יום הולדת שנה לבלוג
וואו… כבר שנה… לא להאמין. זה מרגיש כאילו רק עכשיו התחלנו.
הרבה דברים קרו בשנה הזו גם בחיינו האישיים וגם כאן בבלוג וזה עושה לי חשק לעבור קצת אחורה ולהיזכר…
אז איך הכל התחיל?
התפטרתי ממקום עבודתי אחרי שלוש שנים. סיימתי במפח נפש ועם המון מחשבות האם להישאר בכלל בתחום העבודה הנוכחי שלי.
החלטתי לקחת את הזמן. לשבת בבית. לחפש (את עצמי?).
זו הייתה תקופה לא קלה. חליתי מאוד. בן זוגי מצא את עצמו גם הוא ללא מקום עבודה (ולא מבחירה).
ובתוך כל הקושי הזה, צמח לו משהו מאוד יפה ומאוד אישי. של שנינו…
"מזון למצלמה" מאגד בתוכו שלוש אהבות גדולות שלנו.
האחד, אוכל – ללמוד, לחקור, לנסות, להמציא, לערבב, לתבל והכל תוך ניסיון אמתי לאכול דברים בריאים, ללא חומרים משמרים ותוספים למיניהם. ליובל יש המון רעיונות והוא אופה בחסד. לי יש יד טובה לתיבול (כך יובל אומר). ביחד, יוצאים לנו דברים טעימים ופשוטים להכנה (כי למי באמת יש זמן לבשל אחרי יום עבודה).
השני, צילום – אני לא מצלמת. יובל הוא הצלם. אני חושבת שהוא מאוד מוכשר בזה ומוציא תחת ידו צילומים מדהימים. של אוכל כמובן, אבל לא רק.
השלישי, אהבתנו אחד לשני – וזה אולי הדבר שהוא הכי פחות מובן מאליו ואנו שומרים עליו מכל משמר.
הרשומה הראשונה בבלוג הייתה "פוקצ'ה של אמצע שבוע" בהשראת ארז קומרובסקי.
מצחיק לראות את הרשומות הראשונות, שבקושי היה בהן פתיח וחלק הארי שלהן היה המתכון עצמו.
היום אני יותר מרשה לעצמי. פחות אכפת לי אם אני כותבת לעניין או סתם מקשקשת. תכלס' זה שלי… מותר לי 🙂
הפוקצ'ה הייתה רשומה אחת מיני רבות של לחמים ודברי מאפה.
אחריה הגיעו: לחמניות מתוקות, לחם שיפון, פרעצל, פיצה, לחם בונז'ור, לחם זיתים שטוח, לחם רוסי/שומרוני, לחמניות שוקולד, קלצונה, לחם לבן, לחמניות "קרן", בייגל אמריקאי, חלה מתוקה ולחמניות קינמון.
כמו שסיפרתי לא פעם, יובל הוא אופה בחסד עליון. אוהב להתעסק עם בצק והבצק מחזיר לו אהבה, כך שהוא מוציא יצירות מופת מתחת לידיו. שווה להציץ ולנסות..
מתכונים נוספים שכיכבו כאן הינם בהשראת "המלך" ג'יימי אוליבר 🙂 : ספגטי עם שרימפס וארוגולה, ספגטי אלה פוטנסקה, אורז צ'ילי מתוק, אורז עם חלב קוקוס, עוף צלוי עם שומר ולימון ותפוחי אדמה קריספיים בתנור.
ג'יימי גרם למהפך אצלנו בבית. לפני כמה שנים התוודענו ל"מהפכת המזון" שלו וזה שינה לגמרי את תפיסת עולמנו. "Jamie Oliver 's Food Revolution" שודרה בשנת 2010 ובמהלכה ביקר אוליבר בוירג'יניה המערבית וניסה לשנות את הרגלי האכילה של תושבי המקום.
מי שלא הייתה לו ההזדמנות, בהחלט מומלץ לצפות. הסדרה עושה סוויץ' בראש ועוזרת לשנות הרגלי אכילה, לאו דווקא ממקום של הרזיה, אלא ממקום של לשמור על הגוף שלנו ולא לתת לתאגידים הגדולים להאכיל אותנו בזבל, פשוטו כמשמעו.
