חגיגת שרימפסים
אתמול חגגתי יום הולדת 41 וזה היה The worst birthday ever 😦
האמת שיש לנו התמחות בימי הולדת גרועים במיוחד.
היה את השנה הזו שניסינו להגיע לאחוזת שולמית בראש פינה ונתקענו עם הרכב.
ולפני שלוש שנים אבי חלה מאוד בדיוק ביום ההולדת שלי, מה שהוציא לגמרי את החשק.
והיו עוד כמה שפשוט הדחקנו.
אבל אתמול היה השיא.
לא ישנתי בשני הלילות שקדמו ליום ההולדת והרגשתי פיזית רע מאוד.
הבן המתבגר שלי שכח את יום ההולדת שלי ונזכר ברגע האחרון להתקשר וזה נשמע פחות או יותר ככה: "אמא, מזל טוב. ביי".
היה לי יום ארוך ומעיק בעבודה.
ובערב כבר לא התחשק לעשות שום דבר.
מה שגרם ליובל להגיד לי בסוף הערב שזהו, עוברים תאריך.
אז מהשנה הבאה אנחנו חוגגים לפי התאריך העברי של יום ההולדת שלי, כ"א בניסן, שביעי של פסח.
ואיך כל זה מתקשר לשרימפסים אתם שואלים… אז זהו, שלא ממש.
אבל אתמול בערב רציתי לשפר לעצמי את מצב הרוח עם רשומה חדשה בבלוג (מה שלא קרה מזמן), וכבר הצטברו לי כל מיני דברים שרציתי לשתף אתכם בהם.
ועוגות היו לנו בשתי הרשומות האחרונות ולא התחשק לי (למרות שהכי מתבקש זה עוגה ליום ההולדת).
אז אני הולכת על השיגעון האחרון שלי… שרימפסים.
(דרך אגב, הרשומה לא התפרסמה בסופו של דבר אתמול בערב, כי באמת לא היו לי כוחות. מה שרק הוסיף לדובדבן שבקצפת יום ההולדת הטוב ביותר אי פעם).
אז שרימפסים…
לאחרונה גילינו באטליז אלדייעה החביב עלינו, שקיות של שרימפסים קפואים מדהימים (Frozen Litopenaeus Vannamei Shrimp – Seafood Express).
כמובן שמבחינתנו הכי טעים זה טרי (בכל דבר דרך אגב). אבל בכל הנוגע לשרימפסים, קפוא לוקח, כי לא צריך להתעסק עם הניקיון הלא פשוט שלהם וזה גם הרבה יותר זמין משרימפסים טריים.
מדובר בשרימפסים גדולים, מקולפים ונקיים.
צריך להפשיר מעט ולהקפיץ קצת במחבת וזהו… מעדן!
שרימפס בקארי וחלב קוקוס
מפשירים שרימפסים במסננת במשך כ-10 דקות.
מוציאים להם את הזנבות באמצעות משיכה שלהם (הזנבות נשלפים בקלות).
בשקית שאנחנו קונים יש 1 קג' שרימפסים קפואים ובערך מחצית השקית מספיקה לשני אנשים.
לאחר ההפשרה, מחממים במחבת כ-25 גר' חמאה עם חצי כפית אבקת קארי צהוב.
מוסיפים פחית קרם קוקוס ומביאים לרתיחה.
מוסיפים מעט פלפל שחור (אין צורך להוסיף מלח).
מוסיפים את השרימפסים ונותנים להם להתבשל כמה דקות, עד שהם הופכים להיות ורודים ומתגלגלים פנימה לכיוון הזנב.
מגישים עם אורז לבן.
שרימפס ברוטב צ'ילי מתוק / עפ"י ג'יימי אוליבר
מטגנים שרימפסים גדולים ונקיים במחבת עם מעט שמן (לאחר הפשרה והוצאת הזנבות, כפי שמפורט במתכון הקודם).
מוסיפים שומשום ומקפיצים, כדי שיעטוף את השרימפסים מכל הכיוונים (אפשרי, לא חובה).
מוסיפים רוטב צ'ילי מתוק ומקפיצים.
מגישים עם אורז לבן או עם נודלס.
אופציות נוספות:
o לצלות על אש פתוחה (מנגל). לתבל במעט פלפל או בתבלין קייג'ון.
o לטגן מעט בחמאה עם מרווה ופלפל.
o לבשל בחלב קוקוס עם מעט פלפל.
o להקפיץ מעט בשמן זית ולהוסיף על פיצה.
o להוסיף לרטבי פסטה – לקראת סוף ההכנה, לזרוק חופן שרימפסים לרוטב עגבניות, רוטב שמנת או רוטב על בסיס שמן זית.
o להקפיץ קלות בשמן ולגלגל בסושי.
o להוסיף לנודלס.
