צילום, אוכל ומה שביניהם

פוסטים שתויגו 'שמן זית'

אגרול אפוי במלית ירקות ועוף

IMG_5929_s

קיץ וכולם אומרים שאין חשק לבשל. האמת שלי בעיקר אין כוח ועוד פחות מזה זמן לבשל, כי הימים שלי בעבודה מאוד ארוכים וכשחוזרים הביתה נכנסים לבריכה ולא רוצים לצאת ממנה, עד שהמים מתקררים (כן, כן, אפילו בסוף יולי, המים בבריכה באיזשהו שלב מתקררים).

אז מחפשים דברים קלים ומהירים להכנה.

שיהיו גם דלי קלוריות.

ועם המון ירקות…

וככה מגיעים לאגרול אפוי 🙂

האמת שזה היה רעיון של יובל (כמו הרבה דברים טובים אחרים).

הוא הגיע איזה יום הביתה ואמר "בואי נכין אגרול בתנור". בהתחלה לא התלהבתי… תכלס' איך משהו שהכי טעים כשהוא מטוגן, ימשיך להיות טעים כשמוותרים על הטיגון שלו ומכניסים אותו לתנור ?

אבל אם יובל מבקש, אני בדרך כלל מוכנה לפחות לנסות..

אז חיפשנו קצת באינטרנט כדי לקבל רעיונות.

התלבטנו באיזה בצק להשתמש – דפי אורז, בצק סיגרים או בצק פילו.

דפי האורז ירדו מהר מאוד כי הבנו שהם הכי טעימים כשהם בכלל לא מבושלים. אז נשארנו עם בצק סיגרים או בצק פילו.

בסופרמרקט בדקתי את הרכיבים של שני הבצקים והחלטתי שיותר מתאים בצק פילו, שאין בו שומן בכלל (ברכיבים של בצק סיגרים נרשם שומן צמחי… שבסופו של דבר הוא ככל הנראה מרגרינה).

יחד עם בצק הפילו, הצטיידתי בהמון ירקות מכל המינים והסוגים – פלפלים אדומים, גזר, כרוב, בצל ירוק, נבטים סיניים ועלי תרד שטופים.

ההכנה מאוד פשוטה.

בשלב הראשון מכינים מעין סלט סיני חם (יובל חתך את הירקות ואני הקפצתי אותם בסיר סוטז') ואז ממלאים את דפי הפילו (יובל מילא והתענג על כל רגע).

אנחנו הוספנו גם קוביות חזה עוף, שישב במקרר כמה ימים, ופחדתי שיתקלקל אז הכנסתי למתכון.

מאוד חשוב לזכור להוציא את הבצק מהמקפיא כמה שעות לפני ההכנה.

בהתחלה לא חשבנו על זה ואז הוצאנו את הבצק מהמקפיא וראינו שאם ננסה לפתוח אותו הוא פשוט יתפרק. אז עזבנו אותו על השיש ונכנסנו לבריכה (זו מתחילת הפוסט…).

יצא יפה וטעים…

דרך אגב, הסלט הסיני טעים גם בלי בצק הפילו. סתם בתור תוספת (תוך כדי הכנה, נשנשתי ממנו כל כך הרבה שכבר חששתי שלא יישאר עם מה למלא את האגרולים).

כשהאגרולים יצאו מהתנור, אכלנו כמה כשהם היו עוד חמים בתוספת רוטב צ'ילי מתוק.

אבל הרעיון היה להכין משהו שאפשר יהיה לקחת אתנו לארוחת צהרים בעבודה (הכמות הספיקה ליומיים עבורי ועבור יובל והם היו טעימים מאוד לאחר חימום קצר במיקרוגל ובתוספת רוטב צ'ילי מתוק).

תחשבו על זה בקניה הבאה שלכם… זוכרים ? טעים, בריא וקל להכנה…

בתאבון!

דרך אגב, אין ציון מקור למתכון, היות והוא הורכב משלל מתכונים (שבעיקר נתנו לנו השראה) והתוצאה הסופית היא לגמרי שלנו.