אם עד אז, אכלנו הרבה אוכל מוכן והמקפיא היה מלא באריזות שניצלים והמבורגרים מוכנים, שצריך רק לחמם, הרי שהיום הדברים האלו לא נכנסים אלינו הביתה ואנחנו באמת משתדלים להכין הכל לבד ממוצרים טריים ופשוטים, שלא מכילים יותר מידי מרכיבים, שאי אפשר לזהות.
אחד הכללים שלנו לעריכת קניות הינו שלא קונים משהו שרשימת המרכיבים שלו ארוכה מדי או כזו שמכילה יותר מידי תוספים. מאז מהפכת המזון של ג'יימי, עברו הרבה תכניות בישול בנהר המכלול התרבותי שלנו ועדיין ג'יימי הינו המועדף עלי בגלל גישתו והאוכל הפשוט שהוא מכין (ממליצה לנסות את "ארוחה ב-30 דקות" שלו).
הרבה מתכונים עברו בבלוג במהלך השנה:
67,300 צפיות
הכוכבת הבלתי מעורערת היא ללא ספק הכרובית הצלויה בתנור. תמיד בראש מצעד הרשומות הנצפות ביותר.
מתכונים אהובים נוספים: קוביות חזה עוף ברוטב סויה וצ'ילי מתוק ואורז צ'ילי מתוק (ממתכוני ה- Lunch Box / ארוחה בקופסה) ופסטה ביתית ברוטב שמנת, יין לבן ובייבי שרימפס.
במהלך השנה הספקנו גם להתארח במגזין "על השולחן" במסגרת פרויקט "כותבים אורחים". שם פורסמו מתכונים לשיפודי פרגית עם תפוחי אדמה חלומיים, מעטפות פילו במילוי כבד עוף וגבינת ריקוטה ביתית.
אסיים בתקווה לשנה נוספת פוריה, טעימה ומאתגרת ואזכיר שני מתכונים שפורסמו בבלוג ויכולים להוות תחליף מדהים לסופגניות החנוכה המטוגנות והלא בריאות.
אופציה אחת – מאפינס אפויים במילוי ריבה.
אופציה נוספת – לחמניות קינמון.
חג חנוכה שמח 🙂
ותמשיכו לקרוא ולהגיב (כיף לדעת שאנשים נהנים מהבלוג שלנו)…
שבבי תפוחים וקינמון אפויים
השבוע יצא לדרך פרויקט חדש בשיתוף המגזין הגסטרונומי "על השולחן" שנקרא "כותבים אורחים".
לשמחתנו וגאוותנו הרבה, הוזמנו להשתתף בצוות הכותבים של הפרויקט.
המתכון הראשון שפורסם הינו שיפודי פרגית עם תפוחי אדמה חלומיים.
זהו מתכון קליל וטעים ומאוד מומלץ כארוחת צהרים פשוטה לאמצע השבוע או לסופו.
מאכל שילדים ומבוגרים מאוד אוהבים והכנתו אינה מעיקה מידי בימי הקיץ החמים האלו.
וכדי לא לקפח את הבלוג (שכמובן זכות הראשונים תהיה שמורה לו תמיד) הבאתי לכם היום מתכון לחטיף קיצי קליל ובריא – שבבי תפוחים וקינמון אפויים.
זהו פתרון נהדר כשמחפשים משהו לנשנש בלי לשלם בקלוריות רבות.
ההכנה פשוטה מאוד וכמעט אינה דורשת התארגנות מוקדמת.
מה שכן, צריך להתאזר בסבלנות כי החטיף הזה צריך להיות מלאאאאא זמן בתנור (הרבה פחות זמן לוקח לחסל את התפוחים האפויים והנפלאים האלו לאחר שהם מוכנים..)
המתכון לקוח מהבלוג הנהדר "Sallys Baking Addiction".
כדאי לנסות…
ו…זוכרים?… אנחנו מחכים לכם ב"על השולחן" (אני והתמונות המדהימות של יובל).
שבבי תפוחים וקינמון אפויים עפ"י המתכון הזה
המרכיבים:
3 תפוחים (עדיף מסוג גרנד סמיט או פינק ליידי)
קינמון
סוכר
הוראות ההכנה:
מחממים תנור ל-100 מעלות, על אופציית טורבו.
מכינים שתי תבניות אפייה עם נייר אפייה עליהן.
