לחמניות קינמון
טוב, אז בתקופה הזו של חיי המרווחים בין הרשומות יותר גדולים מאשר בעבר.
ואולי הרשומות עצמן קצת פחות ארוכות.
ולא צריך להילחם בזה.
זה ככה…
וזה לא אומר שאני פחות אוהבת את הבלוג, או פחות מתגעגעת.
וזה גם לא אומר שהמתכונים פחות טובים.
האוכל כאן פשוט וטעים!!!!
זה רק אומר, שאני עוברת תקופה קשה מבחינה בריאותית, וזה מעסיק אותי מעבר לרצוי.
ואם בתקופה קשה עסקינן, הפעם אציע מתכון מדהים ומפנק של לחמניות קינמון.
נראה לי שזה גם מתלבש טוב על סוף השבוע החורפי (לכאורה) ובכלל…
המתכון הזה התחיל ממתכון לחלה שראיתי בבלוג של שירלי נמש.
והמשיך עם שדרוג של יובל למתכון.
יובל למי שלא יודע (יש כזה שלא מכיר ?) או למי שלא זוכר (כבר יותר לגיטימי מהאופציה הקודמת) הוא אופה בחסד עליון.
הלחמים שלו מטריפים והוא יודע לעבוד עם בצק ואוהב לאפות.
את האהבה שלו מרגישים בכל מגע ולכן כשהוא החליט להוסיף קינמון לחלה ולהפוך אותה ללחמניות, היה ברור שיצא כאן משהו מדהים.
הלחמניות האלו רכות וטעימות. והמרקם שלהן מאוד דומה למרקם של סופגניה, רק שהן הרבה יותר בריאות.
שווה 🙂
וסתם משהו לא קשור… אני יודעת שהביקורות חלוקות, אבל למי שלא הספיק לקרוא ולא חושש מהביקורות השליליות, מאוד ממליצה על "חמישים גוונים של אפור", ודווקא בגרסת האודיו באנגלית "Fifty Shades of Grey" של E.L.James.
יש משהו בשפה האנגלית, שקשה לשחזר בעברית.
והספר הוא פשוט סיפור אהבה יפה ומרגש.
לי הוא מאוד עוזר לשקוע בצרות של אחרים (ועל הדרך גם משפר לי את האנגלית).
וגם הפסקול יפהפה.
אז סגרנו… לחמנית קינמון עם Fifty…
לחמניות קינמון
המרכיבים (לכמות של כ-15 לחמניות):
1 ק"ג קמח לחם
1 כף מלח
1/4 כוס סוכר
1 שקית שמרית
2 ביצים גדולות
1/3 כוס שמן
1/4 כוס דבש
11/2 כוסות מים פושרים
2 כפות קינמון
לזיגוג:
4 כפות דבש מהולות ב – 2 כפות מים רותחים
אופן ההכנה:
שמים את הקמח בקערת המיקסר. מוסיפים את השמרים ומערבבים היטב.
מוסיפים את המלח, המים, הביצים, השמן, הדבש והסוכר ולשים בעזרת וו הלישה כ-8-10 דקות עד לקבלת בצק רך וקצת דביק.
משמנים את הקערה במעט שמן, מגלגלים את הבצק בתוך הקערה על מנת שיצופה כולו בשמן. מכסים את הקערה במגבת ומניחים להתפחה למשך כשעה וחצי, או עד שהבצק מכפיל את נפחו.
לאחר שהבצק תפח, מוציאים ממנו את האוויר ומחלקים אותו לכדורים במשקל 100 גר' כל אחד. משטחים את הכדורים למעין צורת פיתה ומפזרים קינמון וסוכר על פי הטעם.
מקפלים כל עיגול לצורת מעטפה ואז מגלגלים לצורת כדור (כדי שהקינמון והסוכר יישארו בפנים).
מחליקים את פני הכדורים ע"י מתיחה של הבצק בעזרת שתי הידיים ודחיפה של הקצוות כלפי פנים.
מניחים את הכדורים בתבנית משומנת במרווחים של כ – 2 ס"מ זה מזה כשצדם החלק כלפי מעלה.
מכסים את התבנית במגבת ומניחים שוב להתפחה למשך כ – 40 דקות.
מחממים את התנור ל – 180 מעלות.
