חגיגת שרימפסים
אתמול חגגתי יום הולדת 41 וזה היה The worst birthday ever 😦
האמת שיש לנו התמחות בימי הולדת גרועים במיוחד.
היה את השנה הזו שניסינו להגיע לאחוזת שולמית בראש פינה ונתקענו עם הרכב.
ולפני שלוש שנים אבי חלה מאוד בדיוק ביום ההולדת שלי, מה שהוציא לגמרי את החשק.
והיו עוד כמה שפשוט הדחקנו.
אבל אתמול היה השיא.
לא ישנתי בשני הלילות שקדמו ליום ההולדת והרגשתי פיזית רע מאוד.
הבן המתבגר שלי שכח את יום ההולדת שלי ונזכר ברגע האחרון להתקשר וזה נשמע פחות או יותר ככה: "אמא, מזל טוב. ביי".
היה לי יום ארוך ומעיק בעבודה.
ובערב כבר לא התחשק לעשות שום דבר.
מה שגרם ליובל להגיד לי בסוף הערב שזהו, עוברים תאריך.
אז מהשנה הבאה אנחנו חוגגים לפי התאריך העברי של יום ההולדת שלי, כ"א בניסן, שביעי של פסח.
ואיך כל זה מתקשר לשרימפסים אתם שואלים… אז זהו, שלא ממש.
אבל אתמול בערב רציתי לשפר לעצמי את מצב הרוח עם רשומה חדשה בבלוג (מה שלא קרה מזמן), וכבר הצטברו לי כל מיני דברים שרציתי לשתף אתכם בהם.
ועוגות היו לנו בשתי הרשומות האחרונות ולא התחשק לי (למרות שהכי מתבקש זה עוגה ליום ההולדת).
אז אני הולכת על השיגעון האחרון שלי… שרימפסים.
(דרך אגב, הרשומה לא התפרסמה בסופו של דבר אתמול בערב, כי באמת לא היו לי כוחות. מה שרק הוסיף לדובדבן שבקצפת יום ההולדת הטוב ביותר אי פעם).
אז שרימפסים…
לאחרונה גילינו באטליז אלדייעה החביב עלינו, שקיות של שרימפסים קפואים מדהימים (Frozen Litopenaeus Vannamei Shrimp – Seafood Express).
כמובן שמבחינתנו הכי טעים זה טרי (בכל דבר דרך אגב). אבל בכל הנוגע לשרימפסים, קפוא לוקח, כי לא צריך להתעסק עם הניקיון הלא פשוט שלהם וזה גם הרבה יותר זמין משרימפסים טריים.
מדובר בשרימפסים גדולים, מקולפים ונקיים.
צריך להפשיר מעט ולהקפיץ קצת במחבת וזהו… מעדן!
שרימפס בקארי וחלב קוקוס
מפשירים שרימפסים במסננת במשך כ-10 דקות.
מוציאים להם את הזנבות באמצעות משיכה שלהם (הזנבות נשלפים בקלות).
בשקית שאנחנו קונים יש 1 קג' שרימפסים קפואים ובערך מחצית השקית מספיקה לשני אנשים.
לאחר ההפשרה, מחממים במחבת כ-25 גר' חמאה עם חצי כפית אבקת קארי צהוב.
מוסיפים פחית קרם קוקוס ומביאים לרתיחה.
מוסיפים מעט פלפל שחור (אין צורך להוסיף מלח).
מוסיפים את השרימפסים ונותנים להם להתבשל כמה דקות, עד שהם הופכים להיות ורודים ומתגלגלים פנימה לכיוון הזנב.
מגישים עם אורז לבן.
שרימפס ברוטב צ'ילי מתוק / עפ"י ג'יימי אוליבר
מטגנים שרימפסים גדולים ונקיים במחבת עם מעט שמן (לאחר הפשרה והוצאת הזנבות, כפי שמפורט במתכון הקודם).
מוסיפים שומשום ומקפיצים, כדי שיעטוף את השרימפסים מכל הכיוונים (אפשרי, לא חובה).
מוסיפים רוטב צ'ילי מתוק ומקפיצים.
מגישים עם אורז לבן או עם נודלס.
אופציות נוספות:
o לצלות על אש פתוחה (מנגל). לתבל במעט פלפל או בתבלין קייג'ון.
o לטגן מעט בחמאה עם מרווה ופלפל.
o לבשל בחלב קוקוס עם מעט פלפל.
o להקפיץ מעט בשמן זית ולהוסיף על פיצה.
o להוסיף לרטבי פסטה – לקראת סוף ההכנה, לזרוק חופן שרימפסים לרוטב עגבניות, רוטב שמנת או רוטב על בסיס שמן זית.
o להקפיץ קלות בשמן ולגלגל בסושי.
o להוסיף לנודלס.
טיפ אחרון בשרימפס – כמה שפחות בישול יותר טוב. מקסימום 5 דקות.
לחיי ימי הולדת מוצלחים יותר 🙂 !
יום הולדת שנה לבלוג
וואו… כבר שנה… לא להאמין. זה מרגיש כאילו רק עכשיו התחלנו.