 

IMG_5934_s

אגרול אפוי במלית ירקות ועוף

המצרכים (12-15 אגרולים):

1 חב' בצק פילו (500 גרם)

1/4 כוס שמן זית או תרסיס שמן – להברשה על העלים

4 כפות שמן קנולה – לטיגון הירקות

1 ביצה טרופה – להברשה

3 כפות גדושות שומשום

המלית:

2 פלפלים אדומים פרוסים דק

1 גזר פרוס דק או מגורר

1/4 כרוב פרוס דק

3 בצלים ירוקים פרוסים לרצועות דקות

1/2 חב' נבטים סיניים (150 גר')

1 חב' עלי תרד שטופים (200 גר')

1 קג' חזה עוף שלם,  נקי וחתוך לקוביות

1/2 כפית פלפל שחור גרוס

3 כפות רוטב סויה

 

* אפשר לגוון עם כל סוגי הירקות.

 

IMG_5935_s

אופן ההכנה:

מכינים את המלית:

מטגנים את הירקות בשמן קנולה עד לריכוך קל.

מוסיפים תוך כדי טיגון בהדרגה: פלפלים אדומים, גזר, כרוב, בצלים ירוקים, נבטים סיניים ותרד.

בסוף מוסיפים פלפל שחור גרוס ורוטב סויה. מערבבים ומטגנים עוד כ- 2 דקות.

במחבת נפרדת מטגנים את קוביות חזה העוף עם מעט שמן.

כאשר קוביות חזה העוף משחימות, מוסיפים אליהן את תערובת הירקות המוכנה ומערבבים.

מכינים את האגרולים:

חוצים עלה פילו לשניים ושמים אותו לאורך על קרש חיתוך. מרססים את העלה בשמן.

מניחים מעט מהמלית (כף גדושה בערך) בקצה הקרוב אלינו, מקפלים את השוליים כסנטימטר מכל צד ומגלגלים לצורת אגרול.

מניחים על תבנית מרופדת בנייר אפייה, מורחים למעלה ביצה טרופה ומפזרים מעט שומשום.

אופים בחום של 190 מעלות כ- 20 דקות, עד הזהבה.

 

IMG_5936_s


כרובית שלמה צלויה בתנור בהשראת אייל שני ומתכון לטחינה ביתית עפ"י חוסאם עבאס

IMG_1008_1

אז על מה אנחנו הולכים השבוע ?… דווקא משהו די פשוט, בריא וטעים, שהגיע בעקבות בקשות בפייסבוק למתכוני כרובית.

ההשראה היא כמובן אייל שני, שמגיש כרובית צלויה עטופה בנייר. אכלנו ב"מזנון" שלו לפני שנה בערך. נדמה לי ששילמנו משהו כמו 30 ₪ עבור הכרובית שהייתה טעימה ללא ספק, אבל אז החלטנו שגם אנחנו יכולים, הרבה יותר זול.

אז חיפשתי קצת ברשת ועליתי על מתכון של מיכל וקסמן. יובא כאן לאלתר בהמשך הפוסט.

עד שבן זוגי נכנס לעסקי הכרובית, הכרתי רק את הכרובית הקפואה של "סנפרוסט" וגם אז ידעתי להוסיף אותה רק לתבשיל ירקות. כשקיבלתי את הסו שף הכי טוב בעולם, שמוכן לנקות ולחתוך ולהרתיח… גיליתי שכרובית טרייה היא באמת הכי.

מה שטוב במתכון הזה, שהוא באמת מהיר הכנה. אפשר להכין מראש ולקחת לעבודה ביום המחרת. טעים חם (אפשר לחמם במיקרו), אבל גם קר. נהדר בתוספת טחינה ביתית.

אם נשארת כרובית כמה ימים במקרר, אפשר לחתוך אותה לפרחים ולהוסיף לאורז, פתיתים, אטריות וכו'.

 

המרכיבים:

1 ראש של כרובית לבנה וטרייה מאוד עם כל העלים שעוטפים אותה

שמן זית למריחת הכרובית

סיר מלא מים

חופן של מלח גס

אופן ההכנה:

1. מחממים תנור לחום מקסימלי.

2. מרתיחים מים בסיר גדול שיכול להכיל את הכרובית בשלמותה. רתחו המים. מוסיפים מלח כמו לפסטה. מכניסים את הכרובית השלמה למים כשהזנב (הגבעול העבה) פונה כלפי מעלה והתפרחת כלפי מטה. מבשלים את הכרובית 10 דקות.

3. מוציאים את הכרובית בזהירות מהמים, שלא יקרעו העלים. מסננים ומורחים את התפרחת במריחה נדיבה של שמן זית. מפזרים מלח גס מעל. מניחים במרכז התנור. צולים 30-45 דקות, עד שהכרובית שחומה ופריכה מבחוץ. 

