שקשוקה
אני לא חושבת שיש מישהו שלא אוהב שקשוקה… טוב, בעצם אני מכירה לפחות אחד, הבן שלי בן ה-14. הוא אומר שהטעם של העגבניות לא מתחבר לו עם הביצים. תכלס' אני לא יודעת אם יש משהו שמתחבר לו חוץ משניצל והמבורגר.
אבל חוץ ממנו, באמת אין מצב שיש עוד מישהו שלא אוהב שקשוקה.
שקשוקה זה אוכל מנחם, אבל כזה שלא דורש התעסקות מרובה, או מצרכים יקרים.
מכניסים למחבת מה שיש וזהו… הארוחה מוכנה.
הזיכרון הראשון שלי משקשוקה הוא מבית אמא… אחי חוזר מהצבא, אני ילדה קטנה (יש בינינו הבדל של 17 שנה), מסתכלת מוקסמת על אמא שלי שמכינה לו את השקשוקה שהוא אוהב בצ'יק צ'ק.
השקשוקה של אמא שלי היא עם פלפלים ירוקים ואדומים וגבינה למעלה. אני פחות מתחברת לזה. אוהבת את השקשוקה שלי נטורל, אבל עם לחם חם וטרי.
להלן המתכון אבל לא חייבים להיצמד אליו. הכל יכול להיכנס פנימה. אין מגבלות. מה שיש במקרר…
תיהנו!
החומרים ל2- מנות:
2 כפות שמן זית
1 בצל קצוץ לקוביות
5 עגבניות בשלות מקולפות וחתוכות לקוביות
5 ביצים
1/2 פלפלון צ'ילי גרוס
מלח
אופן ההכנה:
1. מחממים מחבת גדולה ורחבה על להבה בינונית. מוסיפים שמן ובצל. מאדים דקה-שתיים תוך כדי בחישה, עד להזהבה קלה.
2. מוסיפים עגבניות וצ'ילי, מערבבים ומביאים לרתיחה. ממליחים ומבשלים כעשר דקות עם כיסוי תוך כדי בחישה מדי פעם, עד שהעגבניות רכות ונוצר מעין רוטב. טועמים ומתקנים תיבול. ניתן להוסיף מעט מים רותחים אם אין מספיק רוטב.
3. יוצרים גומות קטנות ברוטב, שוברים ביצים אחת-אחת לתוך הגומות, את הביצה האחרונה מקשקשים וגם אותה מוסיפים לרוטב. מכסים ומבשלים שתיים עד חמש דקות, תלוי במידת העשייה הרצויה.
עוד כמה טיפים חשובים:
• כלי – משתמשים במחבת עמוקה או בסיר רחב ונמוך. כדאי להצטייד במכסה בעל פתח ליציאת אדים, כדי להקל על אידוי וצמצום הרוטב.
• רוטב – רק כשהרוטב מוכן ומאוזן מבחינת הטעמים מוסיפים את הביצים, מכיוון שקשה לתקן תיבול לאחר שמוסיפים אותן.
• ביצים – כדי למנוע תאונות, פותחים כל ביצה לחוד לקערית, מפנים לה מקום ברוטב ומחליקים אותה לתוכו.
• צהוב עולה – יש כאלה שמעדיפים רק חלמונים בשקשוקה שלהם, והם מסלקים את החלבונים מראש.
• ביצה הפוכה – מי שאוהב שהחלבון אוטם את החלמון יכסה את המחבת.
• חלמון נוזלי – מי שאוהב החלמון נוזלי במיוחד ינמיך מאוד את הלהבה, ואפילו יכבה וימתין 5 דקות עד שהחלמון יתגבש מעט בחום עקיף.
• טאץ' אחרון – רגע לפני ההגשה מוסיפים עשבי תיבול קצוצים, גבינה מגוררת (מוצרלה, אמנטל, רוקפור או בולגרית), ואפשר גם להסתפק במלח גס ופלפל גרוס.
פיצה שכולם אוהבים
פיצה ביתית זה אחד הדברים הכי טעימים שיש.
עד שלא מנסים, לא מבינים עד כמה זה הרבה יותר טעים מפיצה קנויה.
ניסינו הרבה בצקים והרבה שילובי תוספות ובסופו של דבר, חזרנו לפיצה הראשונה שהכנו אי פעם.
המתכון הזה פשוט וטעים…
מצרכים לבצק:
1 קג' קמח פיצה/ פוקצ'ה – שטיבל 15
1 שקית שמרית
1 כף סוכר שטוחה
2 כפיות מלח שטוחות
שליש כוס שמן זית
1/2 2 כוסות מים
אופן הכנת הבצק:
מערבבים את השמרים עם הקמח. מוסיפים את המים. מערבלים כדקה ומוסיפים את המלח ושמן הזית.
לשים טוב עד שהבצק הופך לרך ולא דביק (לא יבש מידי ולא נדבק). אם יש צורך, מוסיפים עוד מים.
מתפיחים את הבצק בכלי מכוסה. אחרי חצי שעה מורידים את הבצק עם היד, כשהוא בתוך הכלי, ואז מתפיחים עוד חצי שעה.
רוטב עגבניות
המרכיבים:
1 בצל גדול מגורד
5 עגבניות גדולות מגורדות
1 כפית שטוחה של מלח
מעט פלפל שחור גרוס
1/2 כפית אורגנו
מעט שמן
אופן ההכנה:
מחממים את השמן במחבת או בסיר שטוח. מוסיפים את הבצל הקצוץ ומטגנים רק עד שהוא הופך לשקוף.
מוסיפים את העגבניות המרוסקות ומבשלים תוך ערבוב 5 דקות.
מוסיפים את שאר המרכיבים, מערבבים ומבשלים עוד 1/2 דקה.
טועמים. אם חמוץ, מוסיפים טיפה סוכר ומבשלים 1/2 דקה נוספת.
אופן הכנת הפיצה:
מחממים תנור ל-180 מעלות.
מחלקים את הבצק ל-3 חלקים. כל חלק מרדדים לעלה עגול או מרובע, על נייר אפיה. רצוי שיהיה דק ככל האפשר.
מורחים את הרוטב על העלה.
למעלה אפשר לשים הכל – גבינות, ירקות, אנטיפסטי, בשר קצוץ – התוספות נכנסות ביחד עם הבצק לאפייה.
להלן כמה דוגמאות אפשריות:
- מוצרלה, אנשובי, פלפלים קלויים, זיתי קלמטה שחורים, עלי בזיליקום, גבינת עמק מגוררת.
- בשר טחון.
- פטריות חורש, גבינת סנט מור ורוזמרין.
- גבינת עזים, ירקות אנטיפסטי ועשבי תיבול.
- תפוחי אדמה ורוזמרין.
- פטריות ובצל.
- פטריות פורטובלו בשמן זית ושום, גבינת גורגונזולה ורוזמרין טרי.
- עגבניות שרי, פלפל ירוק ומוצרלה.
- בצל ומוצרלה.
- שמן אבוקדו, קוביות גבינה צפתית, זיתי קלמטה, מלח ים ותימין.
- שמן אבוקדו, ממרח עגבניות מיובשות, קוביות גבינה צפתית וזיתי קלמטה.
מכניסים לתנור לחצי שעה. בודקים אם מוכן באמצעות הרמת הבצק ובדיקה האם שחום מלמטה.
אם נשרף למעלה ועדיין לא שחום למטה, מנמיכים את האש ונותנים לפיצה להמשיך להיאפות.