אופים את הכדורים למשך כ – 20-25 דקות עד לקבלת צבע זהוב.
מכניסים לתנור בכל פעם רק תבנית אחת (לא להשתמש באופציית הטורבו).
בינתיים מכינים את הזיגוג: מערבבים את הדבש במים רותחים.
עם צאת הכדורים מהתנור ובעודם חמים, מברישים אותם בזיגוג הדבש. מפזרים מעט סוכר למעלה.
אם מצליחים (מאוד קשה להתאפק), ממתינים לצינון מלא של הכדורים.
לחם לבן
עברו שבועיים מאז הרשומה האחרונה בבלוג והציק לי נורא שאין לי זמן / כוח אחרי יום עבודה.
ואז הגענו לשבת החורפית הזו…
מתבקש מתכון למרק בשבת החורפית הזו, אבל גם לחם לבן חמים ומריח יעשה את העבודה לדעתי 🙂
זוכרים שאני מאוהבת בלחמים ביתיים ?
אז זה אחד טוב במיוחד.
המתכון המקורי נקרא "לחם פשוט" ואכן כזה הוא… פשוט ופריך וחמים וטעים טעים.
כחובבת מתכונים מושבעת, אני מגלה בכל פעם מתכון חדש ומגייסת את בעלי, האופה הביתי, לנסות אותו.
מאז שגיליתי את המתכון הזה, הוא מככב…ותמיד יש כיכר במקפיא ואנחנו מוציאים כמה פרוסות, מחממים במיקרו והוא טעים ממש כאילו יצא עכשיו מהתנור.
הולך מצוין עם הפסטרמה שלנו, חמאה, ממרח איקרה, שוקולד נוטלה, ריבה וכל דבר אחר שרק עולה על דעתכם.
והיתרונות… הכנתם אותו במו ידיכם, אתם יודעים מה המרכיבים והריח שמתפשט במטבח בעת אפייתו, המממ… תענוג!
ואם בכל זאת, הולך לכם טוב מרק בשבת הזו, אולי תנסו את הלחם הלבן עם מרק עדשים ובשר… המתכון כאן!
שבת נהדרת שתהיה לנו ושבוע טוב עוד יותר..
לחם לבן – מקור המתכון: "Pastaghetti"
המרכיבים (ל-2 כיכרות לחם):
1 קג' קמח לחם
40 גר' שמרים טריים
15 גר' מלח
20 גר' דבש
40 גר' חמאה רכה חתוכה לקוביות
כ- 550 מ"ל מים פושרים
אופן ההכנה:
בקערת מיקסר עם וו לישה לערבב קמח ומלח. במידה ומשתמשים בשמרים טריים, יש להתסיס אותם קודם במעט מים בקערית קטנה. להוסיף לקמח שמרים ודבש ולערבב מעט. להתחיל להוסיף מים ולהמשיך ללוש עד שיתקבל בצק. להוסיף את קוביות החמאה, בכל פעם קובייה-שתיים. סה"כ לישה כ-10 דקות.
לכסות את הקערה ולהניח להתפחה של כשעה.
להוציא אויר מהבצק בעזרת אגרוף ולעצב לכיכר עגולה, מאורכת או אובלית. להניח בתבנית מרופדת בנייר אפיה, לכסות את הכיכר ולהניח להתפחה של כשעה. בינתיים להדליק את תנור האפייה ל- 200 מעלות ולהניח בקרקעית התנור קערית. כאשר לדעתכם הכיכר תפחה מספיק, לבצע בה חתכים, 2-3 יספיקו. החתכים הם לא רק ליופי, הם משפיעים על כיוון התפיחה של הכיכר בתנור ומאפשרים יציאת אדים מהבצק במהלך האפייה.
להענקת מראה "כפרי" לכיכר שלכם, אפשר לפזר על הכיכר מעט קמח, לפני ביצוע החתכים.
לשים כוס מים חמים בקערית שבקרקעית התנור ולהכניס את התבנית. לאפות כ-10 דקות בחום 200 מעלות, לאחר כ- 10 דקות להוציא את הקערית ובה המים מהתנור ולהוריד את טמפ' התנור ל-190 מעלות.
לאפות כ-30-35 דקות, עד שהכיכר מקבלת גוון חום.