 

* מומלץ להגיש עם רוטב טחינה ועם עגבניות מרוסקות.

 

מתכון לטחינה ביתית עפ"י חוסאם עבאס (מסעדת אל-באבור):

המרכיבים:

1 כוס טחינה גולמית

1/2 כוס מים קרים מאד

1 לימון סחוט טרי

1/2 שן שום כתושה (לא חובה)

1/2 צרור פטרוזיליה קצוץ דק (לא חובה)

1/2 כפית מלח

 

אופן ההכנה:

יוצקים את המים לתוך הקערה. מוסיפים את המלח ובוחשים עד שהמלח נמס במים.

מוסיפים את הטחינה ומערבבים עד שהתערובת לבנה.

מוסיפים את הלימון ומערבבים.

מוסיפים את שן השום והפטרוזיליה ומערבבים.

מצננים במקרר כחצי שעה ומגישים קר.

IMG_0906_1


לחם זיתים שטוח

IMG_4421_s

חלוקת התפקידים אצלנו בבית היא כזו שאני הבשלנית ויובל האופה (במסגרת תפקידו הוא גם מבצע את הרכש עבור הבשלנית). בתחום האפייה, אני מוצאת את המתכונים, קוראת קריאות התלהבות ומוחאת כפיים והוא מוציא תחת ידיו לחמים שהם ממש מעשי קסמים.

כל פעמים אני נשבעת שזה הלחם הכי טעים שאכלתי ואז מגיע מתכון חדש עם לחם חדש, שקורא תיגר ומשיג את תואר המלך, לפחות עד למתכון הבא.

הלחם המחזיק בתואר בביתנו כעת הינו לחם שיפון עם זיתים, עפ"י מתכון של ארז קומרובסקי.

מה שמיוחד בלחם הזה הינו השילוב בין קמח הלחם וקמח השיפון, הזיתים השחורים והקרסט המדהים.

הלחם הזה גם לא יותר מידי מעוצב, כך שממש אין בעיה להכינו.

מעצבן שצריך לחכות עד שהוא תופח, אבל הביס בסוף שווה את ההמתנה.

* נבדק עם מגוון ממרחים. הכי טעים – עם ממרח גוואקמולי. טוב, וגם עם חמאה…

IMG_4430_s

 

חומרים ל-4 כיכרות צרים וארוכים:

700 גרם (5 כוסות) קמח לאפיית לחם

300 גרם (2 כוסות) קמח שיפון

30 גרם (קובייה) שמרים טריים, או 1 כף שמרים יבשים

650 גרם (1/4 3-3 כוסות) מים מינרלים קרים (בחורף רצוי פושרים)

1/2 1 כוסות זיתים מגולענים מזן טאסוס או קלמטה (אפשר להשתמש בזיתים שחורים מכל סוג)

1 כף שטוחה מלח ים דק

עלי אורגנו טריים ממספר גבעולים

1 כף שטוחה זרעי כוסברה

שמן זית לשימון הקערה

 

אופן ההכנה:

1. מנפים את שני סוגי הקמח לקערה גדולה ומערבבים. מוסיפים קוביית שמרים טריים או כף שמרים יבשים ומפוררים אותם באצבעות לתוך הקמח. מוזגים את המים ולשים כ-8 דקות. אם הבצק קשה ויבש מדי, מוסיפים מים.

2. מוסיפים את המלח, עלי האורגנו (ללא הגבעולים), זרעי הכוסברה והזיתים (מותירים כמה זיתים לקישוט). לשים עד שהבצק הופך אחיד ודביק. מעבירים את הבצק לקערה ששומנה בשמן זית, מכסים בשקית ניילון (לא ניילון נצמד), ומניחים לתפוח בטמפרטורת החדר כשעה וחצי, או עד שהבצק מכפיל את נפחו. אחרי כחצי שעה רצוי "להפיל" את הבצק, כלומר להוציא ממנו את האוויר ולהחזיר אותו לקערה להמשך התפיחה.

3. מעבירים את הבצק למשטח מקומח. פותחים אותו בידיים למלבן גדול. מקמחים את הבצק שוב, ובסכין גדולה וחדה, או בעזרת קלף פלסטיק חותכים אותו ל-4 מלבנים ארוכים. מפזרים עליהם מעט קמח שיפון, ורצוי לפזר עוד קצת זיתים מלמעלה.