שוטפים ופורסים דק את התפוחים.
מסדרים את פרוסות התפוחים בשכבה אחת על גבי תבניות האפייה.
מפזרים קינמון וסוכר ע"ג פרוסות התפוחים.
אופים במשך שעה.
הופכים את התפוחים ואופים במשך שעה וחצי נוספות.
מכבים את התנור ומשאירים את התפוחים בתוכו להתקרר במשך שעה נוספת (זה יהפוך אותם לפריכים).
לחמניות בהשראת "קרן" המיתולוגית
נכון שמזמן לא היו לנו מאפים בבלוג?… טוב, אז מה אם כל מתכון שני הוא מאפה? סיפרתי לכם שאני חולה על מאפים ביתיים, במיוחד ברגע שהם מגיחים מהתנור והריח שלהם מופץ בכל הבית… אז אתם לא יכולים להאשים אותי שלא אמרתי… אמרתי!
החצי שלי שוב בבית… וזו הזדמנות לבקש ממנו להכין לי כל מיני דברים טעימים 🙂
אתמול הוא הכין בראוניז מדהימים וקצת לפני הוא הכין את הלחמניות המקסימות האלו.
את המתכון מצאתי לפני המון זמן בגיליון חגיגות 20 השנה של "על השולחן" (פברואר 2011). אורי שפט הביא אותו כמחווה למסעדת "קרן" המיתולוגית.
"אומרים שאם אתה עני, האוכל טעים יותר. אני לא יודע אם זה נכון, אבל אני זוכר את הפעם הראשונה שביקרתי ב"קרן". הייתי בן 33 ותפרן. לקחתי את אשתי לאכול במסעדה היקרה, והדבר הראשון שנחת על השולחן היה סלסילת לחמניות חמות ומפנקות מהתנור. עטתי עליהן עד הפירור האחרון" (אורי שפט).
אלרן גולדשטיין הכין את הלחמניות בזמנו במטבח של "קרן" והיום יש לו את אחת המעדניות השוות, עם כריך חזה העגל (סמוק מיט) הכי טעים שאכלתם. באחריות!
המתכון פשוט ומכיל 4 מרכיבים כך ששווה לנסות ולו רק בשביל להגיד שהכנתם את הלחמניות של חיים כהן 🙂
והן כל כך יפותתתת ונורא טעימות עם שוקולד, אבל גם עם חביתה וגבינה ואבוקדו… הכל הולך…
לחמניות "קרן"
חומרים ל-10 לחמניות:
560 מ"ל (2.5 כוסות) מים
30 גר' שמרים טריים
1 ק"ג קמח מנופה
20 גר' מלח
לזיגוג:
ביצה טרופה
אופן ההכנה:
מכינים את הבצק: יוצקים מים לקערת מיקסר. מוסיפים שמרים ומערבבים להמסה. מוסיפים קמח ומלח ולשים 4 דקות במהירות נמוכה עד לקבלת בצק. מגבירים את מהירות הלישה לבינונית ולשים 5 דקות נוספות עד לקבלת בצק גמיש ומעט קשה.
מניחים להתפחה ראשונה: מוציאים את הבצק מהקערה למשטח עבודה מקומח קלות ויוצרים כדור. מעבירים לקערה מקומחת קלות, מכסים במטלית מטבח ומניחים להתפחה ראשונה 40 דקות או עד שהבצק כמעט מכפיל את נפחו.
מעצבים, מתפיחים ואופים: מעבירים את הבצק למשטח עבודה מקומח קלות, מרדדים קלות לצורת מלבן ובעזרת סכין חותכים לרצועות. יוצרים מהרצועות עיגולים ומהעיגולים לחמניות אליפטיות. מסדרים את הלחמניות בתבניות מרופדות בנייר אפיה, מכסים במטלית ומניחים להתפחה שנייה למשך כשעה.
מחממים תנור ל-220 מעלות.
חורצים את גב הלחמניות בעזרת מספריים בשלושה מקומות ומברישים בביצה טרופה.
מכניסים לתנור. מתיזים מים על תחתית התנור (ליצירת אדים) וסוגרים את הדלת במהירות. מנמיכים את הטמפ' ל-200 מעלות ואופים 12-14 דקות עד הזהבה. מעבירים לרשת צינון.