הרבה דברים קרו בשנה הזו גם בחיינו האישיים וגם כאן בבלוג וזה עושה לי חשק לעבור קצת אחורה ולהיזכר…
אז איך הכל התחיל?
התפטרתי ממקום עבודתי אחרי שלוש שנים. סיימתי במפח נפש ועם המון מחשבות האם להישאר בכלל בתחום העבודה הנוכחי שלי.
החלטתי לקחת את הזמן. לשבת בבית. לחפש (את עצמי?).
זו הייתה תקופה לא קלה. חליתי מאוד. בן זוגי מצא את עצמו גם הוא ללא מקום עבודה (ולא מבחירה).
ובתוך כל הקושי הזה, צמח לו משהו מאוד יפה ומאוד אישי. של שנינו…
"מזון למצלמה" מאגד בתוכו שלוש אהבות גדולות שלנו.
האחד, אוכל – ללמוד, לחקור, לנסות, להמציא, לערבב, לתבל והכל תוך ניסיון אמתי לאכול דברים בריאים, ללא חומרים משמרים ותוספים למיניהם. ליובל יש המון רעיונות והוא אופה בחסד. לי יש יד טובה לתיבול (כך יובל אומר). ביחד, יוצאים לנו דברים טעימים ופשוטים להכנה (כי למי באמת יש זמן לבשל אחרי יום עבודה).
השני, צילום – אני לא מצלמת. יובל הוא הצלם. אני חושבת שהוא מאוד מוכשר בזה ומוציא תחת ידו צילומים מדהימים. של אוכל כמובן, אבל לא רק.
השלישי, אהבתנו אחד לשני – וזה אולי הדבר שהוא הכי פחות מובן מאליו ואנו שומרים עליו מכל משמר.
הרשומה הראשונה בבלוג הייתה "פוקצ'ה של אמצע שבוע" בהשראת ארז קומרובסקי.
מצחיק לראות את הרשומות הראשונות, שבקושי היה בהן פתיח וחלק הארי שלהן היה המתכון עצמו.
היום אני יותר מרשה לעצמי. פחות אכפת לי אם אני כותבת לעניין או סתם מקשקשת. תכלס' זה שלי… מותר לי 🙂
הפוקצ'ה הייתה רשומה אחת מיני רבות של לחמים ודברי מאפה.
אחריה הגיעו: לחמניות מתוקות, לחם שיפון, פרעצל, פיצה, לחם בונז'ור, לחם זיתים שטוח, לחם רוסי/שומרוני, לחמניות שוקולד, קלצונה, לחם לבן, לחמניות "קרן", בייגל אמריקאי, חלה מתוקה ולחמניות קינמון.
כמו שסיפרתי לא פעם, יובל הוא אופה בחסד עליון. אוהב להתעסק עם בצק והבצק מחזיר לו אהבה, כך שהוא מוציא יצירות מופת מתחת לידיו. שווה להציץ ולנסות..
מתכונים נוספים שכיכבו כאן הינם בהשראת "המלך" ג'יימי אוליבר 🙂 : ספגטי עם שרימפס וארוגולה, ספגטי אלה פוטנסקה, אורז צ'ילי מתוק, אורז עם חלב קוקוס, עוף צלוי עם שומר ולימון ותפוחי אדמה קריספיים בתנור.
ג'יימי גרם למהפך אצלנו בבית. לפני כמה שנים התוודענו ל"מהפכת המזון" שלו וזה שינה לגמרי את תפיסת עולמנו. "Jamie Oliver 's Food Revolution" שודרה בשנת 2010 ובמהלכה ביקר אוליבר בוירג'יניה המערבית וניסה לשנות את הרגלי האכילה של תושבי המקום.
מי שלא הייתה לו ההזדמנות, בהחלט מומלץ לצפות. הסדרה עושה סוויץ' בראש ועוזרת לשנות הרגלי אכילה, לאו דווקא ממקום של הרזיה, אלא ממקום של לשמור על הגוף שלנו ולא לתת לתאגידים הגדולים להאכיל אותנו בזבל, פשוטו כמשמעו.
אם עד אז, אכלנו הרבה אוכל מוכן והמקפיא היה מלא באריזות שניצלים והמבורגרים מוכנים, שצריך רק לחמם, הרי שהיום הדברים האלו לא נכנסים אלינו הביתה ואנחנו באמת משתדלים להכין הכל לבד ממוצרים טריים ופשוטים, שלא מכילים יותר מידי מרכיבים, שאי אפשר לזהות.
אחד הכללים שלנו לעריכת קניות הינו שלא קונים משהו שרשימת המרכיבים שלו ארוכה מדי או כזו שמכילה יותר מידי תוספים. מאז מהפכת המזון של ג'יימי, עברו הרבה תכניות בישול בנהר המכלול התרבותי שלנו ועדיין ג'יימי הינו המועדף עלי בגלל גישתו והאוכל הפשוט שהוא מכין (ממליצה לנסות את "ארוחה ב-30 דקות" שלו).