4. מניחים את המלבנים על שני גיליונות נייר אפייה שקומחו בקמח שיפון והונחו על מגשים ללא שוליים. מכסים בניילון (לא נצמד) ומניחים לתפיחה נוספת כשעה עד שעה וחצי. מאחר שהאפייה תיעשה בשני סבבים, אפשר לאחסן מגש אחד במקרר, כדי להאט את התפיחה האחרונה, ולהוציא אותו מהמקרר כמה דקות לפני תום האפייה של הסבב הראשון.

5. מניחים אבן אפייה או תבנית הפוכה בשליש התחתון של התנור ומחממים אותו ל-240 מעלות (לא במצב טורבו).

6. מתיזים מעט מים בתוך חלל התנור כדי ליצור לחות ומחליקים נייר אפייה אחד עם שתי כיכרות על האבן או התבנית ההפוכה. אופים כ-20 דקות. מנמיכים את חום התנור ל-190-200 מעלות ואופים עוד כ-20-25 דקות. אם אתם אוהבים לחם עם קרום עבה במיוחד, אל תחששו להשאיר אותו בתנור עוד כמה דקות, כדי לעבות את הקרום.

7. מעבירים לצינון על גבי רשת ואופים באותה צורה את הכיכרות שנותרו.

8. כדי לבדוק שהלחם מוכן מקישים על תחתיתו. כשהוא משמיע צליל חלול – הלחם מוכן.

IMG_4435_s


קרפצ'יו או גורמה למתחילים

IMG_4282_s

אם היו אומרים לי לפני כמה שנים שאני אוכל קרפצ'יו, לא הייתי מאמינה. בשר חי… אין סיכוי ! אבל כנראה נכונה האמרה "Never say never" ובעשר השנים האחרונות, לאחר שעברתי גירושין, מצאתי שחיי הקודמים היו, איך לומר, די ריקים, והתחלתי למלא אותם בהרבה הנאות, חלקן קולינריות וחלקן אחרות… ומה אני אגיד לכם… יותר טוב ככה 🙂

כל ההקדמה הארוכה הזו מביאה אותי לזה שביום שישי האחרון חגגנו את היותנו לבד (בלי הילדים, שהיו אצל הוריהם האחרים) באכילת לחם בונז'ור לבן (מהפוסט הקודם), עם חמאה וקרפצ'יו. וזה היה ט-ע-י-ם!

אז לכל מיטיבי הלסת למיניהם… בדיוק חמש דקות עבודה (ועוד קצת אם מוסיפים את זמן אפיית הלחם), עזרה מהקצב בפריסת נתחי הקרפצ'יו, או סתם עזרה מפטיש שניצלים טוב, קצת יין, אוירה… ויש לכם ערב זוגי רומנטי (טוב, אולי זה עובד גם עם ילדים ברקע, אבל קצת קשה לי לדמיין את זה).

המתכון הינו של השף אסף דוקטור (מסעדת "קרפצ'יו בר"):

מצרכים:

 לצלחת קרפצ'יו בקוטר 25 ס"מ:
  • 60 גר' בשר נקי משומן (סינטה, פילה, אנטרקוט, שייטל)
  • 1 כף חומץ בלסמי
  • 1 כף שמן זית
  • מלח, פלפל
  • 1.5 כפות גבינת פרמז'ן, מגוררת
  • חופן עלי רוקט
  • מיץ מ-1/2 לימון
  • שמן זית לתיבול הרוקט

אופן ההכנה:

הקרפצ'יו:
  1. חותכים את הבשר לפיסות קטנות בעובי של כ-4 מ"מ.
  2. מניחים יריעת ניילון על משטח העבודה ומסדרים את פיסות הבשר על צלחת כשהן צמודות זו לזו, בצורת עיגול בגודל של חצי מקוטר צלחת ההגשה.
  3. מכסים ביריעת ניילון נוספת ומשטחים את הבשר בעדינות בעזרת צדו החלק של פטיש שניצלים, כך שהבשר ייהפך דק ויתפשט בין שתי יריעות הניילון.
  4. מקלפים בעדינות את יריעת הניילון העליונה, הופכים את הבשר על גבי צלחת ומסירים את יריעת הניילון השנייה.
התיבול:
  1. יוצקים על הבשר את חומץ הבלסמי ואחריו את שמן הזית.
  2. מתבלים הכל במלח ובפלפל ומפזרים את הגבינה המגוררת.
ההגשה:
  1. מערבבים בקערה קטנה את עלי הרוקט עם מיץ הלימון ושמן הזית.
  2. מכדררים מעט את העלים ומניחים במרכז צלחת הקרפצ'יו.
  3. אוכלים עם לחם טרי וחמאה!