ריבת תפוזים חורפית
אז החורף הזה באמת לא משהו ובמהלך השבוע אין לי יותר מידי חשק לבשל לבד, למרות שאני בבית כל הזמן… כך יוצא שחלק גדול מהיום אני באינטרנט, מתרשמת ממתכונים של אחרים וצוברת לעצמי חשק לסוף השבוע.
ובסוף השבוע, אני ובן זוגי עושים ניסויים באוכל 🙂
טוב, לא מדובר בניסויים מרחיקי לכת, אלא יותר ניסיונות של דברים שאף פעם לא הכנו ושעשו לי חשק במהלך השבוע.
אני נורא אוהבת לבשל עם יובל. הוא כיפי וזורם. ואף פעם לא יסרב לשום דבר שארצה לנסות.
חבל שהמטבח שלנו קטן נורא, אבל חוץ מעניין הגודל, אני חושבת שזה המקום האהוב עלי בשישי-שבת.
כך יצא שהכנו ריבת תפוזים. בדיוק נגמרה לנו ריבת חבושים שהכנו לפני כמה חודשים וריבת תפוזים עלתה די מהר כמחליפה ראויה.
יש לנו כל מיני עצי פרי בחצר. הם עדיין נורא קטנים, אבל חלקם מניבים פירות. עץ קלמנטינה שכמעט מגיע לאדמה מרוב שהוא דקיק וקשה לו לסחוב אפילו קלמנטינה אחת קטנה. עץ פומלה, שכל שנה מוסיף לנו פומלה אחת. נדמה לי שהשנה היו לו שתיים די שוות. שני עצי פיטנגו, שמניבים די הרבה מהפרי הקטן והמדהים, שמזכיר בטעם דובדבן. עץ תות אפגני, עם תותי בר ארוכים וטעימים טעימים. זו עדיין לא העונה שלו, אבל ברגע שיש לו פירות מתחילה מלחמה בינינו ובין זוג ציפורים, שהזכר מבין שניהם מאוד אוהב לחזר אחרי זוגתו עם התותים שלנו :). יש גם שיחי פטל ועץ רימון. ויש כמובן את עץ התפוז שלנו. שהוא מדהים. קטן אבל מלא מלא תפוזים כתומים, מתוקים ומלאי מיץ.
להכין ריבה זה די פשוט למען האמת. צריך להשגיח כדי לא לשרוף ולהוציא ברגע הנכון.
קראתי לאחרונה מאמר של ניר דודק במגזין "על השולחן". לטענת ניר מה שחשוב זה לתת לריבה להגיע לטמפרטורה של 105 מעלות. אין לנו בבית מדחום, אז אנחנו הסתפקנו ב"מבחן הטיפה", שיתואר בהמשך. אם יש לכם מדחום מתאים, שווה לנסות.
המתכון הזה הוא שילוב של שני מתכונים. האחד – מהאתר "המטבח של איה" והשני – מהספר "מטבח ישראלי" של עומר מילר (שהוא מאוד מומלץ דרך אגב).
מה אני אגיד לכם?… יצא טעים. צנצנת אחת (מלאה למחצה) כבר חוסלה.
המצרכים:
1 ק"ג תפוזים בעלי קליפה עבה
1 ק"ג סוכר
מיץ מחצי לימון + 3 חרצנים מהלימון
אופן ההכנה:
שוטפים היטב את התפוזים בשלמותם, מקרצפים טוב את הקליפה.
במגרדת דקה, או עם סכין חדה, מגרדים את כל הקליפה הכתומה מסביב לתפוז (נשאר תפוז שלם לבן, כלומר בקליפתו הלבנה שנמצאת מתחת לקליפה הכתומה).
* אנחנו שומרים את הגרידה בהקפאה ומוסיפים לתבשילים ועוגות.
מניחים את התפוזים בסיר, מכסים במים ומביאים לרתיחה. מבשלים את התפוזים עד שהם מתרככים.
מסננים את התפוזים מן המים ומניחים להם להתקרר.
חותכים את התפוזים המבושלים: אפשר לחתוך לקוביות קטנות, כמו שחותכים ירק לסלט, ואז הריבה תהיה עם חתיכות פרי קטנטנות. אם אוהבים להרגיש ממש נגיסה בחלקי פרי גדולים יותר, אפשר לחתוך כל תפוז ל – 4 או 6 חלקים.