להוציא ולצנן על רשת לפני החיתוך.
לחם רוסי / שומרוני
טוב, אז איך התחיל הרומן שלנו עם הלחם הזה 🙂 ? יובל אוהב מאוד לאפות והוא גם ממש ממש, אבל ממש, טוב בזה (נכתב באובייקטיביות גמורה). מזה זמן רב חשקה נפשו באפיית לחם רוסי. למיטב הבנתי מדובר בלחם עגול, כהה, עם מעטה קריספי וקשה. חיפשנו הרבה זמן ברשת ולפני כשבוע, פרסמתי שאלה באחת הקבוצות בפייסבוק ובתגובה קיבלתי מתכון נ-ה-ד-ר!
כותרת המתכון הייתה "לחם שיפון רוסי חמוץ" וכאן מגיעה הסתייגות. הלחם מדהים. באמת. ברגע שמכינים אחד, מתמכרים וזה הופך להיות תחביב שבועי (לפחות). אבל אני לא בטוחה שהוא עונה להגדרה של לחם רוסי, והוא גם לא באמת חמוץ (שזה דווקא טוב). יובל שינה את יחס הקמחים במתכון בין קמח הלחם וקמח השיפון, כך שהרוב מתבסס על קמח לחם ולא על שיפון, מה שגורם לכך שהלחם יצא בהיר יחסית. מתקבל באמת לחם ענקי, עגול עם מעטה קריספי, ומה שהכי נחמד זה שאפשר לפרוס ממנו פרוסות ענקיות, שהן נהדרות לכריכים.
יש סטרטר ללחם, שזה בעצם שלב מקדים, שיכול אולי לאיים מעט, אבל באמת שזה שום דבר. מכינים את הסטרטר. משאירים להתפחה (אפשר להכניס למקרר, אם רוצים להאט מעט את התהליך) וביום המחרת ממשיכים לשלב הבא. אין יותר מידי התעסקות, אבל בהחלט יש המתנה בין השלבים.
אפשר להוסיף לבצק כל מיני דברים, כדי להעשיר את טעמו. אנחנו הוספנו גרעיני חמנייה, שבהחלט עשו איזשהו סוויץ' ושדרגו.
הלחם מופלא עם חמאה וגבינה צהובה. כמה פשוט… ככה טעים… באמת מומלץ!
* מבוסס על מתכון של איימי, שציינה כי מקורו הינו wan, ואשר התפרסם בפורום אוכל של אתר בי"ס אורט.
המתכון מאוד מפורט, אבל זה לא מעיד על קושי בהכנה, אלא נועד כדי להקל…
מרכיבים (לכיכר ענקית):
סטרטר:
250 מ"ל מים מהברז
1 כף שמרים יבשים / 25 גר' שמרים טריים
125 גר' קמח לחם
100 גר' קמח שיפון כהה
בצק:
הסטרטר שהוכן יום קודם
300 מ"ל מי ברז רגילים
2 כפיות סוכר
2.5 כפיות מלח
650 גר' קמח לחם + קמח לקימוח ולישה
אופן ההכנה:
הכנת סטרטר:
לערבב את המים עם השמרים. להשאיר לתסיסה.
לערבב יחד את קמח השיפון עם קמח הלחם.
להוסיף לקמח את תערובת השמרים (מתקבלת תערובת שנראית כמו פודינג).
לכסות את הקערה בניילון ולתת לסטרטר לעמוד לילה.
* אם לא רוצים לחכות יום, אפשר להכין את הסטרטר ואחרי 3 שעות להמשיך.
הכנת הלחם:
לערבב את הסטרטר המוכן.
להוסיף לתוכו: מים, סוכר, מלח וקמח לחם.
ללוש לבצק רך ונעים כ- 10-12 דקות.
זה הזמן להוסיף גרעיני חמנייה או כל תוספת אחרת.
ללוש עד לפיזור אחיד.
ליצור כדור ולשמן אותו.
לשים בקערה משומנת מכוסה בניילון / מגבת מעל (לא לאטום לחלוטין).
להשאיר להתפחה (עד הכפלת נפח).
אחרי ההתפחה הראשונה, להוציא אויר ולשטח את הבצק בעדינות.