שקשוקה

IMG_3640_s

אני לא חושבת שיש מישהו שלא אוהב שקשוקה… טוב, בעצם אני מכירה לפחות אחד, הבן שלי בן ה-14. הוא אומר שהטעם של העגבניות לא מתחבר לו עם הביצים. תכלס' אני לא יודעת אם יש משהו שמתחבר לו חוץ משניצל והמבורגר.

אבל חוץ ממנו, באמת אין מצב שיש עוד מישהו שלא אוהב שקשוקה.

שקשוקה זה אוכל מנחם, אבל כזה שלא דורש התעסקות מרובה, או מצרכים יקרים.

מכניסים למחבת מה שיש וזהו… הארוחה מוכנה.

הזיכרון הראשון שלי משקשוקה הוא מבית אמא… אחי חוזר מהצבא, אני ילדה קטנה (יש בינינו הבדל של 17 שנה), מסתכלת מוקסמת על אמא שלי שמכינה לו את השקשוקה שהוא אוהב בצ'יק צ'ק.

השקשוקה של אמא שלי היא עם פלפלים ירוקים ואדומים וגבינה למעלה. אני פחות מתחברת לזה. אוהבת את השקשוקה שלי נטורל, אבל עם לחם חם וטרי.

להלן המתכון אבל לא חייבים להיצמד אליו. הכל יכול להיכנס פנימה. אין מגבלות. מה שיש במקרר…

תיהנו!

IMG_3622_s

החומרים ל2- מנות:

2 כפות שמן זית

1 בצל קצוץ לקוביות

5 עגבניות בשלות מקולפות וחתוכות לקוביות

5 ביצים

1/2 פלפלון צ'ילי גרוס

מלח

 

אופן ההכנה:

1. מחממים מחבת גדולה ורחבה על להבה בינונית. מוסיפים שמן ובצל. מאדים דקה-שתיים תוך כדי בחישה, עד להזהבה קלה.

2. מוסיפים עגבניות וצ'ילי, מערבבים ומביאים לרתיחה. ממליחים ומבשלים כעשר דקות עם כיסוי תוך כדי בחישה מדי פעם, עד שהעגבניות רכות ונוצר מעין רוטב. טועמים ומתקנים תיבול. ניתן להוסיף מעט מים רותחים אם אין מספיק רוטב.

3. יוצרים גומות קטנות ברוטב, שוברים ביצים אחת-אחת לתוך הגומות, את הביצה האחרונה מקשקשים וגם אותה מוסיפים לרוטב. מכסים ומבשלים שתיים עד חמש דקות, תלוי במידת העשייה הרצויה.

IMG_3634_s

עוד כמה טיפים חשובים:

כלי – משתמשים במחבת עמוקה או בסיר רחב ונמוך. כדאי להצטייד במכסה בעל פתח ליציאת אדים, כדי להקל על אידוי וצמצום הרוטב.

רוטב – רק כשהרוטב מוכן ומאוזן מבחינת הטעמים מוסיפים את הביצים, מכיוון שקשה לתקן תיבול לאחר שמוסיפים אותן.

ביצים – כדי למנוע תאונות, פותחים כל ביצה לחוד לקערית, מפנים לה מקום ברוטב ומחליקים אותה לתוכו.

צהוב עולה – יש כאלה שמעדיפים רק חלמונים בשקשוקה שלהם, והם מסלקים את החלבונים מראש.

ביצה הפוכה – מי שאוהב שהחלבון אוטם את החלמון יכסה את המחבת.

חלמון נוזלי – מי שאוהב החלמון נוזלי במיוחד ינמיך מאוד את הלהבה, ואפילו יכבה וימתין 5 דקות עד שהחלמון יתגבש מעט בחום עקיף.

טאץ' אחרון – רגע לפני ההגשה מוסיפים עשבי תיבול קצוצים, גבינה מגוררת (מוצרלה, אמנטל, רוקפור או בולגרית), ואפשר גם להסתפק במלח גס ופלפל גרוס.