בכל מקרה ובכל גודל, מוציאים את כל החרצנים החוצה. משתדלים לשמור את כל המיצים המופרשים בשעת חיתוך התפוזים.
שמים את התפוזים הקצוצים בסיר כבד עם הסוכר ומערבבים כל הזמן, עד שנוצרים מספיק נוזלים בסיר.
מביאים לרתיחה חזקה במשך מספר דקות.
מוסיפים מיץ מחצי לימון + 3 חרצנים של הלימון (הם יעזרו לריבה להיקרש).
מנמיכים להבה ומבשלים כשעתיים עד שהריבה מגיעה למרקם הרצוי * (הריבה מתבשלת בבעבוע רצוף). האינדיקציה לכך שהריבה מתבשלת בחום המתאים היא שנוצרות בסיר בועות שקופות. מפעם לפעם מערבבים את הריבה.
* מבחן הטיפה, כדי לדעת מתי הריבה מוכנה: מקפיאים מראש צלוחית ומטפטפים עליה מהריבה החמה. אם המרקם נעשה צמיגי, סימן שהריבה מוכנה.
חשוב מאד לא לתת לריבה להיחרך, היא דורשת תשומת לב וערבוב תכוף.
מכינים מספר צנצנות מעוקרות *, אליהן מעבירים את הריבה המוכנה. שומרים את צנצנות הריבה במזווה.
* עיקור הצנצנות: שופכים לצנצנות מים רותחים, סוגרים ומשאירים אותן כך עד שהריבה מוכנה.
גלידת חורף (וקיץ גם)
שנים חשבתי שזה בלתי אפשרי להכין גלידה בבית ואז קראתי מאמר במגזין "על השולחן" והשתכנעתי שזה אפשרי בתנאי שיש בבית מכונת גלידה.
בינתיים (עד לרכישת המכונה, שאינה מוצר זול במיוחד), ניסינו מאותו המאמר מתכון לגלידת וניל בלי מכונת גלידה. החלק העיקרי במתכון דיבר על להוציא את הגלידה מהמקפיא אחת לכמה שעות, לערבב ולהחזיר, כדי שלא ייווצרו גושי קרח בתערובת.
הגלידה בסופו של דבר יצאה טעימה, אבל ההכנה הייתה מאוד מייגעת וכמעט גרמה לנו לוותר.
אבל אז גילינו שאפשר לעשות גלידה קצת אחרת. בלי מכונה ובלי ערבובים חוזרים ונשנים.
המתכון הבא מופלא והוא לגמרי יציר כפינו להתפאר.
הגלידה המתקבלת הינה רכה ונימוחה ומאוד מתאימה לחורף, וגם לקיץ.
אפשר לגוון בטעמים ולצרף לסופלה או לעוגת שוקולד חמה. מעדן!
וכמובן שמתקבלת גלידה טבעית, ללא חומרים משמרים, שהיא הרבה יותר בריאה מכל גלידה קנויה שהיא.
מומלץ… 10 דקות הכנה וזהו…
המצרכים:
4 חלבונים (לבן)
1/2 כוס סוכר
1 סוכר וניל
להקציף
4 חלמונים (הצהוב)
1 שמנת חלבית להקצפה
להקציף
אופן ההכנה:
לערבב את שתי הקצפות בזהירות ולשפוך לתבנית.
להקפיא עד השימוש.
לגלידת וניל עם עוגיות – להוסיף עוגיות אוראו לתערובת החלבונים.
לגלידת וניל עם פצפוצים – להוסיף פצפוצי שוקולד מריר/לבן לתערובת החלבונים.
לגלידת שוקולד – להמיס במיקרוגל 200 גר' שוקולד מריר (עדיף 60% קקאו) עם השמנת החלבית להקצפה ולהוסיף לתערובת החלמונים.
אופציה נוספת לגלידת שוקולד – להוסיף 5 כפות אבקת שוקולית לתערובת החלמונים.
לגלידת שוקו וניל – להכין גלידת וניל עוגיות ולהקפיא במשך שעתיים. לאחר מכן, להכין גלידת שוקולד ולהוסיף כשכבה שניה לקופסה עם גלידת הוניל.