טיפ אחרון בשרימפס – כמה שפחות בישול יותר טוב. מקסימום 5 דקות.
לחיי ימי הולדת מוצלחים יותר 🙂 !
פסטה ביתית
ביום שישי האחרון רכשנו בשעה טובה ומוצלחת מכונת פסטה ביתית. בן זוגי היקר מזמן חושק באחת כזו והפעם הנושא עלה, כשאמרתי שאפשר לקנות פסטה טרייה בחנות "פסטה דלה קזה" בקניון שרונים בהוד השרון והוא אמר שממש ממול יש חנות 4Chef , ואפשר לקנות מכונת פסטה ולהכין לבד בבית 🙂 אז הלכנו על זה… וזה היה בעצם עוד מסמר בארון המאכלים התעשייתיים, בעלי הרכיבים שאינם טבעיים, שאנו ממעטים ככל האפשר להכניס לביתנו.
המתכון הנבחר לפסטת הבכורה הביתית הופיע באחת הרשומות הראשונות שלי כאן בבלוג – ספגטי עם שרימפס וארוגולה.
אני מצרפת מתכון מהיר ויומיומי להכנת פסטה ביתית. ממליצה בחום לרכוש מכונת פסטה, למרות שניתן להכין את המתכון גם ידנית.
המתכון לקוח מתוך הספר הראשון של ג'יימי אוליבר – השף הערום.
המרכיבים (ל-4 מנות):
500 גר' קמח פסטה (שטיבל 9) או קמח לחם (שטיבל 2)
5 ביצים גדולות וטריות
המרכיבים לבצק ביצים / מהספר "פסטה, נודלס ומה שביניהן" של ישראל אהרוני:
400 גר' קמח לבן מנופה
100 גר' קמח פסטה של "שטיבל" (או 500 גר' קמח לבן בלבד)
1/2 כפית מלח
5 ביצים שלמות
המרכיבים לבצק חלמונים / מהספר "פסטה, נודלס ומה שביניהן" של ישראל אהרוני:
400 גר' קמח לבן מנופה
100 גר' קמח פסטה של "שטיבל" (או 500 גר' קמח לבן בלבד)
1/2 כפית מלח
2 ביצים
6 חלמונים
אופן ההכנה:
לשים את המרכיבים לבצק חלק, טוב ומשיי, ולשים די זמן כדי לפתח ולחזק את הגלוטן שבקמח, כך שהבצק יהיה גמיש.
אם מרגישים שהבצק רטוב או דביק, מוסיפים קצת קמח, ואם הוא יבש מדי – מוסיפים עוד ביצה.
עוטפים את הבצק בניילון נצמד ושמים במקרר לשעה.
מוציאים את הבצק מהמקרר ומחלקים ל-4 כדורים . מכסים שוב 3 מהם, ועובדים עם אחד בכל פעם.
משטחים את הכדור בעדינות עם בסיס כף היד, ומעבירים את הבצק דרך החריץ הכי רחב של המכונה, כדי שהיא תרדד אותו לעלה עבה (מקפלים את שני הקצוות לאמצע, ואחר כך מעבירים את הבצק דרך החריץ הרחב ביותר, 3 או 4 פעמים, וזה גורם לצידי הפסטה למלא את כל רוחבה של המכונה). אז מקמחים מעט את שני הצדדים ומעבירים את הבצק דרך חריץ צר יותר. חוזרים על הפעולה כל הזמן ומקטינים תוך כדי את רוחב החריץ, עד שהעלים מגיעים לעובי של 1-1.5 מילימטרים (במכונה אפשר לרדד את עלי הפסטה דק יותר מאשר ביד).
עכשיו מונחים לפניכם כמה עלי פסטה. חותכים את העלים לאורך של כ-20 סנטימטר. מגלגלים כל חתיכה כמו גלילה (רולדה), בלי לשכוח לקמח אותה לפני כן בנדיבות משני הצדדים.
אם משתמשים במכונת פסטה, חותכים בסכין של המכונה. אפשר לחתוך גם ידנית.
פפארדלה – חותכים כל גלילה לפרוסות ברוחב 4 סנטימטרים.
טליאטלה – חותכים כל גלילה לפרוסות ברוחב 2 סנטימטרים.
טאלייריני – חותכים כל גלילה לפרוסות ברוחב 1 סנטימטר.