IMG_3642_s


פסטה בולונז

IMG_3357_s

כמו שניתן לראות מהרשומות בבלוג, אנחנו מאוד אוהבים אוכל איטלקי ודי מושפעים מג'יימי אוליבר.

פסטה בולונז' מתארחת בביתנו בתדירות די גבוהה.

הפעם הראשונה שעשינו הייתה ממש מזמן, אבל מידי פעם אני מוצאת דרכים לשדרוג.

היום למשל הוספתי פטרוזיליה.

המתבגר בבית עיקם את הפרצוף, אבל לדעתי יצא גאוני 🙂

IMG_3329_s

המצרכים לפסטה:

1 חבילה ספגטי

מים

מלח

מעט שמן זית

המצרכים לרוטב:

1 קג' בשר בקר טחון

1 בצל גדול קצוץ דק

6-8 עגבניות אדומות ובשלות, מקולפות וחתוכות לקוביות

1/2 כוס אורגנו טרי קצוץ   או 1 כף אורגנו יבש

1/2 כוס בזיליקום טרי קצוץ

1/2 כוס פטרוזיליה טריה קצוצה (לא חובה)

3-4 כפות שמן

מלח

פלפל שחור גרוס

להגשה:

גבינת פרמזן מגורדת

אופן הכנת הפסטה:

מבשלים את הספגטי בהרבה מים מומלחים.

בודקים אם הם מוכנים על ידי נגיסה קלה, מה שנקרא "אל דנטה".

מסננים במסננת כדי להיפטר מהמים (משאירים 1 כוס מי פסטה עבור הרוטב).

מטפטפים כמה טיפות שמן זית ומערבבים מהר, פעולה זו נועדה למנוע את הידבקות הספגטי.

שומרים חם, ובכלל, כדאי להכין רק כאשר הרוטב מוכן, או נמצא בשלבי הכנה אחרונים.

IMG_3338_s

אופן הכנת הרוטב:

מטגנים בסיר בצל קצוץ.

כשהבצל נעשה שקוף, מוסיפים את הבשר הטחון ומטגנים אותו תוך ערבוב ומעיכה, עד שהוא מתפורר לפירורים.

ברגע שהפירורים מתחילים להשחים, מוסיפים את העגבניות ואת שאר התבלינים, למעט התבלינים הטריים אותם משאירים לסוף הבישול, מנמיכים את האש ומבשלים את העגבניות במיץ של עצמן.

מפעם לפעם אפשר להוסיף 2 כפות ממי הבישול של הפסטה ולערבב היטב.

סה"כ זמן הבישול – כחצי שעה.

בחמש הדקות האחרונות, טועמים, מוסיפים בזיליקום, פטרוזיליה ומלח ופלפל שחור גרוס במידת הצורך. מערבבים עם הספגטי.

מכבים את האש.

מגישים עם גבינת פרמזן מגורדת.

IMG_3360_s


פיצה שכולם אוהבים

פיצה ביתית זה אחד הדברים הכי טעימים שיש.

עד שלא מנסים, לא מבינים עד כמה זה הרבה יותר טעים מפיצה קנויה.

ניסינו הרבה בצקים והרבה שילובי תוספות ובסופו של דבר, חזרנו לפיצה הראשונה שהכנו אי פעם.

המתכון הזה פשוט וטעים…

מצרכים לבצק:

1 קג' קמח פיצה/ פוקצ'ה – שטיבל 15

1 שקית שמרית

1 כף סוכר שטוחה

2 כפיות מלח שטוחות

שליש כוס שמן זית

1/2 2 כוסות מים

 

אופן הכנת הבצק:

מערבבים את השמרים עם הקמח. מוסיפים את המים. מערבלים כדקה ומוסיפים את המלח ושמן הזית.

לשים טוב עד שהבצק הופך לרך ולא דביק (לא יבש מידי ולא נדבק). אם יש צורך, מוסיפים עוד מים.

מתפיחים את הבצק בכלי מכוסה. אחרי חצי שעה מורידים את הבצק עם היד, כשהוא בתוך הכלי, ואז מתפיחים עוד חצי שעה.

