5 דקות.
מוסיפים את שאר המרכיבים, מערבבים ומבשלים עוד 1/2 דקה.
טועמים. אם חמוץ, מוסיפים טיפה סוכר ומבשלים 1/2 דקה נוספת.
אופן הכנת הפיצה:
מחממים תנור ל-180 מעלות.
מחלקים את הבצק ל-3 חלקים. כל חלק מרדדים לעלה עגול או מרובע, על נייר אפיה. רצוי שיהיה דק ככל האפשר.
מורחים את הרוטב על העלה.
למעלה אפשר לשים הכל – גבינות, ירקות, אנטיפסטי, בשר קצוץ – התוספות נכנסות ביחד עם הבצק לאפייה.
להלן כמה דוגמאות אפשריות:
- מוצרלה, אנשובי, פלפלים קלויים, זיתי קלמטה שחורים, עלי בזיליקום, גבינת עמק מגוררת.
- בשר טחון.
- פטריות חורש, גבינת סנט מור ורוזמרין.
- גבינת עזים, ירקות אנטיפסטי ועשבי תיבול.
- תפוחי אדמה ורוזמרין.
- פטריות ובצל.
- פטריות פורטובלו בשמן זית ושום, גבינת גורגונזולה ורוזמרין טרי.
- עגבניות שרי, פלפל ירוק ומוצרלה.
- בצל ומוצרלה.
- שמן אבוקדו, קוביות גבינה צפתית, זיתי קלמטה, מלח ים ותימין.
- שמן אבוקדו, ממרח עגבניות מיובשות, קוביות גבינה צפתית וזיתי קלמטה.
מכניסים לתנור לחצי שעה. בודקים אם מוכן באמצעות הרמת הבצק ובדיקה האם שחום מלמטה.
אם נשרף למעלה ועדיין לא שחום למטה, מנמיכים את האש ונותנים לפיצה להמשיך להיאפות.
מרק עדשים ובשר
בימים קרים של חורף, כשיורד גשם בחוץ… אין כמו מרק עדשים מחמם.
עפ"י מתכון של אלי לנדאו ז"ל (בשינויים קלים).
מרכיבים (4 מנות):
1 כוס עדשים חומות
1 בצל גדול קצוץ
1/2 קג' בשר בקר טחון
3 עגבניות גדולות מגורדות
2 כפיות אבקת מרק
שמן
מלח
פלפל שחור
אופן ההכנה:
משרים 1 כוס עדשים חומות במים קרים, חצי שעה לפני הבישול.
מסננים את העדשים ושוטפים אותן.
מטגנים בסיר בצל קצוץ.
כשהבצל נעשה שקוף, מוסיפים את הבשר הטחון ומטגנים אותו תוך ערבוב ומעיכה, עד שהוא מתפורר לפירורים.
כשהפירורים מתחילים להשחים, מוסיפים את העגבניות המגורדות, העדשים השטופות, אבקת המרק, המלח והפלפל השחור.
מכסים הכל במים רותחים. מביאים לרתיחה על הגז. מנמיכים את האש וממשיכים בבישול כשעה, על אש נמוכה בסיר מכוסה, עד שהעדשים מתרככות.
מתקנים טעמי מלח ופלפל, ממתינים חמש דקות ומגישים.
ג'יימי אוליבר
אין ספק שרבים מכירים את ג'יימי אוליבר מתוכנית הטלוויזיה הבריטית "השף הערום" (שמה של הסדרה מרמז דרך אגב על פשטות המתכונים של אוליבר ואין לה כל קשר לערום גופני).
לא בטוח שרבים מכירים את "מהפכת המזון של ג'יימי אוליבר" – "Jamie Oliver 's Food Revolution", אשר שודרה בשנת 2010 ובמהלכה ביקר אוליבר בוירג'יניה המערבית וניסה לשנות את הרגלי האכילה של תושבי המקום.
מי שלא הייתה לו ההזדמנות, בהחלט מומלץ לצפות. הסדרה עושה סוויץ' בראש ועוזרת לשנות הרגלי אכילה, לאו דווקא ממקום של הרזיה, אלא ממקום של לשמור על הגוף שלנו ולא לתת לתאגידים הגדולים להאכיל אותנו בזבל, פשוטו כמשמעו.
ביום הנישואין האחרון שלנו, קיבלתי מתנה מיובל, את הספר "איטליה של ג'יימי" – מקסים, מקסים, מקסים. סיפורים מרגשים, תמונות מדהימות שנותנות תחושה אמיתית של איטליה וכמובן מתכונים עשירים ומעוררי תאבון.
בחרתי מהספר מתכון של ספגטי עם שרימפס וארוגולה ואני מביאה אותו כלשונו מהספר:
המנה הזאת היתה בתפריט במסעדה קטנה הנקראת לה גונדולה (La Gondola) באחד האזורים הכי עניים של פלרמו. מצאתי ששילוב הטעמים נהדר, ונגיש לנו מאוד באנגליה. אפשר לקנות שרימפס קפואים באיכות גבוהה מאוד בסופרמרקטים כיום, כך שאי אפשר לא להצליח. אבל אם אתם יכולים להשיג אותם טריים מאוד ולקלף אותם בעצמכם, הטעם יכול לפתע להפוך ליוקרתי מאוד. פינוק אורחים אמיתי. אם תחתמו את המנה עם שמן זית באיכות טובה מאוד וארוגולה מלאת טעמים, באמת תעשו חיים. נ"ב, אם משתמשים בשרימפס קפואים, יש לוודא שהם מופשרים.
500 גר' ספגטי יבש
מלח ים ופלפל שחור גרוס טרי
שמן זית כתית מעולה
2 שיני שום, קלופות וקצוצות דק
1-2 פלפלוני צ'ילי יבשים, מפוררים
400 גר' שרימפס קלופים
1 כוס קטנה יין לבן
2 כפות גדושות רסק עגבניות מיובשות או 6 עגבניות מיובשות מרוסקות בבלנדר
קליפה ומיץ מ-1 לימון
2 חופנים של ארוגולה, קצוצה גס
מבשלים את הספגטי בסיר גדול עם מים רותחים מומלחים לפי הוראות היצרן. בינתיים מחממים 3 כפות נדיבות של שמן זית כתית מעולה במחבת גדולה וזורקים פנימה את השום והצ'ילי. כשהשום מתחיל להזהיב מוסיפים את השרימפס ומאדים דקה. מוסיפים את היין הלבן ורסק העגבניות ומבשלים כמה דקות. כשהפסטה מוכנה, מסננים אותה במסננת, ושומרים קצת מי בישול. מערבבים את הספגטי עם הרוטב, סוחטים פנימה את מיץ הלימון, מוסיפים מחצית מהארוגולה הקצוצה, מוסיפים מעט מי בישול אם יש צורך לדלל מעט את הרוטב, ומתקנים תיבול. מחלקים ל-4 צלחות ומקשטים בקליפת הלימון ויתרת עלי הארוגולה.
הנאה מובטחת!
מזון למצלמה 