לעצב לצורה הרצויה (עגולה או אובלית).
לקמח את הכיכר היטב מכל הכיוונים.
לחתוך מס' חתכים אלכסוניים בגב הכיכר.
להניח על תבנית עם נייר אפיה מקומח.
להשאיר להתפחה על התבנית, מכוסה במגבת או בשקית ניילון ענקית, שתכיל את כל התבנית (שקית אשפה למשל).
אחרי התפחה ארוכה וממושכת, של כשעה, להכניס את תבנית הלחם לתנור, להשפריץ מעט מים עם שפריצר מעל כיכר הלחם ולסגור מיד את דלת התנור.
לחזור על הפעולה פעמיים בהפרש של 10 דקות.
לאפות בתנור שחומם מראש ל- 175 מעלות (בטורבו) במשך כשעה.
10 דקות לפני תום האפייה, להבריש את הכיכר בגלאז שהוכן ממים וקורנפלור:
הכנת הגלאז:
לערבב:
125 מ"ל מים
2 כפיות קורנפלור
לחם זיתים שטוח
חלוקת התפקידים אצלנו בבית היא כזו שאני הבשלנית ויובל האופה (במסגרת תפקידו הוא גם מבצע את הרכש עבור הבשלנית). בתחום האפייה, אני מוצאת את המתכונים, קוראת קריאות התלהבות ומוחאת כפיים והוא מוציא תחת ידיו לחמים שהם ממש מעשי קסמים.
כל פעמים אני נשבעת שזה הלחם הכי טעים שאכלתי ואז מגיע מתכון חדש עם לחם חדש, שקורא תיגר ומשיג את תואר המלך, לפחות עד למתכון הבא.
הלחם המחזיק בתואר בביתנו כעת הינו לחם שיפון עם זיתים, עפ"י מתכון של ארז קומרובסקי.
מה שמיוחד בלחם הזה הינו השילוב בין קמח הלחם וקמח השיפון, הזיתים השחורים והקרסט המדהים.
הלחם הזה גם לא יותר מידי מעוצב, כך שממש אין בעיה להכינו.
מעצבן שצריך לחכות עד שהוא תופח, אבל הביס בסוף שווה את ההמתנה.
* נבדק עם מגוון ממרחים. הכי טעים – עם ממרח גוואקמולי. טוב, וגם עם חמאה…
חומרים ל-4 כיכרות צרים וארוכים:
700 גרם (5 כוסות) קמח לאפיית לחם
300 גרם (2 כוסות) קמח שיפון
30 גרם (קובייה) שמרים טריים, או 1 כף שמרים יבשים
650 גרם (1/4 3-3 כוסות) מים מינרלים קרים (בחורף רצוי פושרים)
1/2 1 כוסות זיתים מגולענים מזן טאסוס או קלמטה (אפשר להשתמש בזיתים שחורים מכל סוג)
1 כף שטוחה מלח ים דק
עלי אורגנו טריים ממספר גבעולים
1 כף שטוחה זרעי כוסברה
שמן זית לשימון הקערה
אופן ההכנה:
1. מנפים את שני סוגי הקמח לקערה גדולה ומערבבים. מוסיפים קוביית שמרים טריים או כף שמרים יבשים ומפוררים אותם באצבעות לתוך הקמח. מוזגים את המים ולשים כ-8 דקות. אם הבצק קשה ויבש מדי, מוסיפים מים.
2. מוסיפים את המלח, עלי האורגנו (ללא הגבעולים), זרעי הכוסברה והזיתים (מותירים כמה זיתים לקישוט). לשים עד שהבצק הופך אחיד ודביק. מעבירים את הבצק לקערה ששומנה בשמן זית, מכסים בשקית ניילון (לא ניילון נצמד), ומניחים לתפוח בטמפרטורת החדר כשעה וחצי, או עד שהבצק מכפיל את נפחו. אחרי כחצי שעה רצוי "להפיל" את הבצק, כלומר להוציא ממנו את האוויר ולהחזיר אותו לקערה להמשך התפיחה.
3. מעבירים את הבצק למשטח מקומח. פותחים אותו בידיים למלבן גדול. מקמחים את הבצק שוב, ובסכין גדולה וחדה, או בעזרת קלף פלסטיק חותכים אותו ל-4 מלבנים ארוכים. מפזרים עליהם מעט קמח שיפון, ורצוי לפזר עוד קצת זיתים מלמעלה.