אחרי שחותכים את הפסטה ברוחב הרצוי, מטלטלים את פרוסות הגלילה ומקפיצים אותן בעדינות כדי לפתוח אותן ולהיפטר מקמח עודף.
אחר כך מניחים את האטריות על תבנית, בערימות בגודל של מנה.
אפשר לבשל את הפסטה מיד, ואם מניחים אותה על מגש ומכסים היטב במגבת לחה, היא נשארת טרייה 3-4 שעות, ואז מאחסנים במיכל אטום (הפסטה מחזיקה חודשיים לפחות).
מבשלים את הפסטה במים רותחים ומומלחים עד לדרגת אל – דנטה (לא רכה מידי) – כ-5 דקות. מסננים, מוסיפים לרוטב ומערבבים.
מגישים מיד.
ג'יימי אוליבר
אין ספק שרבים מכירים את ג'יימי אוליבר מתוכנית הטלוויזיה הבריטית "השף הערום" (שמה של הסדרה מרמז דרך אגב על פשטות המתכונים של אוליבר ואין לה כל קשר לערום גופני).
לא בטוח שרבים מכירים את "מהפכת המזון של ג'יימי אוליבר" – "Jamie Oliver 's Food Revolution", אשר שודרה בשנת 2010 ובמהלכה ביקר אוליבר בוירג'יניה המערבית וניסה לשנות את הרגלי האכילה של תושבי המקום.
מי שלא הייתה לו ההזדמנות, בהחלט מומלץ לצפות. הסדרה עושה סוויץ' בראש ועוזרת לשנות הרגלי אכילה, לאו דווקא ממקום של הרזיה, אלא ממקום של לשמור על הגוף שלנו ולא לתת לתאגידים הגדולים להאכיל אותנו בזבל, פשוטו כמשמעו.
ביום הנישואין האחרון שלנו, קיבלתי מתנה מיובל, את הספר "איטליה של ג'יימי" – מקסים, מקסים, מקסים. סיפורים מרגשים, תמונות מדהימות שנותנות תחושה אמיתית של איטליה וכמובן מתכונים עשירים ומעוררי תאבון.
בחרתי מהספר מתכון של ספגטי עם שרימפס וארוגולה ואני מביאה אותו כלשונו מהספר:
המנה הזאת היתה בתפריט במסעדה קטנה הנקראת לה גונדולה (La Gondola) באחד האזורים הכי עניים של פלרמו. מצאתי ששילוב הטעמים נהדר, ונגיש לנו מאוד באנגליה. אפשר לקנות שרימפס קפואים באיכות גבוהה מאוד בסופרמרקטים כיום, כך שאי אפשר לא להצליח. אבל אם אתם יכולים להשיג אותם טריים מאוד ולקלף אותם בעצמכם, הטעם יכול לפתע להפוך ליוקרתי מאוד. פינוק אורחים אמיתי. אם תחתמו את המנה עם שמן זית באיכות טובה מאוד וארוגולה מלאת טעמים, באמת תעשו חיים. נ"ב, אם משתמשים בשרימפס קפואים, יש לוודא שהם מופשרים.
500 גר' ספגטי יבש
מלח ים ופלפל שחור גרוס טרי
שמן זית כתית מעולה
2 שיני שום, קלופות וקצוצות דק
1-2 פלפלוני צ'ילי יבשים, מפוררים
400 גר' שרימפס קלופים
1 כוס קטנה יין לבן
2 כפות גדושות רסק עגבניות מיובשות או 6 עגבניות מיובשות מרוסקות בבלנדר
קליפה ומיץ מ-1 לימון
2 חופנים של ארוגולה, קצוצה גס
מבשלים את הספגטי בסיר גדול עם מים רותחים מומלחים לפי הוראות היצרן. בינתיים מחממים 3 כפות נדיבות של שמן זית כתית מעולה במחבת גדולה וזורקים פנימה את השום והצ'ילי. כשהשום מתחיל להזהיב מוסיפים את השרימפס ומאדים דקה. מוסיפים את היין הלבן ורסק העגבניות ומבשלים כמה דקות. כשהפסטה מוכנה, מסננים אותה במסננת, ושומרים קצת מי בישול. מערבבים את הספגטי עם הרוטב, סוחטים פנימה את מיץ הלימון, מוסיפים מחצית מהארוגולה הקצוצה, מוסיפים מעט מי בישול אם יש צורך לדלל מעט את הרוטב, ומתקנים תיבול. מחלקים ל-4 צלחות ומקשטים בקליפת הלימון ויתרת עלי הארוגולה.
הנאה מובטחת!
מזון למצלמה 