 

רוטב עגבניות

המרכיבים:

1 בצל גדול מגורד

5 עגבניות גדולות מגורדות

1 כפית שטוחה של מלח

מעט פלפל שחור גרוס

1/2 כפית אורגנו

מעט שמן

 

אופן ההכנה:

מחממים את השמן במחבת או בסיר שטוח. מוסיפים את הבצל הקצוץ ומטגנים רק עד שהוא הופך לשקוף.

מוסיפים את העגבניות המרוסקות ומבשלים תוך ערבוב 5 דקות.

מוסיפים את שאר המרכיבים, מערבבים ומבשלים עוד 1/2 דקה.

טועמים. אם חמוץ, מוסיפים טיפה סוכר ומבשלים 1/2 דקה נוספת.

אופן הכנת הפיצה:

מחממים תנור ל-180 מעלות.

מחלקים את הבצק ל-3 חלקים. כל חלק מרדדים לעלה עגול או מרובע, על נייר אפיה. רצוי שיהיה דק ככל האפשר.

מורחים את הרוטב על העלה.

למעלה אפשר לשים הכל – גבינות, ירקות, אנטיפסטי, בשר קצוץ – התוספות נכנסות ביחד עם הבצק לאפייה.

להלן כמה דוגמאות אפשריות:

  • מוצרלה, אנשובי, פלפלים קלויים, זיתי קלמטה שחורים, עלי בזיליקום, גבינת עמק מגוררת.
  • בשר טחון.
  • פטריות חורש, גבינת סנט מור ורוזמרין.
  • גבינת עזים, ירקות אנטיפסטי ועשבי תיבול.
  • תפוחי אדמה ורוזמרין.
  • פטריות ובצל.
  • פטריות פורטובלו בשמן זית ושום, גבינת גורגונזולה ורוזמרין טרי.
  • עגבניות שרי, פלפל ירוק ומוצרלה.
  • בצל ומוצרלה.
  • שמן אבוקדו, קוביות גבינה צפתית, זיתי קלמטה, מלח ים ותימין.
  • שמן אבוקדו, ממרח עגבניות מיובשות, קוביות גבינה צפתית וזיתי קלמטה.

מכניסים לתנור לחצי שעה. בודקים אם מוכן באמצעות הרמת הבצק ובדיקה האם שחום מלמטה.

אם נשרף למעלה ועדיין לא שחום למטה, מנמיכים את האש ונותנים לפיצה להמשיך להיאפות.

IMG_1558_s


ג'יימי אוליבר

אין ספק שרבים מכירים את ג'יימי אוליבר מתוכנית הטלוויזיה הבריטית "השף הערום" (שמה של הסדרה מרמז דרך אגב על פשטות המתכונים של אוליבר ואין לה כל קשר לערום גופני).

לא בטוח שרבים מכירים את "מהפכת המזון של ג'יימי אוליבר" – "Jamie Oliver 's Food Revolution", אשר שודרה בשנת 2010 ובמהלכה ביקר אוליבר בוירג'יניה המערבית וניסה לשנות את הרגלי האכילה של תושבי המקום. 

מי שלא הייתה לו ההזדמנות, בהחלט מומלץ לצפות. הסדרה עושה סוויץ' בראש ועוזרת לשנות הרגלי אכילה, לאו דווקא ממקום של הרזיה, אלא ממקום של לשמור על הגוף שלנו ולא לתת לתאגידים הגדולים להאכיל אותנו בזבל, פשוטו כמשמעו.

ביום הנישואין האחרון שלנו, קיבלתי מתנה מיובל, את הספר "איטליה של ג'יימי" – מקסים, מקסים, מקסים. סיפורים מרגשים, תמונות מדהימות שנותנות תחושה אמיתית של איטליה וכמובן מתכונים עשירים ומעוררי תאבון.

בחרתי מהספר מתכון של ספגטי עם שרימפס וארוגולה ואני מביאה אותו כלשונו מהספר:

המנה הזאת היתה בתפריט במסעדה קטנה הנקראת לה גונדולה (La Gondola) באחד האזורים הכי עניים של פלרמו. מצאתי ששילוב הטעמים נהדר, ונגיש לנו מאוד באנגליה. אפשר לקנות שרימפס קפואים באיכות גבוהה מאוד בסופרמרקטים כיום, כך שאי אפשר לא להצליח. אבל אם אתם יכולים להשיג אותם טריים מאוד ולקלף אותם בעצמכם, הטעם יכול לפתע להפוך ליוקרתי מאוד. פינוק אורחים אמיתי. אם תחתמו את המנה עם שמן זית באיכות טובה מאוד וארוגולה מלאת טעמים, באמת תעשו חיים. נ"ב, אם משתמשים בשרימפס קפואים, יש לוודא שהם מופשרים.