4. מניחים את המלבנים על שני גיליונות נייר אפייה שקומחו בקמח שיפון והונחו על מגשים ללא שוליים. מכסים בניילון (לא נצמד) ומניחים לתפיחה נוספת כשעה עד שעה וחצי. מאחר שהאפייה תיעשה בשני סבבים, אפשר לאחסן מגש אחד במקרר, כדי להאט את התפיחה האחרונה, ולהוציא אותו מהמקרר כמה דקות לפני תום האפייה של הסבב הראשון.
5. מניחים אבן אפייה או תבנית הפוכה בשליש התחתון של התנור ומחממים אותו ל-240 מעלות (לא במצב טורבו).
6. מתיזים מעט מים בתוך חלל התנור כדי ליצור לחות ומחליקים נייר אפייה אחד עם שתי כיכרות על האבן או התבנית ההפוכה. אופים כ-20 דקות. מנמיכים את חום התנור ל-190-200 מעלות ואופים עוד כ-20-25 דקות. אם אתם אוהבים לחם עם קרום עבה במיוחד, אל תחששו להשאיר אותו בתנור עוד כמה דקות, כדי לעבות את הקרום.
7. מעבירים לצינון על גבי רשת ואופים באותה צורה את הכיכרות שנותרו.
8. כדי לבדוק שהלחם מוכן מקישים על תחתיתו. כשהוא משמיע צליל חלול – הלחם מוכן.
לחם בונז'ור
לחמים ביתיים זה באמת משהו שאני מאוד אוהבת.
הניסיון האחרון שלנו בתחום היה מתכון ללחם שמצאתי בפייסבוק של בונז'ור.
מאוד פשוט ומאוד מאוד מוצלח.
ממליצה לנסות…
מצרכים:
1 ק"ג קמח
2.5 כפיות שמרים יבשים
1.5 כפיות מלח
650 מ"ל מים
אופן ההכנה:
1. מכניסים את כל החומרים יחד למיקסר או לקערה ולשים כ-10 דקות כדי שהגלוטן יתפתח כראוי.
2. מניחים את הבצק בקערה גדולה, מכסים בניילון או מגבת ועוזבים לשעה לפחות. בזמן הזה הבצק יכפיל את נפחו. לאחר זמן ההתפחה מוציאים את הבצק מהקערה, ואם צריך מפזרים מעט קמח כדי להקל על מלאכת עיצוב הכיכר.
3. טופחים היטב על הבצק כדי לשחרר ממנו את הגזים שנוצרו במהלך ההתפחה. חותכים אותו לשני חצאים ומעצבים שתי כיכרות עגולות או ארוכות.
4. מרפדים מגש בנייר אפייה ומפזרים עליו כמות נדיבה של קמח או סולת. נותנים לכיכרות לתפוח עוד שעה כשהן מכוסות. בתום השעה חורצים חריץ בעומק של חצי סנטימטר לאורך הכיכר או שניים–שלושה חריצים לרוחב. רגע לפני ההכנסה לתנור מניחים תבנית עם מים רותחים בתחתית התנור, כדי שיתפתח קרום פריך.
5. מחממים תנור ל-250 מעלות ואופים כ-25 דקות.
זהו, הלחם מוכן כשחלקו העליון שזוף היטב וכאשר נוקשים על חלקו התחתון יש רעש עמום. קריספי וטעים 🙂
פסטה ביתית
ביום שישי האחרון רכשנו בשעה טובה ומוצלחת מכונת פסטה ביתית. בן זוגי היקר מזמן חושק באחת כזו והפעם הנושא עלה, כשאמרתי שאפשר לקנות פסטה טרייה בחנות "פסטה דלה קזה" בקניון שרונים בהוד השרון והוא אמר שממש ממול יש חנות 4Chef , ואפשר לקנות מכונת פסטה ולהכין לבד בבית 🙂 אז הלכנו על זה… וזה היה בעצם עוד מסמר בארון המאכלים התעשייתיים, בעלי הרכיבים שאינם טבעיים, שאנו ממעטים ככל האפשר להכניס לביתנו.