הרבה מתכונים עברו בבלוג במהלך השנה:
67,300 צפיות
הכוכבת הבלתי מעורערת היא ללא ספק הכרובית הצלויה בתנור. תמיד בראש מצעד הרשומות הנצפות ביותר.
מתכונים אהובים נוספים: קוביות חזה עוף ברוטב סויה וצ'ילי מתוק ואורז צ'ילי מתוק (ממתכוני ה- Lunch Box / ארוחה בקופסה) ופסטה ביתית ברוטב שמנת, יין לבן ובייבי שרימפס.
במהלך השנה הספקנו גם להתארח במגזין "על השולחן" במסגרת פרויקט "כותבים אורחים". שם פורסמו מתכונים לשיפודי פרגית עם תפוחי אדמה חלומיים, מעטפות פילו במילוי כבד עוף וגבינת ריקוטה ביתית.
אסיים בתקווה לשנה נוספת פוריה, טעימה ומאתגרת ואזכיר שני מתכונים שפורסמו בבלוג ויכולים להוות תחליף מדהים לסופגניות החנוכה המטוגנות והלא בריאות.
אופציה אחת – מאפינס אפויים במילוי ריבה.
אופציה נוספת – לחמניות קינמון.
חג חנוכה שמח 🙂
ותמשיכו לקרוא ולהגיב (כיף לדעת שאנשים נהנים מהבלוג שלנו)…
פיצה שכולם אוהבים
פיצה ביתית זה אחד הדברים הכי טעימים שיש.
עד שלא מנסים, לא מבינים עד כמה זה הרבה יותר טעים מפיצה קנויה.
ניסינו הרבה בצקים והרבה שילובי תוספות ובסופו של דבר, חזרנו לפיצה הראשונה שהכנו אי פעם.
המתכון הזה פשוט וטעים…
מצרכים לבצק:
1 קג' קמח פיצה/ פוקצ'ה – שטיבל 15
1 שקית שמרית
1 כף סוכר שטוחה
2 כפיות מלח שטוחות
שליש כוס שמן זית
1/2 2 כוסות מים
אופן הכנת הבצק:
מערבבים את השמרים עם הקמח. מוסיפים את המים. מערבלים כדקה ומוסיפים את המלח ושמן הזית.
לשים טוב עד שהבצק הופך לרך ולא דביק (לא יבש מידי ולא נדבק). אם יש צורך, מוסיפים עוד מים.
מתפיחים את הבצק בכלי מכוסה. אחרי חצי שעה מורידים את הבצק עם היד, כשהוא בתוך הכלי, ואז מתפיחים עוד חצי שעה.
רוטב עגבניות
המרכיבים:
1 בצל גדול מגורד
5 עגבניות גדולות מגורדות
1 כפית שטוחה של מלח
מעט פלפל שחור גרוס
1/2 כפית אורגנו
מעט שמן
אופן ההכנה:
מחממים את השמן במחבת או בסיר שטוח. מוסיפים את הבצל הקצוץ ומטגנים רק עד שהוא הופך לשקוף.
מוסיפים את העגבניות המרוסקות ומבשלים תוך ערבוב 5 דקות.
מוסיפים את שאר המרכיבים, מערבבים ומבשלים עוד 1/2 דקה.
טועמים. אם חמוץ, מוסיפים טיפה סוכר ומבשלים 1/2 דקה נוספת.
אופן הכנת הפיצה:
מחממים תנור ל-180 מעלות.
מחלקים את הבצק ל-3 חלקים. כל חלק מרדדים לעלה עגול או מרובע, על נייר אפיה. רצוי שיהיה דק ככל האפשר.
מורחים את הרוטב על העלה.
למעלה אפשר לשים הכל – גבינות, ירקות, אנטיפסטי, בשר קצוץ – התוספות נכנסות ביחד עם הבצק לאפייה.
להלן כמה דוגמאות אפשריות:
- מוצרלה, אנשובי, פלפלים קלויים, זיתי קלמטה שחורים, עלי בזיליקום, גבינת עמק מגוררת.
- בשר טחון.
- פטריות חורש, גבינת סנט מור ורוזמרין.
- גבינת עזים, ירקות אנטיפסטי ועשבי תיבול.
- תפוחי אדמה ורוזמרין.
- פטריות ובצל.
- פטריות פורטובלו בשמן זית ושום, גבינת גורגונזולה ורוזמרין טרי.
- עגבניות שרי, פלפל ירוק ומוצרלה.
- בצל ומוצרלה.
- שמן אבוקדו, קוביות גבינה צפתית, זיתי קלמטה, מלח ים ותימין.
- שמן אבוקדו, ממרח עגבניות מיובשות, קוביות גבינה צפתית וזיתי קלמטה.
מכניסים לתנור לחצי שעה. בודקים אם מוכן באמצעות הרמת הבצק ובדיקה האם שחום מלמטה.
אם נשרף למעלה ועדיין לא שחום למטה, מנמיכים את האש ונותנים לפיצה להמשיך להיאפות.
מזון למצלמה 