500 גר' ספגטי יבש

מלח ים ופלפל שחור גרוס טרי

שמן זית כתית מעולה

2 שיני שום, קלופות וקצוצות דק

1-2 פלפלוני צ'ילי יבשים, מפוררים

400 גר' שרימפס קלופים

1 כוס קטנה יין לבן

2 כפות גדושות רסק עגבניות מיובשות או 6 עגבניות מיובשות מרוסקות בבלנדר

קליפה ומיץ מ-1 לימון

2 חופנים של ארוגולה, קצוצה גס

מבשלים את הספגטי בסיר גדול עם מים רותחים מומלחים לפי הוראות היצרן. בינתיים מחממים 3 כפות נדיבות של שמן זית כתית מעולה במחבת גדולה וזורקים פנימה את השום והצ'ילי. כשהשום מתחיל להזהיב מוסיפים את השרימפס ומאדים דקה. מוסיפים את היין הלבן ורסק העגבניות ומבשלים כמה דקות. כשהפסטה מוכנה, מסננים אותה במסננת, ושומרים קצת מי בישול. מערבבים את הספגטי עם הרוטב, סוחטים פנימה את מיץ הלימון, מוסיפים מחצית מהארוגולה הקצוצה, מוסיפים מעט מי בישול אם יש צורך לדלל מעט את הרוטב, ומתקנים תיבול. מחלקים ל-4 צלחות ומקשטים בקליפת הלימון ויתרת עלי הארוגולה.

הנאה מובטחת!

ולסיום – קישור לאתר של ג'יימי


פוקצ'ה של אמצע שבוע

כשכולם מכינים מרקים, אנחנו מתנחמים בפוקצ'ה פריכה ועסיסית.

הבצק הבסיסי קיבל השראה מארז קומרובסקי, פחות כמה מרכיבים…

התוספות למעלה הן שלנו 🙂

חומרים להכנת 8 – 9 פוקצ'ות אישיות:

1 ק"ג קמח פוקצ'ה

30 גרם שמרים טריים

700 גרם מים מינרליים קרירים

1 כף מלח ים עדין 

3 כפות שמן זית עדין 

לציפוי:

גבינת מוצרלה

אנשובי

פלפלים קלויים

זיתי קלמטה שחורים

עלי בזיליקום

גבינת עמק מגורדת

מעט שמן זית

אופן ההכנה:

1. בקערה גדולה שמים את הקמח ומפוררים לתוכו את השמרים. מוסיפים את המים ולשים מספר דקות, עד שמתקבל בצק אחיד. מוסיפים את המלח וממשיכים בלישה עוד כ- 3 דקות. מוסיפים את שמן הזית ולשים 3 דקות נוספות. הבצק יהיה רך ודביק.

2. מעבירים את הבצק לקערה נקייה משומנת בשמן זית ומכסים בניילון (לא נצמד). מתפיחים כשעה וחצי בטמפרטורת החדר. בכל חצי שעה "מפילים" את הבצק (מוציאים ממנו את האוויר) ולשים חצי דקה. 

3. מחלקים את הבצק ל- 8-9 כדורים ומניחים אותם על משטח מקומח בנדיבות גדולה. מקמחים גם את הצד העליון של הכדורים. מכסים ומניחים לתפיחה נוספת כשעה.

4. מחממים את התנור לחום הגבוה ביותר (250 מעלות) עם תבנית או אבן אפייה בשליש התחתון שלו. 

5. פותחים כדור בצק בזהירות (בידיים, לא במערוך) בלי להוציא ממנו את האוויר ומניחים על גיליון נייר אפייה מקומח. מסדרים את התוספות ע"ג שתי פוקצ'ות ומטפטפים שמן זית מלמעלה. מחליקים את הנייר על התבנית או אבן האפייה ואופים כ- 10-11 דקות או עד שהפוקצ'ות זהובות. מוציאים מהתנור ומניחים על רשת צינון. בזמן שהפוקצ'ות בתנור מכינים באותה צורה עוד שתי פוק'צות ומכניסים אותן לתנור מיד כשמוציאים את הקודמות, וכך עד שמסיימים.

ב-ת-א-ב-ו-ן!