המתכון הנבחר לפסטת הבכורה הביתית הופיע באחת הרשומות הראשונות שלי כאן בבלוג – ספגטי עם שרימפס וארוגולה.
אני מצרפת מתכון מהיר ויומיומי להכנת פסטה ביתית. ממליצה בחום לרכוש מכונת פסטה, למרות שניתן להכין את המתכון גם ידנית.
המתכון לקוח מתוך הספר הראשון של ג'יימי אוליבר – השף הערום.
המרכיבים (ל-4 מנות):
500 גר' קמח פסטה (שטיבל 9) או קמח לחם (שטיבל 2)
5 ביצים גדולות וטריות
המרכיבים לבצק ביצים / מהספר "פסטה, נודלס ומה שביניהן" של ישראל אהרוני:
400 גר' קמח לבן מנופה
100 גר' קמח פסטה של "שטיבל" (או 500 גר' קמח לבן בלבד)
1/2 כפית מלח
5 ביצים שלמות
המרכיבים לבצק חלמונים / מהספר "פסטה, נודלס ומה שביניהן" של ישראל אהרוני:
400 גר' קמח לבן מנופה
100 גר' קמח פסטה של "שטיבל" (או 500 גר' קמח לבן בלבד)
1/2 כפית מלח
2 ביצים
6 חלמונים
אופן ההכנה:
לשים את המרכיבים לבצק חלק, טוב ומשיי, ולשים די זמן כדי לפתח ולחזק את הגלוטן שבקמח, כך שהבצק יהיה גמיש.
אם מרגישים שהבצק רטוב או דביק, מוסיפים קצת קמח, ואם הוא יבש מדי – מוסיפים עוד ביצה.
עוטפים את הבצק בניילון נצמד ושמים במקרר לשעה.
מוציאים את הבצק מהמקרר ומחלקים ל-4 כדורים . מכסים שוב 3 מהם, ועובדים עם אחד בכל פעם.
משטחים את הכדור בעדינות עם בסיס כף היד, ומעבירים את הבצק דרך החריץ הכי רחב של המכונה, כדי שהיא תרדד אותו לעלה עבה (מקפלים את שני הקצוות לאמצע, ואחר כך מעבירים את הבצק דרך החריץ הרחב ביותר, 3 או 4 פעמים, וזה גורם לצידי הפסטה למלא את כל רוחבה של המכונה). אז מקמחים מעט את שני הצדדים ומעבירים את הבצק דרך חריץ צר יותר. חוזרים על הפעולה כל הזמן ומקטינים תוך כדי את רוחב החריץ, עד שהעלים מגיעים לעובי של 1-1.5 מילימטרים (במכונה אפשר לרדד את עלי הפסטה דק יותר מאשר ביד).
עכשיו מונחים לפניכם כמה עלי פסטה. חותכים את העלים לאורך של כ-20 סנטימטר. מגלגלים כל חתיכה כמו גלילה (רולדה), בלי לשכוח לקמח אותה לפני כן בנדיבות משני הצדדים.
אם משתמשים במכונת פסטה, חותכים בסכין של המכונה. אפשר לחתוך גם ידנית.
פפארדלה – חותכים כל גלילה לפרוסות ברוחב 4 סנטימטרים.
טליאטלה – חותכים כל גלילה לפרוסות ברוחב 2 סנטימטרים.
טאלייריני – חותכים כל גלילה לפרוסות ברוחב 1 סנטימטר.
אחרי שחותכים את הפסטה ברוחב הרצוי, מטלטלים את פרוסות הגלילה ומקפיצים אותן בעדינות כדי לפתוח אותן ולהיפטר מקמח עודף.
אחר כך מניחים את האטריות על תבנית, בערימות בגודל של מנה.
אפשר לבשל את הפסטה מיד, ואם מניחים אותה על מגש ומכסים היטב במגבת לחה, היא נשארת טרייה 3-4 שעות, ואז מאחסנים במיכל אטום (הפסטה מחזיקה חודשיים לפחות).
מבשלים את הפסטה במים רותחים ומומלחים עד לדרגת אל – דנטה (לא רכה מידי) – כ-5 דקות. מסננים, מוסיפים לרוטב ומערבבים.
מגישים מיד.
מזון למצלמה 